אגודת אזוב מדברי רסט

חידושי עירובין

דף ב ע"ב תוס' ד"ה ואב"א וא"ת מה פריך שאני פתח החצר דהו"ל צורת הפתח שהכלונסות היו ע"ג ווי עמודים שהקלעים תלויים בהם לכאורה קשה דהא לא הי' הכלונס רק ו' טפחים אורך וכדאיתא ברש"י תרומה (כ"ז פ"י) והוא בברייתא דמלאכת המשכן (פ"ה). ואין זו קושיא דהא גם את הקלעים נוכל לחשוב לצורת הפתח: אך במה שתי' דצה"פ מן הצד לא מהני וכן לרב לא מהני צורת הפתח ק"ל טובא דהא התוס' לקמן (דף כב.) ד"ה והא א"ר יוחנן כו' דמדאורייתא אפי' לרב מהני צה"פ שעשאה מן הצד גם בתוס' (דף וי"ו.) ד"ה רב אמר דצה"פ מהני לרב מה"ת ביותר מעשר וא"כ נוכל לומר דלהכי קראה התורה פתח לשער החצר לפי שהי' לו צה"פ וצע"ק

דף ג ע"א מאן דאמר פיסקי דארזא כ"ש קיני ק"ק לסברת המקשן דמשום דנפיש משכייהו דפיסקי דארזי א"כ מנ"ל דכ"ש קיני דהא לא נפיש משכייהו. וצ"ל דקיני פשיטא משום דחשיבי טובא אבל פיסקי דארזא לא חשיבי כ"כ רק קצת חשיבות יש להן רק שיש להם ג"כ מעלה שנפיש משכייהו וא"כ אי פיסקי דארזי כ"ש קיני דחשיבי טובא אף דלא נפיש משכייהו אבל למ"ד קיני פיסקי דארזי לא משום דלא חשיבי כ"כ וע"כ צ"ל למ"ד פיסקי דארזי דבאמת לא חשיבי כ"כ ומהני דהטעם משום דנפיש משכייהו פריך המקשה א"כ סוכה נמי נפיש משכי' ומשני פיסקי דארזי חשיבי קצת עכ"פ ונפיש משכייהו משא"כ סוכה נפיש משכי' ולא חשיבא כלל והיינו דתלי' בחשיב טובא לא בעי נפיש משכי' ובחשוב קצת מהני מה דנפיש משכיה ובדלא חשיב כלל גם בדנפיש משכי' לא מהני לי' ואכתי צ"ע

דף ד ע"ב לימא בהא קמיפלגי כו' ומאן דאמר ארבעה סבור אסור להשתמש תחת הקורה עי' פירש"י ופי' הקו' הובא בתוס' ד"ה מותר. ולדבריהם צ"ל דלאביי בעי' ד' טפחים בחלל ואותו טפח שתחת הקורה לא חשבינן לי' מהארבעה טפחי' ועי' דיבור הסמוך

דף ה ע"א והא אמר ר"נ נקטינן איזה מבוי שניתר בלחי וקורה כל שארכו יותר על רחבו ובתים וחצרות פתוחין לתוכו עי' ריטב"א ד"ה ר' יוסף אמר (בספר ד' סדילקאוו דף ג') שכתב על קו' והיכא מכשרינן ד' טפחים אורך למבוי והא ע"כ רחבו ד"ט כשיעור רשות היחיד וכ"כ פתחו ע"כ ד' טפחים. והמבוי צריך להיות אורכו יותר על רחבו ותי' דשער המבוי אף שנמוך נכנס הוא בשיעור להרבות ארכו על רחבו וכי אמרינן במבוי דעלמא בד' היינו בד' טפחים שוחקות שהם ד' ומשהו עכ"ל ודבריו הקדושים הם אצלי מקישוי ההבנה דא"כ מה מקשה אביי מהא דבתים וחצרות פתוחות לתוכה וארכה יתר על רחבה הא משכחת לה במבוי שארוך הרבה רק שגבוה פחות מיו"ד טפחים רק במשך ד' טפחים יש גובה של יו"ד טפחים או מבוי של ד' שוחקות ומשכחת לה בתים וחצרות פתוחין לתוכו מן הצד או שארוך מאוד ונמוך ופתוחין באמצע מיהו לשיטת רש"י שהבאתי בדיבור הקודם דלאביי בעינן ד' טפחים חוץ מן הטפח שתחת הקורה לא קשיא דמשכחת לה בד' טפחים בתים וחצרות פתוחין וארכו יתר על רחבו בצירוף טפח שתחת הקורה דכיון שאסור להשתמש תחת הקורה לא מצטרף טפח זה לאורך המבוי ותו דלמסקנא לעיל גם לאביי מותר להשתמש תחת הקורה ולא בעינן ד' טפחים בחלל חוץ מתחת הקורה

ור' יוסף דפתח לה פתחא בקרן זוית. ק"ל דא"כ מנא ידעי' אם המבוי רחב ד' טפחים דהא לסוף המבוי אין רוחב רק פחות מב' טפחים רק בראש המבוי במשך טפח הרוחב ד' טפחים ועי' ברש"י ובמפורשי' ובכה"ג ודאי מהראוי לפוסלו

ע"ב אותו לחי היכן מעמידו לפמ"ש רש"י ז"ל דהא דפסול לאו משום דאוסיף בסתימתו רק משום שלא נעשה לשם היתר לחי ובמחשבה בלחוד לא נוכל להוציאו מתורת כותל. ק"ק א"כ היכא שמוסיף עליו ומעמידו לשם לחי מה בכך שאין לו היכר והא איקבע לשם לחי ויש לדחוק דאח"כ ג"כ לא יהיה היכר אם נעשה במתכוין או במחשבה לשם לחי

דף ע"א ור' חנן בר רבא שאני הכא דקא בקעי בה רבים מכלל דר"ה סבר אע"ג דלא בקעי בה רבים כו' התם איכא גידודי הכא ליכא גידודי עי' פירש"י ולכאור' קשה דהא מ"מ מילתא דר"ה דלא כרא"מ ור' אסי דהא ר"ה ס"ל אע"ג דלא בקעי בה רבים ודמי לאית ליה גידודי כפי הנראה מדברי רש"י ז"ל דאית ליה גידודי אינו נוח לעבור ורצ"ל דהקו' מ"ש מדר"א ור"א הוא אדר' חנן ב"ר דאוסר בבקעי בה רבים מ"ש מדר"א ור"א ומשני דר"א ור"א בדאיכא גידודי ולא בקעי בה רבים ואיהו אוסר בליכא גידודי ובקעי בה רבים ומזה נראה דהלכה כר' חנן ב"ר מדשקיל וטרי הש"ס אליביה למוקים דבריו אליבא דר"א ור"א אך מצאתי בחי' הריטב"א שכתב התם איכא גידודי ומינכר שהיה מחיצה הכא ליכא גידודי ונהי שאין נוח לעבור בלא בקעי בה רבים לא מינכר שהיה שם מחיצה ולפ"ז השקלא וטרי' של הגמ' אליבא דר"ה

ע"ב והאמר רבה בב"ח א"ר יוחנן ירושלים אלמלא דלתותי' ננעלות כו' עי' בס' עבוה"ק להרשב"א (שער ג' דין א') וז"ל איזה הוא רה"ר כו' ומתקבצין שם בני אדם לסחורה כו' ואע"ג שדלתות המדינ' ננעלות בלילה וכן מבואות המפולשין כו' בד"א כשאין דלתות המדינה ננעלות וכתב בשו"ת חכ"צ (סי' ל"ז) הובא בבאה"ט או"ח (סי' שמ"ה ס"ק ז') וז"ל כנראה דעתו דדוקא מבואות שמיוחדין לאנשי מבוי ואין יד כל אדם שוה בהן מהני ננעלות בלילה ולא בפלטיא שיד כל אדם שוה בו וק"ל דהא קיי"ל ירושלים לא נתחלקה לשבטים [עי' ברמב"ם פי"ד מטומאת צרעת ופ"ז מבית הבחירה וביומא דף יב ומגלה דף כז] ויד כל אדם שוה ואפ"ה אמרי' הכא והש"ס מייתי לה בכמה דוכתא אלמלא דלתותי' ננעלות בלילה חייבין משום רה"ר ובהא דננעלות משוי לה כחצר שלא עירבה הרי דאפי' מקום שיד כל אדם שוה בו מהני דלתותי' ננעלות בלילה ועי' מש"כ בחי' מס' פסחים (דף סו.) על דברי התוס' ד"ה תוחב לו ביישוב קו' זו

רב אמר הלכה כת"ק ושמואל אמר הלכה. כחנני' נ"ל דמחלקותם תליא בסברת השני תירוצים שבתוס' ד"ה וכ"ת שלתי' הראשון ע"כ הלכה כחנניא. ולתי' הב' י"ל דהלכה כת"ק עי' היטב ודו"ק

דף ח ע"א אלמא שאני לן בין אשפה דרבים לאשפה דיחיד פירש"י והאי אשפה דרבי אשפה דיחיד הואי וכן לקמן (דף צט:) פירש"י מתני' באשפה דרבים. לכאורה נראה דר' משרשי' ס"ל כמ"ד לעיל (דף ג.) בסוכה דליחיד פסול ומבוי דרבים כשר דרבים מדכרי אהדדי דלמ"ד סוכה דליחיד כשר דרמי אנפשיה ומידכר ומבוי דלרבים קדרה דבי שותפי לא חמימי ולא קרירי א"כ צ"ל להיפוך דאשפה דרבי דרבים הואי ולהכי חייש לשמא תנטל אבל אשפה דמתני' בדיחיד איירי או דכיון דבאשפה דרבים סמכי עלה בני מבוי לדופן חיישינן שמא תנטל אבל במתני' יחיד זורק ע"ג מחלונו לא חיישינן שמא תנטל אבל ר' משרשי' דס"ל דבאשפה דרבים לא חיישינן ובאשפה דיחיד חיישינן מדחזינן דס"ל נמי בחורבה חורבה דרבים מותר ודיחיד אסור ע"כ ס"ל דסוכה פסול ומבוי כשר דרבים מידכרי אהדדי ויחיד לא מידכר או דשאני בין זורק לה יחיד ובין סמכי עלי' רבים כההיא דרבי אבל במתני' יחיד זורק ע"ג מחלונו ובעיקר הוכחת ר' משרשיא ק"ל נהי דחיישינן שמא תנטל אשפה מנ"ל שהוא בעצמו יבנה החורבה דבשלמא שתנטל אשפה ע"י אחרים יש לחוש שישכח. אבל מנ"ל דחיישינן שיעשה מעשה בידים למלאות החורבה וצ"ל דר' משרשי' ס"ל מדאמרינן שמא תנטל אשפה ולא שמא תפחת ע"כ דגבי אשפה דיחיד החשש שמא יטלנה בעל האשפה.