אגודת אזוב מדברי רעד

לילך על סמך שאם היה קרפיפות ע"י שברי חומות ועיירות קטנות בשבעים אמה ושיריים והא דנקיט הטור בורגנין י"ל דנקיט לשון הגמ' שבת (דף ק"נ) והברייתא ע"כ איירי גם לדבריו במקום שלא היו גנבים שכיחי' וכמשמעות דבריו בראשונה. ואין לחלק דדוקא בורגנין שהוא דבר קל לעשות מתירין לומר בשבת לילך לפי שיש בקל לעשות בורגנין. אבל לענין קרפיפות ממש אין לסמוך ע"ז דמנין להפנים מאירות זה החילוק ולהקשות מסברא על הטור

דף כב ע"א א"ר יצחק ב"ר יוסף אר"י ארץ ישראל אין חייבין עליה משום רה"ר כו' אילימא משו' דמקיף לה סולמא דצור מהאי גיסא ומחתנא דגדר מהאי גיסא בבל נמי מקיף לה פרת מהאי גיסא ודגלת מהאי גיסא דכ"ע נמי מקיף אוקיינוס ק"ל מה ס"ד דאביי דלהכי יפטור א"י משום דמקיף לה סולמא דצור ומחתנא דגדר הא אין כאן רק ב' מחיצות והיכא הוה רה"י בהכי. וצ"ל דר"י ס"ל כר"י דשתי מחיצות דאורייתא [ובזה מצאתי און לבעלי התוס' שהק' בד"ה חייבין עליו כיון דר' יוחנן ס"ל כר' יהודה הא אית ליה שתי מחיצות דאורייתא ועמדתי ומצאתי במהרש"א שהק' דלמא ר"י ס"ל כר"י דאתי רבים ומבטלי מחיצה וס"ל כרבנן דב' מחיצות ולא כלום ועי' במהרש"א שתי' דא"כ מימרא דר' יוחנן דלא כמאן אמנם בחי' הריטב"א הק' כמאן אתי מימרא דר"י והביא דברי התוס' ביישוב קושיתם ודחה דבריהם והעלה בסוף דבריו דר"י ס"ל כר"י דאתי רבי' ומבטלי מחיצה וכרבנן דב' מחיצות לאו דאורייתא ומדברי אביי כאן משמע דס"ל לר"י כר"י דב' מחיצות דאורייתא] ואין להקשות כיון דס"ל לר"י דב' מחיצות הוה דאורייתא ע"כ הא ס"ל לר"י דרבים מבטלי מחיצה דהא מחייב ירושלים אילולי דלתותי' ננעלות בלילה ואפי' להעומד באמצע פילוש איכא ב' מחיצות וע"כ צ"ל דס"ל משום דרבים מבטלי למחיצה והיכא ס"ד דאביי דיפטור א"י משום ב' מחיצות הא רבים מבטלים למחיצה. ואין לומר דהכא אמרו ר"י אליבא דרבנן דלא אתי רבים לבטל מחיצה וכמ"ש התוס' ד"ה אילימא דהא לרבנן כיון דאין כאן רק ב' מחיצות ולאו דאורייתא ס"ל למה יפטור די"ל דס"ל כרבנן דרבים לא אתי לבטל מחיצה ובב' מחיצות דאורייתא ס"ל כר"י וכמ"ש הריטב"א דס"ל בב' מחיצות כרבנן ובביטול מחיצות כר"י ה"ה דיכולני לומר בהיפוך דבביטול מחיצות ס"ל כרבנן דלא מבטלי ובב' מחיצות ס"ל כר"י דאורייתא ובפשיטות טפי יכולני לומר דכיון דאיכא ב' מחיצות שלמות מודה ר"י וכדאמרי' בגמ' והא דמחייב ירושלים היינו לעומד באמצע הפילוש. וכמ"ש התוס' לעיל בד"ה חייבין. ודברי התוס' שכ' דהכא אליבא דרבנן פוטר ר"י ארץ ישראל אינם מובנים דהא אפי' לר"י מכיון דאיכא ב' מחיצות שלמות לא אתי רבים ומבטלי מחיצה

וראיתי להריטב"א שכ' דע"כ מחתנא דגדר וסולמא דצור הם כמין ג"ם דאל"כ אין כאן רק ב' מחיצות והוה כמבוי המפולש וכן בההוא דבבל דמקיף לה פרת ודגלת דע"כ איירי במוקף כמין ג"ם [ודבריו בפרת ודגלת הם נגד הגמ' קידושין (דף עא:) גבי עד נהר עזק ונהר יואני ברש"י וכל המפורשים משמע שם כי פרת במערב בבל ודגלת היינו חדקל במזרח בבל ופרת שופך בדרום לחדקל. דא"כ בבל מוקף מג' רוחות מדגלת ופרת ולא כמין ג"ם רק כמין כ"י] ונראה מדבריו דהיכא שמקיף ב' מחיצות כמין ג"ם כמו מזרח ודרום דהו"ל רה"י לכ"ע ולא ידעתי מנין לו דבר זה ואדרבה לפי הנראה אפי' ר"י דוקא ב' מחיצות זה כנגד זה ס"ל רה"י מה"ת אבל זה בצד זה אפי' לר"י רה"ר גמורה היא

ובעיקרא דההיא מילתא ק"ל טובא דלר"י דס"ל כר"י ב' מחיצות דאורייתא א"כ ארץ ישראל למה לא תפטור וכן בבל וכ"ע אפי' אליבא דרבנן ואין לומר דרבים מבטלי מחיצה דהא מודה ר"י בכ' מחיצות שלמות וכדאי' בגמ' ובר מן דין בבל וכ"ע היכא מבטלי רבים מחיצה הא לא בקעי בהו רבים דמי יעבור בנהר ברגל. וכי נחשוב מה שמהלכים בספינה במים להילוך רבים דליבטל מחיצה תדע דהא אנו חושבי' תמיד שפת המים למחיצה כל שגבוהה עשרה טפחים ולא אמרינן דהילוך רבים בספינה יבטל המחיצה וכן רקק מים ברה"ר עמוקה עשרה חולקת רשות לעצמה והו"ל רה"י ואין אנו חושבים מה שנוכל לעבור בספינה לבקעי בה רבים ואין לומר דמחיצה שאינה עשוי' בידי אדם לא חשיבא כולי האי וכמ"ש התוס' בד"ה מעלות ומורדות אליבא דרבנן דתינח ארץ ישראל סולמא דצור ומחתנא דגדר דמהלכי רבים ומבטלי למחיצה אבל פרת ודגלת ואוקיינוס היכא נאמר דרבים מבטלי המחיצה הא בספינה מהלכים בהם והילוך ספינה, ודאי דלא מבטלי למחיצותיה ובשבת (דף קא) אמרי' בקיעת דגים לא שמה בקיעה לגבי מים משמע דהילוך ספינה לא חשיב בקיעה דא"כ הא הולכים בספינה ואף שיש לדחות ראי' זו דשא"ה דאין מהלכים בספינה נגד הזיז שמוציא מהספינה ודוקא בקיעות דגים שאין נראין לא חשיב ביקוע אבל הילוך ספינה הנראית חשיב ביקוע מ"מ מסברא נראה דהילוך ספינה אין מבטל מחיצה וצ"ל כמ"ש הריטב"א דבעי' שיהא רואה עצמו באויר מחיצות

ובמ"ש התוס' ד"ה דלמא מעלות ומורדות דלרבנן דלא מבטלי רבים מחיצה ארץ ישראל תעשה רה"י ע"י סולמא דצור ומחתנא דגדר והרבים לא מבטלי המחיצה. ל"ז להבין קו' דהא אין כאן רק ב"מ דל"מ כלל לרבנן ולא בעי' לאתויי עלה מטעם רבים מבטלים כיון שלא התחיל שם מחיצה לחול אליבא דרבנן

ובמה שהק' מבבל ק"ק למה השמיטו הקושי' מכל העולם. ומה שתי' דמחיצה שלא נעשה בידי אדם אפי' לרבנן מבטלי אותה רבים שייך רק אארץ ישראל. ובל"ז לק"מ וכמ"ש בסמוך דלא הוה אלא ב' מחיצות אבל אבבל וכ"ע לא תי' כלום וכמ"ש דהילוך ספינה לא מבטל. והנכון דברי הריטב"א שהבאתי דצריך שיראה עצמו באויר מחיצות ובדבריהם הותר קו' הירושלמי לקמן (פ"ד ה"ב) גבי ר"ג ור"י שבאו מפלנדרסין והובא בריטב"א לקמן (דף מג) לר"ג דס"ל בנתנוהו בדיר ובסהר מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה והרי הים יש לו הרים סביבו גבוהים עשרה והו"ל הולך בספינה כנתון בדיר וסהר. עיי"ש בריטב"א ובירושלמי ולפמ"ש הריטב"א י"ל דשא"ה בדיר וסהר דרואה עצמו תוך מחיצות משא"כ המהלך בים אינו רואה שפת הים.. ונהי שהלכו ברקק כאיקומתא דרבא וראו שפת הים מ"מ לא ראו רק שפה א' ולא ראו המחיצות האחרות ולהכי הוצרך ר"ג להשיבם צופה הייתי. ובירושלמי לקמן (פ"ח ה"ח) בשם ר"ל אין רה"ר בזה"ז אלא לע"ל שנאמר כל גיא ינשא וע"כ מדחשיב ר"ל הקפת ההרים כרה"י לא ס"ל כדברי הריטב"א וקשה טובא לעת"ל יהי' אוקיינוס עכ"פ מקיף את העולם כולו ולא יהי' רה"ר וצע"ג

ודע דק"ל עוד לשיטת הריטב"א מה זה השיב ר"י לר"ל על דעתך אין רה"ר לעולם (בירושלמי שם) הא בההין פיוסרוס רואה עצמו באויר מחיצות אבל בשאר דוכתי אין רואה עצמו באויר מחיצות איברא דבעיקר בעי' דר' לעזר ההן פיוסרוס זרק מתוכה לרה"ר או מרה"ר לתוכה ק"ל טובא מה קא מיבעי' לי' כלל הא בין אם נדונם כרה"י בין אם נדונם כרה"ר יתחייב אי משום זורק מרה"ר לרה"י או מרה"י לרה"ר אם משום זורק ד' אמות ברה"ר כמבואר בשבת (פי"א ה"ג) בגמ' (דף ק) ודוחק לומר דמיבעי' לי' דלענין חיוב מיתה על מה צריכים להתרות בו ורציתי להגיה דזרק מתוכה לרה"י או מרה"י לתוכה מיבעי' לי' אולם קשה לשבש הגי' וע"כ צריך לדחוק דמיבעי' לי' בזורק מתוכה לרה"ר או מרה"ר לתוכה בפחות מד"א מעתה יש ליישב קו' כיון דאיבעי' דר' לעזר הוה על התחלות