אגודת אזוב מדברי סח

ה"א מה תאמר שאחרי הגרידה יגביהו מעט אותו כרעא דתליי' ויבוא גמר הצורה ע"י קולמוס הרי התוך הזה משוייר חציו בקולמוס וחציו בסכין. ועוד שכיון שהתוך הזה אין לו שיעור למעלה כל שהי' תחלה ההוא כרעא דתלי צורתו מוכחת עליו כשאתה גורר אח"כ הרי אתה מוחק את השם וגומר התוך בסכין כו' והחוזר ומגביה אותו הרגל ע"י קולמוס אינו לא מעלה ולא מוריד עכת"ד

והנה מה שהחליט שצריך למחוק ולבטל תמונת ה"א לענ"ד אינו מוכרח די"ל דבמחיקת הרגל עם הדיבוק סגי שפיר להכניסו בקדושה אע"ג שלעולם לא נתבטל ממנה צורת ה"א: ומ"ש עוד דאם השיור אינו מפסיד הצורה אסור לגרור גם בזה י"ל דמ"מ בשביל לייפותו מותר לגררו כיון דלא ע"ד שתחול עליו עתה הקדושה נשתייר שיור זה ובכה"ג מותר למחוק כדי לייפות השם. ועיי' בשו"ת חינוך בית יהודא (סי' עה) שהבאתי גם במ"ש שאם השיור מפסיד הו"ל חק תוכות ואע"ג שיחזור ויגביה את הרגל ע"י כתיבה הרי התוך חציו בסכין וחציו בקולמוס אפשר לומר כיון דנגמר בכתיבה לא קפדינן על חציו שבחקיקה והוה שפיר וכתב דהא גם לפי דבריו מתחלה חיקק כל הרגל עם הדיבוק וחוזר וגומר הרגל בלבד ע"י כתיבה מה אמרת בזה יצא מצורת ה"א קודם כתיבה ובזה לא יצא הלוא ע"ז אנו דנין אם בעי' שיצא מצורת ה"א קודם חקיקה וכתיבה או לא והכל הולך אל מקום א' לטעמו הראשון

וסוף דבריו שכתב ועוד אני אומר שהתוך הזה אין לו שיעור למעלה כו' כשאתה גורר אח"כ הרי אתה מוחק את השם וגומר התוך בסכין כו' והחוזר ומגביה אותו הרגל ע"י קולמוס אינו לא מעלה ולא מוריד דברים אל אין להבינם דאם השיור פוסל י"ל שהוי גומרו בסכין אבל אין לומר שיש בגרירתו משום מחיקת השם ואם אינו פוסל דהוה בגרירתו משום מחיקת השם הנה אין בגרירה משום גומרו בסכין כיון שגם בלא הגרירה הוא כשר ומ"ש שהחוזר ומגביה ט"י קולמוס לא מעלה ולא מוריד כבר כתבתי שי"ל דמעלה יתירה. עשה כיון שנגמר ע"י קולמוס בכתיבה שאחר גמר הגרירה. ולפ"מ דקיי"ל דסגי בגרירת הרגל דהדרא קושי' מהר"ל שהבאתי לעיל למקומה ועכצ"ל כתי' הג"ה מוה' חנוך שבתשו' חב"י דדיו שנפל לתוך ב' ע"י הגרירה נעשה ב' אבל במ"ם פתוחה ורגלי הא' וקו"ף

האות נגמר ע"י כתיבה ואע"ג דכשנוטל כרעי' דה"א נעשה ד' לא חשיב נגמר האות בגרידה כיון שרוצה לכתוב ה"א עדיין לא נגמר האות לגמרי נקרא וכיון שכותב הרגל לא מיקרי חק תוכות וא"ל שנתקלקל הגג במה שנגע בו הרגל מאחר שעושה גמר האות דהיינו הרגל מחדש ע"ש יש מקום להסתייע קצת לדברינו ולומר שעכ"פ רוצה לגמור הרגל כבראשונה לא חשיב עדיין נגמר האות לגמרי ע"י חק תוכות וכיון שגמרו ע"י כתיבה כשר כי היכא דלא חשבינן שהדלית נגמרה ע"י חק תוכות משום שרצונו לכתוב ה"א ויש לדחות ועכ"פ הדברים שקולים

וראיתי בס' פתחי תשובה שהביא בשם ס' גנת ורדים דאותיות השם צריכים להיות נכתבין כסדרן לס"ת ומ"מ גם בכתובים שלא כסדרן איכא איסור מחיקה והרמ"א בה"א אחרונה מיירי ולא בראשונה ושכן משמע בשאלת מוה' ידידי' טיאה שבנוב"י (מהד"ק חיו"ד סי' עה) ובאמת גם הנוב"י דנקיט (בס"ס עו) ה"א אחרונה נראה שסובר כן וכ"ה בשו"ת שמש צדקה (חיו"ד סי' נב) בסוף הגהת בן המחבר ד"ה ועוד אני אומר ולדבריהם א"א בנ"ד לתקן כלל ולפום רהיטא רצ"ל דלזה עדיין מהני העברת קולמס על שאר האותיות ול"ד לצריך לכתוב שם וכתב יהודא ולא הטיל בו דלי"ת דלא מהני העברת קולמס לרבנן היינו משום שהכתב התחתון לא נתקדש משא"כ לענין שלא כסדרן ואע"ג דהו"ל מוחק כתב התחתון כמ"ש התשב"ץ (ח"א סי' קכז וח"ג סי' קצ"ג) י"ל כיון שהוא ע"ד תיקון לית לן בה משום דמתקן בשעת המחיקה ממש ובזה לא נסתפקו הרי"א והרמ"א. אמנם שמדברי התשב"ץ נראה דבכה"ג נמי אסור למחוק כתב התחתון ומה"ט דחקו לומר דהרמ"א בה"א אחרונה ולא בה"א ראשונה מיירי דלא מסתבר לה לתקן בהעברת קולמס על שאר אותיות השם. ובע"כ בעי למשכוני נפשין דמ"ש הר"י ברם אכתי איכא למיבעי היכא דחד ה"א מאותיות השם כו' דמשמע אפי' ה"א הראשונה דוקא היכא שעדיין לא כתב שאר האותיות של השם מיירי אבל היכא שכבר נגמר כתיבת השם כולו לא מהני שום ותיקון לה"א ראשונה: אמנם מדברי ס' פתחי תשובה (סקכ"א) בשם שו"ת השיב ר' אליעזר ביו"ד שהעוקץ השמאלי נמשך למטה ונראה כחית קטנה שהעיקר לקלוף היו"ד או לתקנו בכתיבה ושוב נסתפק אם בעי' העברת קולמס על שאר האותיות וקצת ראי' הביא שא"צ מבואר דס"ל דלא בעי' כסדרן באותיות השם ואפי' תימא בעי' סגי עכ"פ בהעברת קולמס. והמעיין בשו"ת שמש צדקה יראה שדברי השו"ת גינת ורדים על תיקון יו"ד שעוקצה השמאלי נמשך ונראה כחית נאמרו דלא מהני משום דבעי' כסדרן ובעל פתחי תשובה לא הרגיש שיש בזה פלוגתא בין הגנת ורדים ובין בעל השיב ר' אליעזר. גם בשו"ת מאיר נתיבי' שהביא בפתחי תשוב' (ס"ק יט) לא נראה שחולק על השואל אלא על מה שצידד שאין זה חק תוכות אבל לא פקפק מצד שהאלף נכתבת אחר שאר האותיות משמע דלא בעי' כסדרן וס' מאיר נתיבי' לא, זכיתי שיאיר נגד עיני לעיין בו וכ"כ לא נתבאר מאין יצא להגינת ורדים ומוהר"י טיאה ונוב"י שהשם צריך להיות כסדרן ובשו"ת בית יהודא להר"י עייא"ש (חלק יו"ד סי' נא) בדין יו"ד של שם שנראית כלמד קטנה רמז לעיין בגינת ורדים שם ובכ"ז לא אתי עלי' מה"ט כי אם שלא נתקדשו שאר אותיות השם כיון שקדם להם היו"ד שפסולה משמע דלא ס"ל כהגינת ורדים דבעי' כסדרן וטעם הב"י לא שייך היכא שנתדבק אח"כ כמו בנ"ד

גם בשו"ת בית אפרים (חיו"ד סי' סא) חולק על ה גינת ורדים גם בשו"ת חינוך בית יהודא (סוף סי' עד) נראה שחולק על הגנת ורדים וס"ל דלא בעי כסדרן בשם גם בשו"ת סת"ם להגאון מהרש"ק (סי' מא וסי' ) חולק עליו ושכ"ה בספר יהושע וקצת ראי' נ"ל מיומא (דף ל"ח) דבן קמצר הי' קושר ד' קולמוסים וכותב שם בן ד' אותיות כאחד וקשה הא ע"כ כתיבת ה"א בעי יותר שיהוי מכתיבת יו"ד ווי"ו ועכ"פ נשלמה צורת הוי"ו קודם ליציאה מצורת ד' לצורת ה' ונגמרה כתיבת צורת הוי"ו קודם לגמרה של ה"א הראשונה והו"ל שלא כסדרן אלא ע"כ דכשר ודוחק לומר דבס"ת פסול ולא בשאר כתבי קודש דא"כ הו"ל לבן קמצר התנצלות שלא רצה ללמד דלמא אתי למיכתב כן גם בס"ת ועיין מה שהביאו בשם הירושלמי התנצלות גם לבן קמצר ולא מטעם שכתבתי

ודע שהעירותי ע"ד הגינת ורדים דאע"ג דבעי' כסדרן אכתי יגרד היו"ד וקודם שיתקננו יגרד שאר האותיות ויחזור לכתוב השם כולו וכ"כ למה לן לדחוקי דהרמ"א בה"א אחרונה קאמר הא גם בה"א ראשונה אפשר לתקן בגרידת הרגל ואחר יגרד שאר האותיות שלאחר הא הראשונה אמנם נתיישב לי ע"פ דברי הרדב"ז (סי' תקצו) שכ' דבאותיות השם כ"ע מודו שמוחק הרגל לבד שהרי שאר חלקי האות נתקדשו ואמאי ימחוק אותם ואם באותו אות עצמו לא התיר למחוק כי אם מה שנכתב בפיסול ולא שאר החלקים מכש"כ שבפסול לאות אחת לא התיר למחוק שאר האותיות שנכתבו בקדושה ואין בהם שום פסול ועדיין צ"ע שא"ה דאפשר להכשיר הס"ת בלא גרירה יתירה וצ"ל דס"ל דע"ד תיקון נמי אסור למחוק השם:

ודעת הרדב"ז שם דהיכא שנגמרה הכתיבה בהכשר נא ימחוק כי אם מה שנגע ולא הוה חק תוכות.