אגודת אזוב מדברי רעה

של ההן פיוסרוס שפיר השיבו ר"י ע"ד אין רה"ר לעולם. דהא בהתחלת ההן פיוסרוס נמי אינו רואה עצמו באויר מחיצות כמו באמצע פילוש שכ' התוס' ד"ה חייבין

והנה בפי' מתני' פליגא על ר"ל שכ' הפני משה משום דתנן דהוה רה"ר לטומאה. דבריו הק' צע"ג הא לטומאה במציאות ג' בני אדם תלי' ואפי' בבית כל שיש ג' בני אדם הוה רה"ר כמו עזרה וכן בריש נדה כשחברותי' נושאות אותה במטה וחושך ואפלה אפי' בשדה חשיב סתירת רה"י לירושלמי שהביאו גי' תוס' בריש נדה. א"כ אין ענין מר"ה לטומאה פלוגתא על דברי ר"ל כלל גם דברי הק"ע בש"ק דמשמע דלעתיד רק הר וגבעה יושפלו אבל יהי' תל המתלקט כשבילי בית גלגל ויהי רה"י א"כ אף לעתיד לא יהי' ר"ה דחוקים מאוד. דהא ר"ל סבר מעיקרא גם בזמה"ז יש רה"ר בעולם ופליג אדידי' דסבר אין רה"ר אלא לעת"ל א"כ היכא נימא דמתני' פליגא על ר"ל במה דסברה דגם לע"ל לא יהי' רה"ר דא"כ לא פליגא דוקא אדר"ל כי אם אדר"י שהשיב לר"ל נמי פליגא. ולענ"ד הי' נראה לפרש דדייק מדקאמרינן במתני' איזהו רה"י שבילי בית גלגל משמע דדוקא אינהו הוה רה"י ושאר מקומות הוה רה"ר גם לשבת והיינו דלא כר"ל:. ועדיין קשה מנ"ל דהוה רה"ר ופליגא אדר"ל דלמא הוה רק כרמלית ולא פליגא עלי' כלל: ואולי יש לדחוק מדנקיט במתני' רה"י לשבת ורה"ר לטומאה משמע דשאר מקומות כשאינן רה"י הו"ל רה"ר גמורה

אמנם ק"ל למה לי' למידק מדיוקא דחוקה דפליגא מתני אדר"ל הו"ל להביא משנת יציאות השבת ומשנת אבות מלאכו' דחשיב והמוציא מרשות לרשות הכי נימא דכולהו משניות לא נשנו על זמן הזה כי אם על לע"ל. והנלע"ד ליישב דבמקום שדורסים ששים רבוא כעין דגלי מדבר עי' רש"י לעיל (דף ו.) ד"ה ר"ה ותוס' ד"ה כיצד. מודה ר"ל דגם בזה"ז הוה רה"ר ור"ל לא קאי אלא למקומות שאין דורסין בהן ס' רבוא רק שבצירוף שאר מקומות יש למצוא דריסת ס' רבוא בזה ס"ל לר"ל ללשון א' דלמקום המוקף הרים אם אין דורסין שם ס' רבוא אין לצרף דריסת שאר המקומות לחושבם כרה"ר ע"י דריסת כל המקומות כיון שמוקפת הרים עי' פני משה וללשון ב' ס"ל לר"ל דבעוה"ז כלל כלל אין לצרף המקומות לדריסת ס' רבוא כיון שאי אפשר שלא יפסקו הרים בין המקומות ומתני'. דקתני שבילי בית גלגל רה"י לשבת והרי שבילי בית גלגל ליכא דריסת ס' רבוא משמע דסברה דשאר מקומות כמו שבילי בית גלגל שאין שם דריסת ס' רבוא הוה רה"ר ע"י צירוף דריסת המקומות. פליגא עלי' כמ"ש לעיל אבל במקום שבאמת יש בו דריסת ס' רבוא גם לר"ל איכא רה"ר בעולם הזה ולא קשי' עלי' ממשנת יציאות השבת ומשנת אבות מלאכות דחשיב והמוציא מרשות לרשות והנה בעיא דר' לעזר בההן פיוסרוס ותשובת ר"י נמי לא הי' במקום דריסת ס' רבוא מעתה נראה דבמקום שאין מוקף הרים לר' לעזר ולר"י אפי' מוקף הרים וכן למה דמתני' פליגא אדר"ל לא בעי דריסת ס' רבוא למיהוי רה"ר דלא כשיטת רש"י ז"ל ותוס' לעיל (דף ו') וה' יאר נרי במאור תוה"ק

ודע דק"ל ישראל במדבר שמוקפין היו בענני כבוד ורואין עצמם באויר מחיצות וכיון שהיו מוקפין מכל צד לא אתי רבים ומבטלי מחיצה א"כ הא דדרשינן בריש הזורק ויצו משה ויעבירו קול במחנה לא תפיקו מרה"י לרה"ר והא לא הוה רה"ר כלל וצ"ל דהקפת ענני כבוד לא שמה מחיצה שלמה דהא בכל צד הי' אפשר לעבור ולצאת חוץ לענן

דף כג ע"ב הלכה כר"י פירש"י דלא בעי' מרובעות. וק"ל דהא לפירש"י איכא בינייהו רביעא דרבעוהו רבנן. ר"י סובר דלכתחלה בעי' מרובעת וכשר אפי' ארוך וקטון ור"א סובר ארוך וקטן עיקר וכשר אפי' מרובע ואם כן דבריו דלא בעי מרובעת הם מקושי ההבנה ועי' תוס' ד"ה איכא בינייהו

דף כד ע"ב אין עושין מחיצה ע"ג מחיצה. עי' בריטב"א ותוס' שהק' הא חיישינן שמא הנהר יעלה שרטין. ולכאורה אין להבין דבריהם הקדושים נהי דחיישינן שמא יעלה שרטין ולא חשבינן לי' מחיצה לחומרא אבל מ"מ מחיצה ע"ג לא יועיל ונהי שיש לחוש להעלאת שרטין מ"מ לקולא לא נסמך ע"ז ואין עושין מחיצה ע"ג. וצריך לדחוק כי קושיתם ארישא דגמ' דאמרי' וחד גיסא הוה פתוח לשביל של כרמים ושביל של כרמים הוא סליק לגודא דנהרא והיכא חשבינן גודא דנהרא למחיצה והא אית. לן למיחש לחומרא שיעלה הנהר שרטין. ועי' בדבריהם הק' ז"ל

דף כח ע"ב רש"י ד"ה אהיני והנך דטוביינא כולם זכרים הם ומש"ה חייבים במעשר כו', וכ"ש דגמר פירא הוא לענין אחר דבריו הקדושים ז"ל נראים קצת כמיותרים דבל"ז הקושי' אי ברייתא איירי בדנוסחני היכי פוטר ר"י והא ר"י מחייב אהיני דטוביינא וע"כ ברייתא לא איירי בנוסחני. ולמה לי' למימר וכ"ש דגמר פירא הוא לשאר מילי

דף כט ע"ב תמרים בכמה אר"י בקב אר"י מנא אמינא לה אכל גרוגרות ושלם תמרים תבוא עליו ברכה היכא דמי אי לימא לפי דמים כו' אלא לאו לפי מדה דאכיל מיני' גריווא דגרוגרות דשוי' זוזי ושילם לו דתמרי דשוי' ד' וקתני תבא ע"ב אלמא תמרים עדיפי וק"ל בפשיטות הו"ל למיפשט דתמרים עדיפי מדתנן אכל גרוגרות ושילם תמרים תע"ב ולמה לי' לאתויי אילימא לפי דמים אלא לפי מדה. ותו מה דחה אביי לעולם דאכל בזוזי כו' מידי דלא קפץ עלי' זבינא ומשלם מידי דקפץ עלי' זבינא ועי' פירש"י דלעולם גרוגרת עדיפא והא מ"מ תמרים עדיפי דהרי קפץ עלייהו זבינא יותר מגרוגרות ועי' בחי' הריטב"א שכ' תמרי' גרועים אבל אינם כ"כ בנמצא ולהכי קפצו עלייהו זבינא. אולם רש"י פסחים (דף לב.) ד"ה תמרים כתב וז"ל תמרים חשובי' מתאנים ודמיהן מרובים. תו קשה דהא אין ספק דתמרים חשובים יותר מגרוגרות דהא גריווא דתמרי בד' וגריווא דגרוגרות בזוזא. ועוד הכי יחלקו ר"י ואביי בדבר הידוע לבני אדם איזה חשוב יותר ונהי דלקו' אלו י"ל דאע"ג דתמרים עדיפי מ"מ לענין עירוב דלא תלי' בחשיבות רק במזון ב' סעודות י"ל דגרוגרות משביעים יותר ולהכי די בקב לשיעור עירוב ב' סעודות אבל תמרים אף שהם יותר טובים מ"מ אינם משביעי' כל כך וצריך יותר מקב לשיעור ב' סעודות לעירוב. מ"מ קשה דא"כ מה פשיט ר"י אלא לאו לפי מדה דאכיל גריווא וש"מ תמרים עדיפי הא מכל מקום נוכל לומר דגרוגרות משביעים יותר מתמרים: ונראה לפי עניות דעתי פי' דברי הגמרא שיש ב' ענייני חשיבות. הא' ששוים יותר. והב' שמשביעים יותר ואתי ר"י לאתויי דתמרים משביעים יותר מגרוגרות או לכל הפחות כמו גרוגרות מדתנן אכל גרוגרות ושילם תמרים תע"ב. והנה מזה אין עוד ראי' שמשביעים יותר או כמו גרוגרות כי י"ל לפי שחשובים יותר ולהכי פריך אילימא דמשלם לפי דמים מה תע"ב הרי כל מה ששוה הגרוגרות כן משלם מן התמרי' ומה מהני לן שחשובים יותר אלא ע"כ דמשלם לפי מדה דאכל גריווא ומשלם גריווא ותע"ב משום דאכל מה דשוה רק זוז ומשלם מה דשוה ארבעה ובשלמא אי נימא שמשביעים נמי כמו גרוגרות לכל הפחות או שמשביעים ביותר שפיר תע"ב לפי שאכל דבר שמשביע בחצי קב ומשלם נמי מה שמשביע בחצי קב או בפחות מחצי קב ומה שאכל הי' שוה זוז ומה שמשלם שוה ד'. אבל אי נימא דתמרים אינם משביעים כמו גרוגרות א"כ למה תע"ב הרי אכל מה שמשביע בחצי קב ומשלם תמרים שצריך יותר מחצי קב להשביע. ואף שהתמרים שוים ביותר מ"מ הא דתלוי בשוי' היינו אי הוה אמרי' לפי דמים משלם