אגודת אזוב מדברי ו

ז"ל לא כאברהם שנאמר בו צפונה ונגבה קדמה וימה שתחל' ברכו ה' בעושר וזכה לאורך ימים ולעת זקנתו הוליד בנים בן פ"ו שנים ותרב חכמתו שעד המילה היה השגת אאע"ה כמדרגת נח את האלהים התהלך והיה צריך סעד וכשנצטוה על המילה נאמר לו התהלך לפני והיה תמים הרי שבסוף ימיו זכה לחכמה ולא כיחזקאל שנאמר בו צפונה קדימה נגבה וימה שלעתיד באשר לא יהיה חשש שהעושר יעביר את האדם ע"ד קונו יצליחו בבנים ועושר עם אורך ימי' מקודם ועי"כ יהיו מוכנים לשתנוח עליהם רוח חכמת ודעת ה' כמבואר בכתוב כי מלאה הארץ דעת ה' כמים לים מכסים שהמים המכסים לפעמים על הארץ אין להם מקום מוכן לקבלם לא כן קרקע הים מוכנת לקבל המים וכ"כ לעתיד יהיו ישראל מוכנים לקבל השפעת רוה"ק לדעת את ה' באופן שיהיו מוצלחים מקודם בכל מיני הצלחות ואחר ישכילו לדעת את ה' שבזמן המקווה על הגאולה יצליחו ישראל בעושר ובבנים ואורך ימים וחכמה אלא כיעקב שכתוב בו ימה וקדמה צפונה ונגבה שתקדים לו החכמה ואחר בנים ועושר ואורך ימים שכן היה ביעקב בתחלה בבית מדרשו של שם ועבר י"ד שנה זכה לחכמה ואחר השתדל בקיום פו"ר וזכ' לעושר ואורך ימים שע"י קדימת החכמה לא יעבירוהו ההצלחות ע"ד קונו. ועמש"כ ע"פ עטרת תפארת שיבה. ובשבת (דף קיח): לא כאברהם שכתוב בו קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה ולא כיצחק שכתוב בו כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל. יש להעמיס ג"כ דברינו כי בא"י שהוא ת' פרסה על ת' פרסה לא שייך אורך ורוחב ואמנם לשון אורך ורוחב נופל על צד הפנים ואחוריים נגד צד ימין ושמאל שהפנים והאחור נקראים אורך. והימין ושמאל רוחב: והנה נסיעת אברהם שהיה מצפון לדרום נקרא אורך צפון ונגב וכשפונה מדרום דרך ימין פונה למזרח באופן שרוחב נקרא הימין והשמאל דהיינו קדמה וימה וה"ה ממש כמ"ש לאברהם צפונה ונגבה קדמה וימה. וביצחק שכתוב בו כל הארצות האל לא נתבאר עכ"פ קדימת הרוחות הרומזים אל ההצלחות האנושיות אמנם ביעקב נתבאר היטב קדימת רוח ים הרומז אל החכמה

ובואתחנן ושא עיניך ימה וצפונה תימנה ומזרחה וראה בעיניך צ"ע בעומד באמצע רואה ד' רוחות בד' ראיות כל ראיי' בפעם אחרת בפ"ע. אבל משה שעמד במזרח של א"י וא"י למערבו הרי רואה מזרח של א"י ומערבה בפעם אחת וראיית מזרחה קדמה לו קצת ולדברינו יאמר שהקב"ה הראה למשרע"ה שישראל יהיו מוצלחים באה"ק בד' ההצלחות ושוקדים להם הצלחת החכמה ואח"כ העושר ושגם אחרי זקנתם וברבות ימיהם עוד יתברכו בבנים ובנות. ע"כ הסדיר לו ראיית הד' רוחות באופן זה

נדרים (דף לט:) דריש רבא ואמרי לה ר' יצחק מה דכתיב שמש ירח עמד זבולה שמש וירח בזבול מה בעיין והא ברקיע קביעין מלמד שעלו שמש וירח מרקיע לזבול ואמרו לפניו רבש"ע אם אתה עושה דין לבן עמרם אנו מאירים ואם לאו אין אנו מאירים באותה שעה ירה בהם חצים וחניתות אמר להם בכל יום ויום משתחוים לכם ואתם מאירים בכבודי לא מחיתם ובכבוד בו"ד מחיתם ובכל יום ויום יורים בהם חצים וחניתות שנאמר לאור חציך יהלכו לנוגה ברק חניתך והובא בעקדה (שער ע"ח)

א ויש להעיר בדברי הגמ' (א) במה שעלו שמש וירח יש לראות שמש וירח מאי איכפת להו כל כך בכבוד משה כיון שבאמת לכבודו ית"ש לא ימחו כשמשתחוים להם כמו שהשיבם ה' ית' אח"כ: (ב) במה שירה בהם חצים וחניתות ב' עניינים. הגם שגם בכתוב נזכרו כן. הנה עלינו להשכיל למה זה באו שני ההוראות: (ג) במה שהשיבם בכל יום כו' בכבודי לא מחיתם בכבוד בו"ד מחיתם שהוא קצת תשובה ע"פ אריכות דברים

ב בביאור המאמר נקדים הכתובים (ירמי' ל"א) הנה ימים באים נאום ה' וכרתי את בית ישראל ואת יהודה ברית חדשה לא כברית אשר כרתי את אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מאמ"צ אשר המה הפרו את בריתי ואנכי בעלתי בם נאום ה' כי זאת הברית אשר אכרות את בית ישראל אחרי הימים ההם נאום ה' נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה' כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאום ה' כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכור עוד כה אמר ה' נותן שמש לאור יומם חוקות ירח וכוכבים לאור לילה רוגע הים ויהמו גליו ה"צ שמו אם ימושו החוקים האלה מלפני נאום ה' גם זרע ישראל ישבותו מהיות גוי לפני כל הימים כה אמר ה' אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אנכי אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו נאום ה' שיש להעיר (א) הנה אומרו ה' צבאות שמו הוא קצת כמיותר: (ב) מאמר כל הימים הוא קצת כשפת יתר. (ג) בעו"ה בימינו ממש נמושו בני ישראל מהיות גוי לפני ה' כי אין ספק כי ה' רצה באומרו גוי לפני גוי קדוש: כמאמה"כ ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש ולא כן אנחנו עם ה': (ד) קישור הכתובים הקודמים לאם ימדו וגו' אמאס באיזה ענין תולה הקודם במה שיהי' ח"ו מיאוס בישראל: (ה) בענין מדידת השמים וחקירת הארץ כבר נמצאים חוקרים ומודדים אותם: (ו) אומרו בשמים מלמעלה ובארץ למטה הוא מיותר שהדברי' ידועי' שהשמי' הם ממעל והארץ מתחת: (ז) יש להבין מה שתלה את המיאוס בתנאי אם ימדו ואיזה שיווי יש ביניהם

ג בביאורם נקדים דברי העקדה (שער ה) ותוכן דבריו שהנה כת הפילסופים כולם האריכו בטענותיהם לתת יתרון למערכות השמים וצבאותם על האדם ע"פ האדמה. וראו להם צורך בדבריהם אחר אשר הונח להם למוסד שהעולם הי' מחוייב בבריאתו ומציאותו ע"ד השתלשלותו שהמוקדם בבריאה הי' ע"פ ההכרח שיוקדם והמאוחר הי' בהכרח להאחר בהבראותם. לפי שהמאוחר הוא מסובב מהקודם אליו. וא"כ הוכרחו המה שלא לתת יתרון להאדם על מערכת השמים באשר הוא האחרון שבנבראים ומסובב ממערכות השמים אשר קדמו לפניו. וכל סבה כפי שתקרב להמסובב כה תרבה ותגדל מעלתה. וכיון שכבר הורידו קרן האדם והגביהו קרן צבאות השמים לא הסכימו לומר שניצרו מערכות השמים להשלים צורכי האדם השפל והנבזה בעיניהם והרבה מחברים מבני עמינו גם המה דברי טוב על מערכות וצבא השמים עד שהמליץ בבחינת עולם (פי"ב) אמר לא שלכך נוצרו לעבוד יצורים אובדים שהמה נכבדים מהם וגבוהים עליהם חלילה ליוצר' להכניע היקר לזולל והעומד להאובד ולא יחשב פועל חכם להכין כלים משקלם עשרת אלפים ככר כסף לעשות מחט ברזל א' אבל יצרם בתכונה ותבונה לא ידעה בלתו אשר דרך סיבובם ולכתם לעשות מלאכתם הוחן להם

ד והנה מתוך הדעה הנפסדת הזאת אומר אני שיוצא השיבוש שלא ישגיח ויראה ה' במעשה האדם וכמו שהוא בעיקרים (מאמר ג' פי"ח) כי אחר שחשבו את צבא השמים גדולים וחשובים יותר מהאדם לא די שמצאו מקום לטעותם שכבודו להשגיח רק על העליונים מלאכי מרום ולא על האדם השפל בארץ אף גם זאת כמוכרחים היו לבוא לידי שיבוש זה כי מצד אשר לא יכלו לומר שהצבאות האלו נבראו לשמש את האדם להאיר היום והלילה כי לא רצו להכניע היקר להזולל. והוצרכו לבקש להם סיבה ועילה אשר לצורכה נבראו וכמו שנסתבכו בדבר הזה הרבה מהפילסופים ומהם הוצרכו לומר שסיבותם לא נודעה כדברי הבחינת עולם וע"כ המה בקשו לתת להם חשבון ואמרו שליקרת ורוממות ית"ש הנה לא ישרה בעיניו להשגיח על האדם השפל והנבזה אשר