אגודת אזוב מדברי רסב

אל תאכלו ממנו כו' כ"א צלי אש וכתי' ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות וכיון דשנה הכתוב לעכב לכ"ע ואפי' לאביי אי עביד לא מהני ואי נימא דהאי לא הוה שנה הכתוב לעכב דחד בפסח מצרים וחד בפסח דורת א"כ גם לרבא אי עביד מהני דבקדשים בעי' דישנה הכתוב לעכב

ובעיקר קו' התוס' זבחים יש ליישב עפמ"ש בפרימ"ג יור"ד (סי' ט"ז בש"ד סק"ג) בשם המהרי"ט דאיסור התלוי בזמן ויומא קגרים לאיסורא לא שייך אי עביד לא מהני א"כ במקדיש מחוסר זמן י"ל דהו"ל נמי איסור התלוי בזמן דהא לאחר ח' לא ישתנה שמו ולא ישתנה גופו רק שימלא זמנו אבל בפרה כיון דהשתא עגלה ואח"כ פרה לא הוה איסור התולה בזמן לחוד ואכתי צ"ע שיש לדחות

ומה שדחה קו' ההג"ה מעל הפרימ"ג דבעי' שיהא מבורר בשעת הגרלה שכשר לשם ולא שאח"כ יתברר לנו לא הבנתי דהא בחולין (דף י"א:) בעי' להוכיח דאזלינן בתר רובא משעירי יוהכ"פ דדלמא של שם טריפה ודחי הגמ' דבדקינן לשל שם אלמא דאע"ג שבשעת הגרלה לא הי' מבורר אם כשר ואח"כ הוא שנתברר שהוא כשר אפ"ה מהני האי הגרלה

והנה הגאון המנוח ז"ל תיקן לבאר דבריו דהוה ק"ל דכשם שאסור להקדיש מחוסר זמן ה"נ אסור להגריל במחוסר זמן וכמש"ל. וליישב קושיא זו רצה להעלות דמותר להקדיש מחו"ז על מנת שלא יחול ההקדש עד שיבא זמנו ותלוי בפלוגתא דרב ושמואל בבכורות (דף מט.) בפודה תוך ל' בלא מעכשיו אלא דבכה"ג מצי למיהדר בי' כל כמה דלא מטי זמני' ולפ"ז י"ל דוקא בשאר קרבנות מצי להקדיש על מנת שלא יחול ההקדש עד שיבוא זמנו אמנם בהגרלה דשעירי יוה"כ מסתברא דבעי' הגרלה מבורר דהיינו שאחר ההגרלה לא יוכל לחזור בו מהגרלה זו. אבל במגריל על מנת שלא תחול הקדושה עד שיבוא זמנו כיון שיכול לחזור מההקדש קודם שיבוא זמנו י"ל דבכה"ג לא הוי הגרלה כיון שאינה קובעת בבירור דהא אכתי מצי למיהדר בי' עכת"ד ז"ל

ולענ"ד הגם שדבריו נכוחים לא הועיל ליישב הקו'. דנהי דאשכח פיתרא שלא יהא איסור בהגרלה אכתי קשה דהא שעירי יוהכ"פ שנקחים מתרומת הלשכה ובשעת הקנין חל ההקדש עליהם אסור לקנותם במחוסר זמן וכמש"ל גבי פרה ואין לומר שמתנה שלא יחול הקנין וההקדש עד שיבוא זמנם ואז יהי' של ציבור דנ"ל דבשעת הגרלה צריכים להיות של ציבור כדמשמע קרא ומאת עדת בני ישראל יקח והדר ונתן אהרן על ב' השעירים גורלות. ואין לומר דבשעת הגרלה א"צ להיות קדושים קדושת מזבח דסגי אם קדושים בקדושת בדק הבית דנקרא מאת עדת בני ישראל חדא דהא המתפיס תמימין לבדק הבית עובר בל"ת כדאיתא בתמורה (דף ו'. ודף ז:) ואין לומר דוקא תמימים שהגיע זמנם ולא תמימים שלא הגיע זמנם שלענין קדושת מזבח יש לו דין בע"מ. דמ"מ משום מחוסר זמן י"ל שאסור להקדישם אפי' לבדק הבית דהא מקרבן נפקא לי' איסור ההקדש במחוסר זמן וקדשי בדה"ב נמי קרויין קרבן כדאי' ביומא (דף סג:) ואפי' בע"מ אי לאו דגלי קרא נדבה תעשה אותו הי' מקום לאוסרו להקדישם לבדה"ב דנפ"ל מתקריבו והא דממעטי' תמימין לבדה"ב היינו מאותו דהומ"ל נדבה תעשנו ומדכתבה רחמנא אותו ממעטי' תמימים. ועוד דדמי התרומה קדושים קדושת מזבח ומותר התרומה עושין בה כלי שרת וריקוע זהב לקה"ק וקיץ המזבח כדאי' שקלים (פ"ד מ"ד) ואי אפשר שיחול על השעירים שנקחים מדמי התרומה הקדש בדה"ב לחוד. ומעתה לא הועילו דברי הגאון ז"ל להמלט מאיסור מקדיש מחו"ז על שעת הקנין. אבל כבר כתבתי שמותר להקדיש מחו"ז היכא שא"א להקריבו מיד כמו בעוברין או במפרש שלא יקריבנו עד שיבוא זמנו. ואף על גב דחל ההקדש מעכשיו ומתחיל מקודם שיבוא זמנו נמי מותר וא"כ בשעירי יוהכ"פ נמי אפשר לקנותם ולהגריל עליהם במחו"ז הגרלה שלא יוכל לחזור בו רק שיפרש שלא יקריבנו עד שיבוא זמנו

איברא שהגאון המנוח מוה' אלי' ז"ל אבדק"ק קאליש רצה לדחות הראיות שהבאתי לדין זה ויצא לחלוק דהיכא שאומר קרבן לה' או לה' קרבן הוא דאסור להקדיש מחו"ז דהכי משמע קרא לא ירצה להקריב קרבן אשה לה' אבל היכא שאין מזכיר עליו שם שמים מותר להקדיש מחו"ז וגם בדבריו הי' מקום ליישב כל המקומות שהבאתי לעיל ובשעיר המשתלח נמי מאיסור ההגרלה הוא דאיכא לאקשויי משום שבשעת ההגרלה מזכיר שם שמים ואומר לה' חטאת והיינו בשל שם וגזה"כ הוא דאפי' בשל עזאזל לא יהי' מחוסר זמן עכת"ד. וק"ל דהא במעשר אינו מזכיר שם שמים ואומר רק הרי זה מעשר ואפ"ה הוה ס"ד בבכורות (דף כ"א) דאסור להקדישו מחוסר זמן עד דילפינן מעשר מבכור להתיר להקדישו מחוסר זמן אלמא דבשאר קדשים אפי' היכא שאינו מזכיר שם שמים נמי אסור להקדיש מחוסר זמן

ובעיקר הקושי' ע"ד ההג"ה מדאסור להקדיש מחו"ז יש לעיין עפ"מ דאי' ביומא (דף סב) קסבר ר"ח אין מחו"ז לבו ביום שי"ל הא דאסור להקדיש מחוסר זמן היינו דוקא קודם יום הח' אבל בח' עצמו קודם כלות הזיי"ן מעל"ע מותר להקדישו משום דאין מחוסר זמן לבו ביום ואע"ג דלהקריב ולשילוח דשעיר המשתלח אסור אפי' מחוסר זמן דח' עצמו כל כמה שלא כלו לו הז' מעל"ע מ"מ לענין איסור ההקדש הי' אפשר לומר דדוקא קודם ח' הוא דאסור ולא בשמיני עצמו

והנה ביומא (דף סג:) גרסינן והא אין הגורל קובע אלא בראוי לשם ובתמורה (דף ו':) גרסי' והא אין הגורל קובע אלא בדבר הראוי ורש"י ז"ל פי' ביומא ובתמורה דאין הגורל קובע לשם אלא בראוי לשם וא"כ ממילא אין ליקח מחוסר זמן שמא יעלה עליו הגורל לה' ולא זכיתי להבין דהא עכ"פ בעי' קרא לפסול מחוסר זמן למשתלח היכא דאיתרמי שעלה עליו הגורל לעזאזל דנהי דלכתחלה אין ליקח מחוסר זמן לפי שלא ידעינן איזה גורל יעלה עליו מ"מ בדיעבד ליכא למפסל למשתלח משום ש גורל של שם קובע לשם אלא בראוי לשם. דהא גורל ש עזאזל עלה עליו והו"ל להיות כשר בדיעבד ושפיר בעינן קרא לפסול מחוסר זמן למשתלח אפי' בדיעבד

אמנם בחולין (דף יא:) גרסינן והא אין הגורל קובע לעזאזל אלא בראוי לשם וכפי הנראה הוא מגזה"כ משום דכתיב ולקח את שני השעירים דכמו דבעי' שיהיו שוים במראה ובקומה ובדמים ובלקיחתן כאחד ה"נ בעי' מיהא של עזאזל ג"כ ראוי לשם. אכן ברש"י (שם) פי' ג"כ דלפי שלא ידעינן בשעת הגורל מי יהיה לשם וממילא שמעינן דטרפה לא מייתי וק' כמ"ש. ונהי דבההוא דמחוסר זמן ביומא ודבע"מ בתמורה הוה מצינן לדחוקי נפשין ולמימר דבעי' הגרלה מבוררת ולא סמכינן על מה שנתברר אח"כ שעלה גורל של שם על הכשר והפסול עלה לגורל לעזאזל. וי"ל דלפי שבשעת הגרלה לא הי' מבורר על איזה מהן יעלה הגורל לה' פסול אפי' בדיעבד דכה"ג לאו הגרלה היא והגרלה מעכבת כדמסקינן ביומא (דף מא) וברמב"ם (פ"ג ה"ג) מעיוה"כ אכתי לא פלטי לן מחדא דבההוא דטריפה בחולין (שם) דחזינן דלפי סברת הגמ' דלא אזלינן בתר רובא ובשל שם הוה ס"ל דסמכינן אבדיקה והיינו בירור של אחר ההגרלה מאי פריך דהיכא עבדינן בשל עזאזל דאי אפשר למיבדקי' וגם הוא צ"ל כשר וראוי שיוכל לעלות עליו הגורל לה'. דמאי קושיא והא מכיון שנתברר לנו אח"כ ששל שם עכ"פ כשר מה איכפת לן שאפשר ששל עזאזל טרפה דהא מ"מ של שם הרי הוא כשר דליכא למימר משום דבעי' הגרלה מבוררת דא"כ מאי מהני לן הא דבדקי' לשל שם דהו"ל בירור דלאחר הגרלה ומדלא בעי' לענין בדיקת של