אגודת אזוב מדברי יג

בין בחמימות בין בקרירות לעבודת הבורא ית"ש הנה הוא משלח מעליו רגלי השור והחמור ירצה הרע הנמשך מהקרות והחמימות שבטבע האדם. כי קוי ה' יחליפו כח טבעיהם להשכיל להטיב בכל דרכיהם ובברכות (דף ח.) תנ"ה רנ"א כו' פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים הי' עמדי אמר הקב"ה כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הציבור מעלה אני עליו כאילו פדית לי ולבני מגלות. כי ע"י התורה והגמ"ח אינו מסור בידי יצרו וע"י התפלה עם הציבור שמקובלת מאוד כמבואר בגמ' שם הרי זה מקרב הגאולה וה"ה פודה לב"י ולהקב"ה מצד מעשיו רק שעונות הדור ר"ל מאריכים הגלות וה' ברחמיו מעלה עליו כאילו פדה להקב"ה ולישראל מגלות. ה' יזכני לראות בנחמת ציון ובגאולת עם ה' בבא"ס. ועי' ב"ק סוף פ"א שדורש ע"ז הפסוק קצת בסגנון אחר ושזוכה. לנחלת שני שבטים יוסף ויששכר וע"פ דברינו הענין אחד

וע"פ דברינו יבואר מדרש ישלם ה' פעלך ותהי משכורתך שלמה מעם ה' אלהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו א"ר אבין כנפים לארץ כנפים לשחר כנפים לשמש כנפים לכרובים כנפים לשרף. כנפים לארץ דכתיב לאחוז בכנפות הארץ כנפים לשחר דכתיב אשא כנפי שחר כנפים לשמש דכתיב שמש צדקה ומרפא בכנפיה כנפים לכרובים דכתיב וקול כנפי הכרובים כנפים לשרף דכתיב שש כנפים שש כנפים לאחד גדול כחן של עומלי תורה וגומלי חסדים שאין חסין לא בצל כנפי הארץ ולא בצל כנפי השחר ולא בצל כנפי השמש ולא בצל כנפי הכרובים ושרפים אלא בצל מי הם חסים בצל מי שאמר והי' העולם שנאמר מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון שיש לדקדק הלוא הכל מאתו ית"ש ואם שדרשו ע"פ כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו שאינם תחת השרים העליונים אין זה רק לעולמי תורה וגומלי חסדים כי אם על כל ישראל גם על שמביא ראי' מפסוק מה יקר חסדך והו"ל להביא ראי' מפסוק דקאי בי' אשר באת לחסות תחת כנפיו ומה זה שאמר בצל מי שאמר והי' העולם ונ"ל עם אמרם ע"פ בראשית ברא אלהים שהעולם עלה במחשבה להבראות במדה"ד שם אלהים וכשראה שאין העולם מתקיים שיתף מדה"ר למדה"ד ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים. ונ"ל שהבריאה באמת הי' במדה"ד כפשטות הכתוב בראשית ברא אלהים רק שכשראה שאין העולם מתקיים שיתף אח"כ מדה"ר ונקרא זה שיתוף לפי שמדה"ד ברא ומדה"ר מקיים כמו שפי' על אמרם כל דיין שדן דין אמת נעשה שותף להקב"ה שהשי"ת ברא העולם והדיין מקיימו דעל ג' דברים העולם קיים על הדין ועל האמת ועל השלום ואמרו במדרש תפלה למשה איש האלהים שלא הי' צריך כלל כלל לרחמים והי' יכול להתקיים במדה"ד שם אלקים בלבד והנה בכלל ישראל נאמר כי חלק ה' מדה"ר עמו שהם צריכים לרחמים וכן מעם ה' אלהי ישראל אשר באת לחסות היינו שיתוף דין עם רחמים. אבל עומלי תורה וגו"ח שיצרם מסור בידם ואינם מסורין ביד יצרם הם חסים ועומדים בצל שם אלהים מדה"ד וזהו בצל מי שאמר והי' העולם מדה"ד שברא העולם. ומביא ראיה מה יקר חסדך אלהים שם הדין עד שבני אדם בצל כנפיך יחסיון בלי צורך כלל לרחמים

(ג) בפרקי דר"א פ"ג הובא בעקדה (שער ב) הארץ (מהיכן) מאיזה מקום נבראה משלג שתחת כסא הכבוד לקח וזרק על המים וקפאו המים ונעשה עפר ארץ שנאמר כי לשלג יאמר הוה ארץ ביאורו לענ"ד דהנה בעלי החקירה כתבו על ענין השלג שמהגשם שיורד בעת הקור מתהוה השלג ע"פ קרירות האויר אמנם מדברי חז"ל בש"ס ומדרשים נראה שיש למעלה אוצרות של שלג וכמבואר בדברי ר"א בפרקיו במאמר הנזכר. ולשון הכתוב (ישעי' נ"ה) כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים מורה ג"כ על היות השלג יורד מלמעלה ולא שלמטה בקרירות האויר מתהוה השלג מטפת הגשם היורדת. גם לענ"ד צורת השלג היותו דק מאוד ובעל שטח כחצי עיגול ובשטחות חצי עיגולו נמצאים בו כעין שלשה קצוות בכעין ג' נקודות שהאמצעית בולטת למעלה ואם היתה טפה נקרשת ראוי להיות לה צורה עגולה בכל צדדי' כצורת הברד מכל האמור נרחיק דברי החוקרים ואין לנו אלא קבלת חכז"ל המקובלת לנו באמת ותמים ועל פיהם אנו חיים. והנה אם נשים לב על ענין השלג שבירידתו אין בעולם דבר זך ונקי כמוהו בכל עניינו. אולם סופו להתהפך ולהיות נדרס ושיושחת מראהו לגמרי וגס במקום אשר לא יעבורו בו ברגלים הנה בקדור עליו חום השמש מקצתו נמס ויהי למים עכורים. ומה שלא נמס עוד יוחשך ויושחר תוארו ולא הדר לו ואפי' נתאמץ בכל אשר יהי' לאל ידינו לקבלו בכלי יפה טהורה ונקיי' ולהכניסה למשמרת במקום קר ואויר צח א"א להשיג שיושאר בשלימות צורתו הראשונה כי אם ישוב לצורת כפור וקרח שהוא זך ונקי אבל אינו לבן ומבהיק כמראה השלג וסופו באם שיצא ממקום הקר להפשיט גם צורת הכפור ולשוב למים עכורים קצת וכל ההתאמצות לשומרו בנקיות לא יועילנו שישאר בצורתו הראשונה כי אם ע"פ הכרח יפשוט צורתו וישיב לצורה אחרת וסופו לפשוט גם זאת הצורה השני' ולשוב למים עכורים קצת רק שעם מעט זיקוק ישובו לתכלית הצלילות ולא כן אותו השלג שאינו נשמר הנה הרבה ממנו ישיב ויתהפך לרפש וטיט ולא יוצלח לשום דבר והרבה ממנו ישיב למים עכורים אשר יצטרכו זיקוקי' רבים עד אשר ישובו להיות צלולים ראויים למשתה האדם. וכ"כ אם נשים לב על ענייני העוה"ז אשר נאצלו מאת הבוית"ש בראשית בריאותם וזך וישר פעלו ומכש"כ האדם שנפח באפיו נשמת חיים חלק אלוד ממעל שאין בכל מעשה בראשית בריה בחכמה נפלאה כמוהו. ועכ"ז אין דבר בעולם שישאר בצורתו אשר נתנה לו בעת הבריאה ועי' רמב"ם (פ"ד ה"ה) מיסודי התורה שאפי' מקצת הד' יסודות משתנים תמיד מצורה לצורה ויתהפכו מיסוד זה ליסוד אחר וזולת הד' יסודו' הכל היה מהעפר והכל שב לעפר וכל התאמצות ושמירות לא יועילום לתת להם קיום צורתם נצחיית גם האדם מבחר הנבראים א"א שיהיה לו קיום נצחי באיש וכל ענייני העוה"ז מעותדים לכליון והשחתה עד שלא יוצלחו לשום ענין והאדם מבחר הנמצאים מעותד לירד שאול ולהיות לחרפה ודראון עולם אם לא ישכיל על נפשו להתאמץ לשומרה בטהרה ונקיות ועכ"ז כל התאמצות שמירתו לא יועילנו כי אם לשבמעט זיקוק וזיכוך במירוק יסורין יפשוט צורתו ותשוב רוחו אל האלהים אשר נתנה א"כ אפוא כל ענייני העוה"ז אשר נאצלו מאת הבוית"ש הם בבחי' ודמיון השלג היורד מן השמים למטה לארץ וכשם שבכל עניני העולם יש מדה והפכה ומיצועה והוא דרך הנכון כן בשלג ב' נקודות ועליהן הנקודה האמצעית וכשם שבשלג אין טפה א' נחשבת לכלום כ"כ בעניני העולם אין שום חשיבות לענין פרטי כי אם חשיבות כל המין ע"ד שכ' המפורשים בענין מחצית השקלי' ועל עומק זאת ההוראה אמר ר"א שבריאת הארץ ר"ל כל ענייני העוה"ז היה שלקח הקב"ה משלג שתחת כסא הכבוד וזרק למטה ובראה

ואמנם אומרו וזרק על המים ונקפאו המים ונעשה עפר ארץ יובן עפ"ד הזוה"ק פרשת ויחי על פ' ויקרבו ימי ישראל (דף רכב:) ביישוב קו' הגמ' על אמרם אין הנבואה שורה בח"ל והכתי' היה דבר ה' אל יחזקאל בן בוזי בארץ כשדים ובגמ' משני מה היה שהיה כבר שכיון שהיה עליו כבר בא"י דבר ה' מש"ה שרתה שכינה עליו גם בחו"ל אולם בזוה"ק תי' דמשום שהיה על נהר כבר נגלה לו ה' בחו"ל שהנהרות הם בקדוש' כקדושת א"י ואמנם הנה סגולת קדושת הנהרות יוכר רק בעת היות המים לפנינו בעצם חילם עומדים נמסים אולם בהיותם נקפאים מקור לא יוכר אז לרואים סגולת קדושת המים שאין הבדל בין הכפור והשלג הנראה מהם לבין הכפור והשלג הנראה מהנמצא ע"פ הארץ ולא יוכר סגולת קדושתם לרואים. והנה גם בענייני נמצאי העוה"ז אם שאמר עליהם בראשונה שהם בבחי' השלג שיורד מן השמים ושכמו שאין