אגודת אזוב מדברי פו

מיהו בדרבנן סמכינן ארבי דאמר בתרי זימני הוה חזקה ובנתנתו למינקת לא הוה בגדר פיקוח נפש שניחוש לדרשב"ג (ה) כבר עשתה שידוך שלא בידיעתי ונתחייבה קנס אלף זהו' (ו) המסחור שלה יהי' ח"ו לטמיון אם לא יהי' להאלמנה נושא ונותן ומשגיח ע"ז (ז) המשודך לא קיים מצות פו"ר כי בחור הוא החתן ועיין נוב"י מהד"ת (ח) קודם החתונה הי' לה ולד ונהי דלא נחשב' כמופקרת אלא לשנים ושלשה בני אדם וגם אפשר מה שהיא מופקרת קודם נישואין לא מהני כלל כיון דבמשך הנישואין היתה בחזקת מושתמרת א"כ אין להקל. ועיין בס' צלעות הבית לבית מאיר (סי' ה) ומ"ש דוקא בשלשה פעמים קשה לי דהא קיי"ל כרבי ובתרי זימני הוה חזקה כדאי' בתוס' חולין (מ"ז:) ועל זה יש להשיב כל עניני מעוברת חברו או מינקת חברו הוה ענין פיקוח נפש ובמקום פיקוח נפש קיי"ל כרשב"ג דבתלתא זימני הוה חזקה ולא בשני פעמים ואע"ג דאינו פ"נ ממש בענין גדר פ"נ החמירו אפי' בדרבנן דבעי' ג"פ וכן משמע בצלעות הבית ובנוב"י ועיין בתשו' הריב"ש (סי' קי"ג) ובחי' בכור שור חולין (דף נח:) השייך ליו"ד (סי' פ"ד וק')

מיהו אחר המתנת ט"ו חודש יש לצדד כמ"ש בס' פ"י כתובו' בקונטרס אחרון והובא בחמדת שלמה סי' הנ"ל. וקשה עלי לסמוך ע"ד אע"ג דבעתים הללו מצפים הנשים כאלה הפשוטים יותר על משא ומתן וטב להן למיתב טן דו מלמיתב ארמלו והילד בעיניהם כאפם ותוהו וחייו אינו חיים מחמת שמעכב מ"מ חלילה לנו לפרוץ גדר אבל במקום המתנה ט"ו חודש הניחו לנו רבותינו סניף ע"פ שאלת הרבנים. ואתה ראה ללמוד סוגיא זו ובמקומות המובאי' בספרי' בבית מאיר ובשו"ת מקום שמואל ובסוף ס' בני אהובה ובבית יעקב ובחכם צבי ובנוב"י (חאה"ע סי' ל"ג) ובמהד"ת (סי' לה) וכתוב להגאונים וברר דבריך: האמנם מצאתי בס' חמדת שלמה שהקיל אפי' תוך ט"ו חודש בתשובה אחת. וא"כ בנ"ד שבחיי בעלה היה חלב מזיק לה בשני ילדים (אות ד') א"כ הוה כצימוק דדים שבחיי בעלה זה עיקר גדול והשאר לסניפי' וא"צ האשה להמתין ט"ו חודש. רק קשה להאמין אפי' לרופא מומחה ישראל. וגם איני יודע אם ירצה גדול הדור להתיר תוך ט"ו חודש ע"פ העיקר הזה (שבאות ד) ע"כ שאל נא את הגאונים תורה אם יש להתיר אחר ט"ו חודש ות"ל כאיש גבורתך לעיין ביבמות (דף מב) וכתובו' (ס') ושאר גמרות ובסוטה וברמב"ם פ"ב מהל' סוטה במ"ל וה' יאר עיניך ונא לשאול כזה גם מהגאון מווארשא בשמי ואל תבוש כי כשופר הרם קוליך והכל עשה כרצונך וה' עמך הכ"ד אביך הדו"ש הק' ישכר באאמ"ו הרב מוהר"י ליב ז"ל מק"ק קאליש יע"א

והוסיף עוד וז"ל יודע אני שראוי לשאול אם להאמין להאשה הסניפים הנ"ל לדעתי יש לה עדות נשים ואפשר ג"כ אנשים. ובמילתא דרבנן כתב הנוב"י (חאה"ע סי' ח' וסי' כ"ט) עפ"ד תוס' גטין (דף ב) אם להאמין אותה בדבר שאתחזק איסורא ואינו בידה בדבר שאינו נוגע לערוה. ובנ"ד רוב נשים למניקה קיימא כדאי' בחמדת שלמה חאה"ע. ועי' פרימ"ג יו"ד (סי' א') גבי חש"ו ששחטו ואחרים רואים אותו ליבעי שנים רואי' אות' דרוב חש"ו מקלקלין הן ורובא וחזקה רובא עדיף ואפ"ה משמע דסגי באחד רואה עי' תוס' חולין פ' כיסוי הדם (דף פו:) וסתם נשים למניקה קיימי מצינו ביבמות (דף מב) ולא רוב נשים למניקה קיימי דע"פ דברי אמונת שמואל אינו רוב גמור דרוב נשים עשירות מכניסות שיעור שתי שפחות ומתנים ורוב עניים פטורין הכל כדאיתא. ואין לומר בחיי בעלה היתה אסורה מחמת חזקת אשת איש ואח"כ מעוברת ואח"כ מניקה והוה חזקת איסור ז"א לפמ"ש תוס' יבמות (דף ל"א) וכ"כ גבי דרוסה. מיהו מעוברת ומניקה הוה איסור א' דמעוברת למניקה קיימא והו"ל חזקת איסור מינקת בעודה מעוברת. ולרמב"ם מעוברת משום דחסא ואין מחזיקין מאיסור לאיסור וא"א להאריך בזה חכם אתה בעזה"י ובסקירה א' תסקור ותשכיל ותבין בעזה"י

סימן ד וזאת אשר עלתה במצודת עיוני להעיר במה שיש לדון ע"ד השאלה ההיא

א הנה בשו"ת הר"י מינץ (סי' ה') הקיל במופקרת והרמ"א (סי' י"ג סעי' י"א) הביאו להלכה. אמנם לזה בעי' מופקרת לכמה בני אדם כמ"ש הבית מאיר בצלעות הבית (סי' ה') גם י"ל מה שהיתה מופקרת קודם הנישואין לא מהני לפי שלא קלקלה במשך שבתה תחת בעלה ואף שי"ל שבימים האלו בעלה שומרה משא"כ עתה באלמנותה וצ"ע. ועי' סוטה (דף ו) גבי דההוא מיהא בשם טוב הוה קיימא. וי"ל כיון דמהני לה שימור בעלה מותר לכונסה. אבל בעודה פנוי' יש לחוש לה

איברא שיש להעיר שכ"ז לענין דינו של הר"י מינץ שלא הי' מאין לתבוע על מסמוס דאפ"ה ה"ה בכלל מינקת חברו ודלא כהר"ש הזקן לזה בעי' דוקא מופקרת לזנו' לחוש לה שתקלקל אבל היכא שיש מקום לתבוע על מסמוס רק משום אשה בושה לבוא לב"ד י"ל דוקא אשה צנועה ומכובדה אבל היכא שכבר קלקלה שמצח אשה זונה לה אינה בושה לבוא לתבוע בב"ד וראיתי שהשואל בצלעות הבית הביא סברא זו בשם שו"ת כנסת יחזקאל

עוד יש להעיר דדוקא בב"ד של ישראל אשה בושה לבוא אבל בזמנינו הכל בערכאותיהם לא שייך אשה בושה לתבוע ואדרבה אשה כלי זיינה עלי' ובפרט שבזמנינו שהנכסים ביד אשה והיא אפוטרופסות הראשונה של היתומים הקטנים וכשתצטרך למסמס להתינוק הנה הכל בידה. ובנ"ד שקבלה האשה על עצמה בערכאותיהם לתת מרכושה להילד ואין לה כח להכניס לבעלה השני שום דבר נגד מה שהתחייבה אין לחוש שלא יניחנה בעלה למסמס להתינוק ולקמן (אות ה) אחקור אם שייך מסמוס בנ"ד

ב הנה הכניסה לבעלה ערך ד' מאו' ר"ט וי"ל שה"ה כשיעור ב' שפחות שהקילו בשו"ת אמונת שמואל ובשאר אחרונים ואע"ג שבזמנינו אין לנו עבד ולא שפחה הן ע"פ דינא דמלכותא והן ע"פ דין תוה"ק דכל שאינה מקבלת עלי' מצות העבדי' אסור לקיימה ובזמן שאין היובל נוהג ל"מ תנאה כמבואר כ"ז ברמב"ם (פ"א ה"ז) ממילה (ופי"ד ה"ט) מאיסורי ביאה (ופ"ח הי"ב) מעבדים מ"מ כיון דלשכור סגי כמבואר ברמ"א (סי' פ' ס"ח) וכן משמע במחבר שם (סעי' ט') וכ"ה בשו"ת שבות יעקב (סי' צ"ז): ממילא גם בזמנינו י"ל כן וראיתי שהביאו בשם הכנסת יחזקאל דבעי' שפחות כנעניות שעובדו' לעולם וצ"ע

איברא שהאחרונים כשצידדו מענין ב' שפחות נקטו דבריהם בהכניסה עושר מופלג וכ"ה בשו"ת שב יעקב (סי' ט') דוקא בהכניסה עושר רב. ולכאורה לפמ"ש דלשכור סגי צ"ע למה לי כולי האי וראיתי ברש"י כתובו' (דף סא) ד"ה שראוי להכניס משמעו' דבריו שבמקצת הנדוני' תקנה או תשכור השפחו' ומקצתו ישאר שיתפרנס בו בעלה וטעמו נ"ל כדי שישאר בנדונייתה להתפרנס בה במה שנשאר כדי צורך השפחו' וכמו שהק' התוס' שם. ולפ"ז בנ"ד שלא הכניסה עושר מופלג אין להתיר מטעם זה

והנה בריב"ש (סי' תס"ג) מבואר דלא מהני הכניסה ב' שפחו' והי' לפלא בעיני שכל האחרונים הביאו את, דבריו ולא שמו לנגדם מ"ש דב' שפחו' לא מהני עד שראיתי שהר"א מזרחי בשו"ת שבס' מים עמוקים (סי' יו"ד) הביא כן בשם הריב"ש ובס' משנת דרע"ק הביא דברי הר"א מזרחי בקיצור. גם בשו"ת שבו' יעקב (סי' צ"ה) הביא שהר"א מזרחי פלפל בדין מינקת חברו ואפ"ה כתב דב' שפחו' מהני וצע"ג לענ"ד: