אגודת אזוב מדברי קג

כללית. והרי"ן לב בק"ע (אות פ"ג) החליט בנידון דעדיף מנ"ד דלא הוה מסלפ"ת. ובק"ע (אות ע"א) דבספק מסל"ת להחמיר כפסק הריב"ש וכעין מ"ש מצאתי בשו"ת תומת ישרים לתם בן יחייא שכ' דנהי דהקילו לומר כאן נמצא כאן הי' מ"מ לתלות גם באינו מצוי הו"ל קולא יתירה ולא מקלינן עי' שם (סי' קנא) ועי' שו"ת שב יעקב (סי' יו"ד) בדברי הגאון מוה' אהרן ממיץ ד"ה ומחמת ספק הג' שהביא ג"כ מהא דב' קולי לא מקלינן וחלאו על שם הריב"ש האמנם הריב"ש סיים דלא ידע א"י הב' שהראשון הי' מסל"ת ולאו מצד תרי קולי אתי עלה בלבד. וכבר הבאתי לעיל דברי המהרי"ן לב בק"ע (אות נ"ז) דכל לישנא יתירא לגרועי אתי וה"נ מה שאומרים שיודעים בבירור שלא קפץ ואם הי' עושה כן בודאי הי' נטבע והדבר ברור שנאחז תיכף ומיד בלהבות אש לולא זאת הי' משתדל להנצל. כ"ז מראה שבאו דבריהם מכח אומדנות וראיות מוכרחות. ומכ"ז אין לסמוך על מה שאמרו אחר השאלה השני'. ואמנם מה שאמרו בתחלה ג"כ נ"ל שאין בו ממש ודלא הוה מסלפ"ת. דמ"ש להקל כשבאו בשאלה על הספינה היינו בתיכף וסמוך לשעת המעשה ואמרי' שי"ל שסבור הא"י שדרך האנשים לחפוץ בידיעות דברים חדשים או ששואל על הסחור' שהי' בה כמ"ש האחרונים ומש"ה הו"ל מסל"ת לענין היהודים עי' בק"ע (אות ז) וגם בדין זה יש חולקים באות (רמ"ד רמ"ה) משא"כ בנ"ד שכבר עברו ז' שנים דלא שייך הטעמים האלו לכ"ע לא הוה מסל"ת

ועוד נלענ"ד דבנ"ד ששאלו אם היו על הספינ' ואם לא יוכלו לספר להם דבר ממנה ולא אמרו בפירוש ששואלים על זמן שנאבדה הספינה ומנא ידעי הא"י להשיב על אותו זמן ניכרים הדברים שהא"י היו יודעים על מה ששואלים ולא הוה מסל"ת והרי זה דומה קצת להא דק"ע (אות ס"ו) בראה א"י שהיהודי הולך אחריו. ומה"ט גם במה שהגידו שנים זה שלא בפני זה רחוק לבי לומר דמהני כמסל"ת. ונ"ל שידעו על מה שואלים אותם והרגישו לכוין דבריהם

ובעיקר הדברים לבי מהסס בעדות הא"י שהרי זה האיש שלא הי' בפרינסטאן כי אם ערך ב' חדשים יוקשה בעיני שהכירוהו בשמו וכינוייו ושם עירו א"י כדיורי העיר ההוא שהרי כל ימי היותו באמעריקא הי' רק ערך ה' חדשים וידוע שעדיין לא הי' מורגל בלשון אנגליא. ומנא הכירוהו כל כך יושבי העיר שאינם מבינים לשון אשכנז ואם שנראה בעיני שהאנשים ההם היו המלחים מספינה זו כאשר כ' מיכאל לישעצקי בכ"ג יוני מ"ט למספרם שאין להתודע בזה הענין כי אם מרב החובל ואנשיו ולפי שבאים לפעמים למדינת אשכנז הם מבינים ג"כ קצת בלשון אשכנז ואולם לבי מהסם לפי שאין דרך האנשים ההם להתעכב במקום אחד זמן רב ושיכירו באמת לזה הבא בקרוב לשם. ולפי שנשמע אח"כ שהנטבע או נאבד הי' שמו הירש וואלפזאהן מפאזען כאשר נשאלו מהאנשים הבינו לאיזה צורך באה שאלתם ואמרו מה שאמרו. מיהו מ"מ כבר יצאה מחזקת א"א ואם נישאת לא תצא כדאי' בהג"ה (סוף סעיף ט"ו) ובח"מ (ס"ק לג) וב"ש (ס"ק נ' וס"ק נ"א)

י ודע דמצד שלא הזכירו שם אביו לא הי' מקום לפסול עדות זה כיון שיש בדבריהם זכרון שמו וכינוייו ושם עירו. ועי' בק"ע (אות צ"ז שנ"ז שס"ו) ועיין שו"ת הרדב"ז (ח"א סי' רצ"ד) ובפרט שי"ל בכינוי וואלפזאהן דרצ"ל בן זאב והוה שם אביו ממש ועי' בק"ע (אותיות ק"א קכ"ט ושי"ד ואית ק"ב) הכינוי סתם עולה לשם אביו ויש לחלק קצת והנה במה שהביא בק"ע (אות ק"א) שהרא"מ נסתפק בפי' התוספות [נלע"ד שצ"ל התוספתא. אבל בתוספות לא מצאתי מזה] אין מעידין אא"כ מכירין שמו ושם עירו אם שמו רצ"ל שמו בלא שם אביו או שם אביו בכלל שמו ולא רצה להתיר על שמו בלא שם אביו וכ"ה (באות קכ"ט). לענ"ד צע"ג דהא מפורש בתוספתא דשמו רצ"ל בלא שם אביו והכי איתא אין מעידין עליו אא"כ מזכירין שמו ושם אביו שמו ושם עירו מבואר דכי היכא דשמו ושם אביו היינו בלא שם עירו. ה"נ שמו ושם עירו היינו בלא שם אביו. וצ"ע במחברים במ"ש דשמו ושם אביו לא מהני. די"ל אינש מעלמא הוא דשמו ושם אביו שוה לו. דהא בתוספתא מבואר דמהני. וצ"ל דלא גריס בתוספתא כי אם שמו ושם עירו ובזה דברי הרא"מ נכונים וכבר הרגיש בזה הגאון מוה' אהרן ממיץ בשו"ת שב יעקב (סי' י') בד"ה ממילא. ועי' שו"ת מוהרי"ן לב (ח"ג סי') מ"ש ע"ד המהרי"ט והרמב"ם ז"ל

וראיתי להעתיק ולרשום בכאן מה שלא זכיתי להבין בתוספתא פרק בתרא דיבמות בקצת מקומות. נפל לתוך כבשן האש מעידין עליו רשב"א אומר יכול הוא לכוות ולחיות ובגמ' (דף קכ:) הובא הא דרשב"א על מעידין על המגוייד ולא על כבשן האש ובתוס' (דף קכא:) ד"ה אין מזכירין הביאו ירושלמי דאין מעידין משום חשש דנס נעשה לו כחנניה מישאל ועזריה ולא מטעמי דרשב"א: מת פלוני כו' אין ממנו כלום תנשא אשתו אין מעידין עליו והנה ג' תיבות האחרונות אין להם הבנה ואולי צ"ל לעיל בהא דרשב"א בנפל לתוך כבשן האש. אבא יודן א"צ אומר מעשה בעכו"ם וישראל א' שהיו מהלכין בדרך אמר אותו העכו"ם הוי וחבל על ישראל א' שמת כאן וספדתיו וקברתיו ובא מעשה לפני חכמים והשיאו את אשתו וצע"ג מנא ידעי על איזה ישראל אומר. עי' בק"ע (אות רס"ד) ובגמ' יבמות (דף קכב.) חבל על ישראל שהי' עמו כו' וא"ש. ארשב"ג מעשה בקולר של ב"א שהלכו לאנטוכיא בחזירתן אמרו נהרג ממנו איש פלוני יהודי ובא מעשה לפני חכמים והשיאו את אשתו. וצ"ע על הפוסקים בנהרג א' בעי' מת וקברתיו משא"כ בקולר כולו לא בעי' קברתיו והא לא מת אלא א'. ותו צ"ע שלא אמר אלא איש פלוני בלא שם אביו ושם עירו ולא בירר שהי' מזה הקולר. וי"ל על אינש דעלמא אומר כן מיהו זה אפשר ליישב ולמה שהובאה עובדא ביבמות (דף קכב.) א"ש: שוב מעשה בששים ב"א שירדו לכרכום ביתר ולא עלה א' מהם ובא מעשה לפני חכמים והשיאו את נשותיהן גם בזה אין להבין היאך הותרו הנשים במה שלא עלה א' מהם. ולפ"מ דאי' בגמ' א"ש

יא והנה מה שהשני א"י שהוגבה עדותן מקרוב מכחישין למה שנשמע בשם הקדרית ששמעה שנפל לתוך הים לית לן בה דנהי דבפסולי עדות אזלינן בתר רוב דעות מ"מ אם ע"פ דברי הקדרית ואם לדברי השני א"י יצאה עכ"פ מחזקת א"א דאם נשאת עכ"פ לדבריהם כולם לא תצא ועוד דהיכא שי"ל דלא הוה מסל"ת לא מגרע הכחשתו כלל למה שהאחד אומר במסל"ת:. גם מה שיצחק ראטה וליב קאפענהאגין לא הזכירו השמועה שנשמע מהקדרית אין להכחיש את מיכאל לישעצקי חדא דלא שמענו אינה ראי'. ואולי הם לא שמעו ומיכאל שמע שמועה זו ועוד שדבריהם היו בג' לחודש דעצעמבור מ"ט למספרם ומיכאל כתב בכ"ג יאנואר נ' למספרם. וי"ל שבינתיים נשמעו דברי הקדרית

וראיתי להזכיר כאן מה שלא זכיתי להבין דברי מוהר"ם לובלין בק"ע (אות שכ"ב) בא' אומר נטבע וא' אומר מת על מטתו דלא הוה הכחשה שי"ל שנטבע ועלה ומת על מטתו ולענ"ד צע"ג דכיון דרוב נטבעין למיתה וחכמים הוא דהחמירו משום חומר וחזקת אשת איש אין לתלות שיצא מהמים ומת אח"כ על מטתו והו"ל בכלל אם נישאת לא תצא כדברי האומר נטבע. גם נלענ"ד להכריח דעד פסול מפי עד כשר אפי' הכשר מכחישו הפסול נאמן מדברי הרמב"ם דאשה במלחמה לא מיהמנא אפי' אמרה קברתיו וע"א נאמן בדאמר קברתיו וכן להפוסקים דע"א במלחמה נאמן בלא קברתיו והאשה צריכה לומר קברתיו מסוגי' דשבועות (דף לב) :) הכל מודים בעד אשה וע"כ