אגודת אזוב מדברי רלז

וה"נ לר"ש נהי דלא קפיד על שינוי הבעלים והתשמישים מ"מ על שינוי הרשותים מקפיד ומ"ש רש"י בגמ' עירובין (דף צא.) בד"ה וקרפיפות בהא לימא ר"ש מטלטלין הא כרמלית היא הכי דייק דכיון שהחצר רה"י והקרפף יותר מב"ס כרמלית איכא שינוי הרשותים וגם הא דפ' עושין פסין מתפרש הכי שפיר דכיון שהנזרע נקרא קרפף ובשהוא יותר מב"ס הו"ל כרמלית ומה שלא נזרע נקרא חצר והו"ל רשה"י מש"ה מודה ר"ש משום שהרשותים משונים מ"מ דברי רש"י ז"ל במכילתן תמוהים שמתיר לטלטל מקרפף מב"ס לחצר ב"א בזה וב"א בזה אע"ג שהחצר רה"י והקרפף יותר מב"ס כרמלית. והנה סותרים לדברי רש"י במשנה וגמ' עירובין ולהסוגיא דפ' עושין פסין

והנה הב"י (סי' שעב) הביא דברי רש"י במשנה וגמ' פ' כל גגות והסוגיא דפ' עושין פסין דלא שרי ר"ש אלא בקרפף ב"ס והביא ג"כ דברי רש"י במכילתן. ומהתימא על הב"י שלא התעורר בקו' זו ומצאתי בפרימ"ג או"ח (סי' שע"ב) במשבצות זהב (אות א') שהביא קו' זו בשם הפרישה והרב תוס' שבת (אות ג)

וביישוב דברי רש"י ז"ל נלע"ד עפמ"ש התוס' עירובין (דף צ.) ד"ה כרמלית דמה דפריך רבה אאיבמי' דרמב"ח כרמלית ורה"י קא מיבעי' לי' היינו כגון שהעמיד מופלג מן הגג ד' דאי בסמוך לו לא הוה עמוד רה"י דנפרץ במילואו לגג וכגג דמי עיי"ש והיינו דנהי דרבנן קפדי בין אשינוי בעלים בין אשינוי התשמישים ובין אשינוי הרשויות. מ"מ בגג ועמוד דליכא לא שינוי הבעלים ולא שינוי התשמישים ורק משום שינוי הרשוית הוא דאיכא שהעמוד רה"י והגג כרמלית היכא שהעמוד סמוך לגג ונפרץ לו במילואו שאז גם העמוד דינו ככרמלית לית בי' תו משום שינוי הרשותים ומותר לטלטל ב' אמות בגג וב' אמות בעמוד הסמוך ונפרץ לו במילואו ועיי' מהרש"א שם

ולפ"ז נראה דודאי לא קפיד ר"ש אשינוי בעלים ואשינוי תשמישים כ"א אשינוי הרשוית קפיד וכמש"ל. ומ"ש רש"י במשנה וגמ' עירובין דבקרפף יותר מב"ס מודה ר"ש היינו משום שינוי הרשויות וכן הוא משמעות לשון הטור והאחרונים (סי' שעב) דמשום שהחצר רה"י והקרפף יותר מב"ס כרמלית ודוקא כשאינם פרוצים זה לזה אבל היכא שהחצר פרוץ במילואו לקרפף כיון דתו לית בהו משום שינוי הרשויות שהרי החצר כשנפרץ לקרפף דינו כקרפף ושניהם ככרמלית הם מותר לטלטל ב' אמות בחצר וב' אמות בקרפף יותר מב"ס דפשיטא דלא אחמיר ר"ש טפי מרבנן וכיון דבכי ה"ג ליכא לרבנן משום שינוי רשויות וכמ"ש התוס' פשיטא דלר"ש נמי ליכא בכה"ג משום שינוי הרשויות ומש"ה מותר לטלטל ב' אמות בחצר וב"א בקרפף יותר מב"ס כשפרוצי' זה לזה לר"ש דלא קפיד אשינוי תשמישים ואשינוי בעלים. והיינו שכ' רש"י במכילתן דחצר וקרפף יותר מב"ס רשות א' הן לטלטל ב' אמות בזה וב"א בזה לר"ש. והיינו כשפרוצים זה לזה כיון דליכא בכה"ג משום שינוי הרשויות

ודוקא לר"ש מותר לטלטל ב' אמות בחצר וב' אמות בקרפף יותר מבית סאתיים כשפרוצים זה לזה במילואם משום דר"ש אשינוי בעלים ושינוי תשמישים לא קפיד ושינוי הרשויות ליכא כשפרוצים זה לזה וכמ"ש בשם התוס' אבל לרבנן כיון דקפדי על שינוי תשמישים וס"ל שאסור לטלטל ב' אמות בגג וחצר וב' אמות בקרפף פחות מב"ס או שהוקף לדירה ומגג כרמלית לקרפף כרמלית ב' אמות בזה וב' אמות בזה נמי אסור לרבנן הה"נ דאסור לרבנן לטלטל ב' אמות בחצר וב' אמות בקרפף יותר מב"ס אפי' פרוצים זה לזה דאע"ג דליכא משום שינוי הרשויות מ"מ משום שינוי התשמישים אסור ומכ"ש לר"מ דקפיד אשינוי התשמישים טפי מרבנן דאוסר אפי' מגג לחצר פשיטא דפשיטא שאוסר לטלטל מחצר שנפרץ במילואו לקרפף יותר מב"ס ב' אמות בזה וב' אמות בזה משום שינוי התשמישים

דאין לומר דגם על שינוי התשמישים ליכא להקפיד היכא שפרוצים זה לזה משום דחשיב שוה תשמישתם אם פרוצים זה לזה דהא בפ' עושין פסין אמרי' דאם המיעוט שנזרע הוא ב"ס אוסר דכיון דהו"ל קרפף אוסר על שאינו נזרע דפרוץ לו במילואו משום דלר"מ ורבנן ב' רשויות הם עיי"ש אלמא דמה שפרוץ זה לזה אינו מועיל להשוות התשמישים דהא התם משום שינוי התשמישים אתי' עלה שהנזרע קרפף ושלא נזרע חצר אלמא דלענין שינוי הרשותים הוא דמהני מה שפרוץ זה לזה דאמרי' כיון שדין שניהם שוה ותרווייהו כרמלית נינהו מותר לטלטל ב' אמות בזה וב' אמות בזה אבל לענין שינוי התשמישים לא מהני מה שפרוצים זה לזה דסוף סוף כיון שזה נקרא חצר וזה נקרא קרפף אע"ג שדין שניהם שוה מ"מ אין תשמישתם שוה. ומש"ה כתב רש"י ז"ל במכילתן הא דמותר לטלטל ב' אמות בחצר וב' אמות בקרפף היכא שפרוצים זה לזה לר"ש דוקא

ולפ"ז הא דאמרינן בפ' עושין פסין דלר"ש נמי הנזרע ביותר מב"ס אוסר על שלא נזרע היינו דוקא לטלטל בכולו אבל ב' אמות בהנזרע וב' אמות בשלא נזרע מותר לטלטל לר"ש דכיון דקרפף יותר מב"ס נמי רשות אחד הוא עם החצר לר"ש ורק משום כרמלית ורה"י אסור לטלטל מזה לזה לר"ש אפי' ב' אמות בזה וב' אמות בזה ודוקא כשאינם פרוצים אבל התם שפרוצים זה לזה וליכא משום שינוי הרשויות כיון שנעשין כרמלית וכמ"ש התוס'. ממילא מותר לטלטל ב' אמות בחצר ומה שלא נזרע וב' אמות בקרפף דהיינו מה שנזרע ומה שכתוב רש"י עירובין (דף צא.) סד"ה וקרפיפות שמעי' מינה דלא שרי ר"ש אלא בקרפף בית סאתיים היינו היכא דלא נפרץ חצר במילואו לקרפף ואסור משום שינוי הרשויות שהא' כרמלית והב' רה"י אבל לר"מ ולרבנן אפי' נפרץ במילואו אסור לטלטל ב' אמות בזה וב' אמות בזה כיון דקפדי אשינוי תשמישים ואוסרו לטלטל מקרפף ב"ס לחצר אע"ג דכל חד וחד רה"י הוא משום דקפדי אשינוי תשמישים. ולמה שאסור משום שינוי תשמישים לא מהני מה שפרוצים זה לזה וכמש"ל ודו"ק

רש"י ד"ה מותר לטלטל בכולה כו' או בגדים שהוציאן דרך מלבוש פושטן ומטלטלן בכולה בגליון הש"ס להגאון נ"י מרנא עקיבא איגר ז"ל כתב וז"ל תמוה לי הא מ"מ כיון דשבתו בבית אסור לטלטלן וכדאי' להדי' עירובין (דף צו) בכומתא וסודרא וצע"ג עכ"ל הזהב. והנה בעירובין (דף צו) אין זכרין מזה ולענ"ד שט"ס הוא וצ"ל עירובין (דף צא.)

אמנם בעיקר תמיהתו הנה לענ"ד אחרי נשיקות עפרות זהב לו תיובתא לא קחזינא דבעירובין (דף צא) איתא דלר"ש נמי גגין חצרות וקרפיפות לכלים ששבתו בבית ב' רשויות הם ומה"ט כלים ששבתו בבית אפי' הוציאם דרך מלבוש אסור לטלטלם מגג לחצר ולהיפוך משום דב' רשויות הם אבל בחצר גופי' או אותו רשות שנכנסו לתוכו בהיתר פשיטא שמותר לטלטלם בכולו

ובזה נתיישב אצלי מה דבעירובין שם מוקי לברייתא דוקא בכומתא וסודרא ולא מוקי לה בעבר והוציא משום דבעבר והוציא לאו דוקא משום דב' רשויות הן אסור לטלטלן מרשות לרשות אלא אפי' באותו רשות אסור לטלטל כ"א בד' אמות אבל בהוציאם בהיתר דרך מלבוש ככומתא וסודרא דוקא לרשות אחרת אסור להוציאן אבל באותו רשות מותר לטלטלם בכולו וכמ"ש רש"י ז"ל

איברא דגם בעבר והוציאן נמי איכא למצוא נפקותא במה דגגין חצרות וקרפיפות ב' רשויות הם לענין איסור טלטול ב' אמות בחצר וב' אמות בגג וקרפף כמו בלענין שינוי הבעלים והתשמישין לרבנן דר"ש ועכצ"ל דטפי ניחא לי' לאוקמא בהוציאם בהיתר דברשיעא בהוציאם בעברה י"ל לא קמיירי תנא. ואין ראי' לשיטת רש"י מהא דעירובין (שם) אבל מ"מ גם תיובתא ליכא שי"ל בהוציאם