אגודת אזוב מדברי רפ

אכוין לבית דהיתרא אכוין הרי דמותר לטלטל מתוכן לחוץ להן וה"ה להיפוך

דף מז ע"א רי"א ארוסות ינשאו נשואות יתארסו חוץ מארוסה שביהודה מפני שלבו גס בה. עי' פי' רש"י כאן וביבמות (דף מא מב). ולענ"ד שיש לפרש נמי דנשואות יתארסו דוקא בגליל ולא ביהודה דמפני שלבו גס בה חיישי' שמא יבעול וע"ז י"ל דפליג ר"י וכ"ש דאפי' ביהודה מותר לארוס אבל שיחלוק ר"י דאפי' ארוסה שביהודה תנשא וכמ"ש רש"י ז"ל אין סברא וגם רש"י ז"ל ביבמות לא פי' כן ועיין

דף מט ע"א אף זו דברי ר"ש עי' פירש"י בלשון א' דר"ש גופי' לא שרי אלא חיצונה באמצעית עייש"ה. וק"ל טובא דלקמן (דף עו) אמרי' דלר"ש בעה"ב שהי' שותף אפי' לזה ביין ולזה בשמן א"צ לערב משום דר"ש לטעמי' ופריך הש"ס התם קתני ב' החיצונות אסורות הכא קחני א"צ לערב ומשני א"צ לערב שכנים בהדי בעה"ב והא מ"מ בעה"ב בהדי שכנים לפירש"י צריך לערב ובגמ' אמרי' אבל שכנים בהדדי צריך לערב אבל בעה"ב בהדי שכנים לא משמע דליצטרך לערב וצ"ל לפירש"י דאביי ורבה קיימי בשיטת רב בדברי ב"ש

דף נב ע"ב כמאן כר"י ואליבי' דריב"י לא כרבה אליבא דר"י עי' ברש"י וללישנא בתרא ה"ג כמאן דסגי לי' בהכי. ואע"ג דלא אמר שביתתי בתוך התחום כר"י ואליבי' דר"י בר"י ומשני לא כרבה ואליבי' דריב"י. לדעתי ט"ס יש כאן וצ"ל כרבה ואליבי' דר"י וכן נראה מסוף דברי רש"י שכתב ומשני לא דאמר וכרבה ואליבא דר"י. דהא ללישנא בתרא אין חילוק לרבה בין לריב"י בין לר"י צ"ל שביתתי בתוך התחום ועי'

דף נד ע"א א"ל שמואל לר"י שיננא חטוף ואכול חטיף ואישתי דעלמא דאזלינן מינה כהילולא דמי'. עי' רש"י דגרסינן דעלמא דאזלינן מיני' ופי' כהילולא דמי' היום ישנו ולמחר איננו דומה לחופה שהולכת מהר. ול"ז להבין מה שתלה משלו על העולם והלא העולם עומד בקיומו והו"ל לתלות המשל על האדם שהולך עלי' וגם הגירסא דאזלינן מינה שהי' ראוי להיות דאזלינן בה שמדבר על מציאת האדם בעולם שהולך מהר כהילולא וגם לא הוצרך לומר רק דעלמא כהילולא דמי' וראיתי בעין יעקב הגי' לבי הילולא דמי וכן הגירסא ברש"י שם ונשמט שם מן דומה לחופה כו' והגאון מוהר"י ברלין זצ"ל לא התעורר על שינוי הגירסות הללו וכ"ז צריך ביאור להבין ענין המשל לבי הילולא. והנלע"ד דבמקומות הגדולים נמצאים בתים המיוחדים לבית חתנות לצורך הגדולים שבאנשי העיר: והנה הבתים ההם מיוחדים בעצם לבעליהן אמנם במקרה לשעה הם מיוחדים לבעלי החתונה ונתונה להם במשמרות ממשלתם והם מכניסים בם קרוביהם ומיודעיהם הקרואים מאתם ואשר לא לרצון הוא להם לא יתנוהו לבוא אל שערי הבתים. והנה בדרך משל כהיום ראובן ושמעון בעלי החתונה ומושלים על הבית ומכניסים לתוכו כרצונם וכל אנשי הבית משרתיו עם כל הבאים לתוכו יחלקו להם כבוד והוד והדר ישוו להם ובעבור זמן מה ולוי ויהודה בעלי החתונה אולי לא יתנו את ראובן ושמעון לבוא שמה ואף אם יתנום לבוא שמה מי יודע אם יהיו בין הקרואים והמסובים בסעודה. ואף גם זאת הנה לא יהי' להם ממשלה בשום דבר וברבים לא יחולק להם כבוד כבראשונה. ובאמת ע"ז הענין ממשיל להעוה"ז שהוא בעצם של הקב"ה ובמקרה לשעה נתנו ה' לאנשים מיוחדי' בכל דור ודור אשר השעה עומדת להם למשול בעולם ולהטיב לטוב בעיניהם וכל בני הדור יחלקו להם כבוד ויקר וגדולה יעשו להם כפי הטובה אשר חלק להם ה' בעוה"ז ובדור הבא אחריו אולי אנשים אחרים וזרים להם יהיו העיקר בחשיבות בעולם ומי יודע אם יהיו המה מבני הדור ואם יהיו מהם מי יודע אם יונהרו על טוב ברכת ה'. ואם יזכו לנחול כבוד נגד זקני הדור ההוא ועל הוראה זו א"ל שמואל לר"י שיננא חטוף ואכול חטוף ואישתי בהיותך בעולם וחנן ה' אותך בטובות העולם דעלמא דאזלינן מינה ירצה שהעולם כאשר נלך ממנה לבי הילולא דמי מי יודע אם נשיב עוד לראותה וליהנות ממנה וכש"כ לנחול כבוד

דף נז ע"א א"ל רבינא לר"א והא סביב כתיב ק"ל לרבינא נמי קשה והא סביב כתיב בין לפירש"י ובין לפי' התוס' ועי' היטב

דף נט ע"א עיר של יחיד ונעשית של רבים ור"ה עוברת בתוכה וכתב רש"י בד"ה לחי מכאן ובשל רבים וה"ה של רבים לא שרו רבנן להא תקנתא כו' הוו כרה"ר ובעי תקנתא מדרבנן עיי"ש. וק"ל דהא מאן דמתיר בשל יחיד בלחי וקורה היינו ר"י וכדאמר ר"ה בר"י דר"י (ע"ב) וכתב רש"י דבשל רבים מודה מאי מקשה הש"ס לעיל (דף כב.) דר"י אדר"י דס"ל דמערב ב' בתים בב' צדי רה"ר דאיירי ע"כ בשל יחיד לדברי רש"י אהא דאם דרך הרבים מפסקתן יסלקנה לצדדים דאיירי בשל רבים ומודה ר"י דצריך תיקון מדרבנן וצ"ל דבפסי ביראות אוקמוה אדאורייתא וכן י"ל דאזלי קו' הש"ס דר"י אדר"י ועי'

ע"ב א"ר סולם תורת פתח עליו א"ל ר"נ לא תציתו ליה הכי אר"א א"ר תורת מחיצה כו' ומי אר"נ הכי והא אר"נ אמר שמואל כו' וק"ל דלמא ר"נ לדידי' ס"ל כשמואל תורת פתח אפי' לחומרא אבל אליבי' דרב ס"ל תורת מחיצה נמי. ודקאמר ולא תציתו לי' ה"פ בהא דאמר משמי' דרב אף שהדין אמת. וכה"ג מצינו לקמן (דף עה:) א"ל רב לא תציתו לי' בהאי דאני קורא רבי' בחיצונה ועי' בחי' ריטב"א שמצאתי שעמד ע"ז וכרב שלא הי' ר"נ אומר לא תציתו לי' ולענ"ד אין מזה הכרע שר"נ ס"ל הכי וכמו שהבאתי מגמ' לקמן (דף עה:)

דף סא בני גדר יורדין לחמתן ואין בני חמתן עולין לגדר כו' משום דבני גדר עביד דקה ובני חמתן לא עביד דקה ר"ס אמר עיר העשוי' כקשת הוה. ק"ל הא הדקה אינה מועלת רק שיהא תשמיש העיר קבוע וא"כ מה שבני גדר עשו דקה מועיל שימדדו משער העיר וכמו שמודדים לבני גדר היוצאים משער העיר גדר ה"ה לבני חמתן הנכנסין לגדר מסתמא מודדים משער העיר גדר כיון שהעיר גדר קבוע וע"כ גדר וחמתן בתוך משך אלפים היו עומדות ובתוך משך האלפים היו שניהם בנויות דהא עד השתא לא אסקי אדעתן דעיר קטנה וגדולה הוואי ובני גדר שיורדים לחמתן ע"כ היתה כל חמתן בתוך אלפים. וכן היוצא מחמתן אף שביתו מצד השני רחוק הרבה מגדר מ"מ ע"כ אין הריחוק יותר מאלפים עד סוף גדר דהא לא ידעי' עוד שהיתה האחת קטנה והאחת גדולה ולמה בני גדר יורדים לחמתן משום שמודדין להם מפתח ביתם ימדדו כמי לבני חמתן העולים לגדר מחומת גדר ויהיה גדר בתחומם. דאין לומר שהיו חמתן וגדר כל אחת אורך אלף וביניהם אלף ולהכי לבני גדר שמודדין מחומה כל חמתן בתוך אלפים להם ובני חמתן שמודדין מבתיהן אין כל גדר בתוך אלפים שלהם דהיינו מה דמשני עיר גדולה וקטנה הוה. וע"כ לפום סברא דהשתא בין גדר לחמתן אלף וחמתן וגדר כ"א חמש מאות אמה וא"כ כמו שמודדים לבני גדר היוצאים מן החומה ה"ה שימדדו לבני חמתן העולים לגדר מן החומה ותו דהא בענין עלי' לגדר אין חילוק בין בני גדר היורדים לחמתן ובין בני חמתן העולים לגדר רק בין הילוך אלף אמה או חמש מאות אמה אחר גדר וחמתן דבני גדר שמודדים מחומה הולכים אחר חמתן אלף אמה לפי שחושבין עיר חמתן כד"א ובני חמתן העולים לגדר הולכים אחר גדר חמש מאות אמה כי גדר חשבי' להו כד"א הלכו חמתן ה' מאות אמה ואלף אמה בין חמתן לגדר ולכאורה בני גדר היורדים לחמתן היאך חשבינן להו חמתן כד"א דכיון שלא עביד דקה ולא קביע תשמישתה כמו דלענין שבת לא חשבינן לה כד"א פשיטא דלענין מודד לא נחשבה כד"א