אגודת אזוב מדברי רעח

זיתים והמשל"מ הביא שם בשם הירושלמי וחוכך אם פסול לכל העבודות או לקמיצה לחוד ועי' במרכבת המשנה ח"ב ד' שאלונקי שכ' שהוא בכלל ננס שמנה הרמב"ם (פ"ח הי"ד) מהל' ביאת המקדש. ולכ"ע אם אין הקומץ מחזיק ב' זיתים הוא פסול והוא דלא כמשנה בפי"ז מכלים שהביא הש"ס כאן ולכאורה אמרתי דס"ל הא דהכל לפי מה שהוא אדם ומלוא קומצו מנחה היינו להגדיל השיעור להצריך יותר מב' זיתים אבל להכשיר פחות מב' זיתים לא שמענו ממשנה דכלים שם. ואע"ג דכל שאר דברי' השנויים שם הם בין להגדיל בין להקטין מ"מ ההוא דמלא קומצו מנחה הוא להגדיל ולא להקטין ופחות מב' זיתים פסול: אולם אי אפשר לומר כן דאמרי' לקמן (דף מח.) דמש"ה לא תני ד' אמות התם משום דאיכא ננס באבריו ולא פסיקא לי' אלמא מה שתלוי רק בחד צד במה שהוא אד לא קתני לי' והה"נ נמי דלא הוה תני מלוא קומצו מנחה אם הוא לחד צד להגדיל ולא להקטין השיעור וכעת צע"ג במה דמשני הגמ' תרגמי' אחולה וזקן אבל רעבתן בטלה דעתי' אצל כל אדם דא"כ הא דקתני יש שאמרו במה שהוא אדם להקטין שיעור לחולה וזקן ולא להגדיל לרעבתן וכעין שצ"ל לדברי הרמב"מ במלוא קומצו מנחה. וקשה מלקמן (דף מח.) וכמ"ש

דף לג התם הדרן מחיצתא הכא לא הדרן מחיצתא פירש"י ד"ה הכא וכי אמרי' גוד אחית אכתי אית לן למימר חוקקין להשלים ותרתי לא אמרי' ק"ל בשבת (דף קא.) דפריך הש"ס אבוצנייתא דמישן שאין בפחות מג' רוחב ארבעה דנימא גוד אחית כמו בטרסקל לר"י. והא בוצנייתא דמישן אף אם נאמר גוד אתית נצטרך לומר חוקקין להשלים דבלא חקיקה מה הועילנו ודומה לכיפה שיש לחוק רגלים כזה $ציור בספר$ ונצטרך לומר גוד אחית וחוקקין להשלים והא תרתי לא אמרינן וצ"ע. [ודע דלפירש"י איירי באופן שאין באילן ד' וגם בכלכלה אין ד' רק בהצטרפותם יהי' ד' דאם הי' בהכלכלה ד' ממילא א"צ לטעם חקיקה וע"כ הי' רבי מחולק אדריב"י]. וכן מצאתי בעזהי"ת במהרש"א על קו' התוס' דלוקמי בשיש בכלכלה ד' ונאמר דלרבי לא אמרינן חוקקין שעמד כן. ובאמת תמהני על כי לא עמד ג"כ על אשר התחילו התוס' לומר די"ל בדברי רבי בנתנו בפי הכלכלה דא"כ סוף סוף לא נבוא לדין חקיקה וע"כ יפלוג רבי אדריב"י. ולפי"ז אין מקום לדברי התוס' לקמן (דף פו:) ד"ה גזוזטרא דגבי גזוזטרא נמי מיקרי הדרן מחיצות כיון דלא בעי' לומר רק גוד אחית דהגזוזטרא עכ"פ יש בה ד' על ד' אמנם התוס' דרך אחרת להם דבד"ה ורבי כתבו וא"ת אכתי כו' והכא כשהכלכלה שוה לראשו של אילן כו' משום דהתם הדרן מחיצתא עיי"ש הרי דאפי' היכא דלא בעי' לומר חקיקה וגוד לא מיקרי הדרן מחיצתא דהכא נהי שאין הכלכלה רחבה ד' מ"מ הרי הוא שוה להאילן. והטעם שהם מפרשים מינכר מחיצתא שהטרסקל יש לה מחיצות הסובבים אותו ופני המחיצה הם למטה לארץ משא"כ בכלכלה נהי שיש לה ג"כ מחיצות פניהם למעלה וכמ"ש התוס' בראש דבריהם דאיירי שפי הכלכלה שוה לאילן ושולי הכלכלה רחוקים א"כ אין לומר גוד מכיון שאין מחיצות נראות למטה משא"כ בטרסקל איירי בשהניח הטרסקל באופן שמחיצותיה למטה וכן באילן אף שרחב ד' כל שאין למטה בפחות מג' רוחב ד' או ג' לא אמרינן גוד אפי' לר"י משום דל"ל היקף מחיצה וחלל וכ"כ התוס' ד"ה כמאן והמהרש"א ביאר דבריהם ולפ"ז אין מקום למה שהק' מהרש"א ושהקשיתי על קו' התוס' דלוקמי בהניח העירוב בפי הכלכה או ברוחב ד' דא"כ יחלוק רבי אדריב"י דה"נ לא מיקרי הדרן מחיצות ודבריהם לקמן (דף פו:) גזוזטרא נכונים ולשיטתם. וגם לפי' התוס' קשה מהא דשבת (דף קא) שהקשיתי לפירש"י ז"ל דגבי כלכלה נמי לא הדרן מחיצות כי מחיצותיה למעלה אבל מחיצות הטרסקל למטה וכמ"ש הנראה בדבריהם בפי' הדרן מחיצות ובפשט אין לפרש היכא שמכל צדדים צ"ל גוד כמו בטרסקל שצריך בכל הד' מחיצות לדין גוד אמרינן אבל בכלכלה ואינן שמצד אחד אין צורך לגוד דהיינו מצד האילן ולא קאי הקושיא אהא דקורה דהתם נמי צריך בכל הד' צדדים ומיקרי הדרן מחיצות וההיא דשבת נמי לא מיקרי הדרן מחיצות כי רק מב' צדדים הספינה בשיפוע דא"כ לקתה מדה"ד כי יותר נותנת הסברא לומר בב' וג' רוחות מבכל הד' וכמו לגבי פי תקרה (דף צד:) כי לית ליה בד' אבל בג' אית ליה לפירש"י שם ובפרט לפי' התוס' שם. אע"כ הפי' כדברי רש"י או כמ"ש בפי' דברי התוס' ודו"ק. והריטב"א בחי' כתב כפי' תוס' הדרן מחיצות דהוה למעלה מחיצותיה סביבות הקורה וגרס אבל קורה לא הדרן מחיצות ואח"כ כתב דלפי' שקאי כמאן דלא כריב"י אדברי רבי הפי' כדברי רש"י דתרתי חקיקה וגוד לא אמרי' ולפי' הראשון בדברי הריטב"א לא קשה מההיא דשבת ודו"ק. וראיתי להתוס' שכ' ונ"ל דמשמע ליה דוקא נתנו בכלכלה הוה עירוב הא נתנו ע"ג אילן לא הוה עירוב כו' הלכך ע"כ אויר דשולי כלכלה רחוקים ג' מגב האילן נראה מדבריהם לר"י דבעי' עירוב ע"ג מקום ד' אף דאמרינן חוקקין היינו באופן שהעירוב בכלכלה חוקקין לצרף האילן לכלכלה משא"כ אם העירוב באילן אף שפי הכלכלה שוה ושוליה רחוקים ג' מגב האילן לא אמרי' חוקקין ול"ז להבין החילוק

דף לו ע"א קסבר ר"י תחומין דרבנן הנוב"י מהד"ק (חאהע"ז סי' ב) בשם הגהת אשר"י הק' אי נימא תחומין בי"ב מיל דאורייתא א"כ גם תחומין יש לו עיקר מה"ת והו"ל להחמיר בספק תחומין כמו שמחמיר בטומאה ונ"ל ליישב דהנה אהא דמשני הש"ס שאני טומאה הואיל וי"ל עיקר מה"ת פירש"י ואי נקל בספק טבילה גבי טומאה דרבנן גם בספק טבילה בטומאה דאורייתא יקילו. ולהכי אחמיר ר"י בספק טבילה נמצא כיון דתחומין דרבנן אין כאן מקום לקו' הנוב"י דהא בי"ב מיל הוא דאורייתא ויש לו עיקר מה"ת דהא אף אם נקיל בספק תחומין אלפים אמה דרבנן לא יקילו בספק תחומין בי"ב מיל דאורייתא דהא עכ"פ מדרבנן אסור אפי' פחות מי"ב מיל ולא יקיל בזה דהא בין כך ובין כך איסורא דרבנן קא עביד ועי'

דף לח ע"ב מי סברת סוף היום קונה עירוב תחלת היום קונה עירוב ושבת מכינה לעצמה ק"ל בפסחים (דף מז:) דמוקצה דאורייתא משום והכינו תינח מוקצה שנגמר ביו"ט הסמוך לשבת מלפניה או מלאחריה יש לאסור הנגמר ממקצותו משום הכנה וכן איתא בשאילתות דר"א גאון פ' בשלח (סי' מ"ז) אבל ביו"ט או שבת לחוד היכא נאסור מוקצה משום הכנה הא שבת או יו"ט לעצמו מכין ומותר. והיה נ"ל לדחוק דמוקמינן לה לברייתא דפסחי' דמבשל גיד הנשה כו' בעצי מוקצה וביו"ט הסמוך לשבת. אמנם ק"ל טובא מה פריך עלה מהביא שה מאפר ביו"ט כו' יצא לאיסור מוקצה כו' וא"א מוקצה דאורייתא כו' הא י"ל דר"ה איירי ביו"ט לחוד דמוקצה דידיה דרבנן משו' משקין שזבו לחוד ולא משום הכנה דלעצמו מכינה ולהכי מחלקינן בין איסור דבר אחר לאיסור גופו וצ"ע. ועי' פרמ"ג או"ח בפתיח' להל' יו"ט שהאריך בדיני מוקצה

עיין בקרבן נתנאל על הרא"ש עירובין (פ"ג סי' ז) בסעי' ל"א שהקשה ע"ד הרשב"א דאם עירב בתחלה בפת מיו"ט לשבת דאינו עירוב משום הכנה מה משני הגמ' אבל ניער דמצי אמר הא אם יאמר יהיה בזה הכנה ולא יהיה עירוב [והביא דברי הב"ח בסי' תי"ו וכתב עליהם שקשה להולמם]. ולענד"נ ליישב דיש ב' עניני הכנה לגבי העירוב מיו"ט לשבת דאם מערב בפת בתחלה ההכנה מה שקרא עלי' שם עירוב שחל עליו שם עירוב ואסור לאוכלו ביו"ט רק בשבת יחזור להיתרו [ואם נאמר שלא קנה עירוב ממילא לא עביד איסור בהכנה שחל עליו שם עירוב דהא לא הכין שהרי לא