אגודת אזוב מדברי י

ע"פ זומם רשע לצדיק וגו' ה' לא יעזבנו בידו וגו' שיצרו של אדם מתגבר [או מתחדש] עליו בכל יום ואלמלא הקב"ה עוזרו אין יכול לו הנה בהתאמץ האדם בכל כחו במעשה הטוב לזאת יקרא העלאת הניצוצות הקדושות מעומק מי התהום להבעירם ולהלהיבם שנית בקודש כמקור אמתת קדושתם. ולאשר עיקר גדלות ויקרת ערך קיום המצות. הוא בהיות האדם בסתר המדרגה ובשפלות ידים בעוני ולחץ ובמס"נ על קדושת שמו ית' ע"כ אמרו שבשביל ההעלאת הניצוצות הקדושות נגזרו על ישראל כל הגליות הפיזורים וההשמדות שהיו בימים הקדמונים עד שירחמם השי"ת לעת קץ בב"א עת התיקון וה' ברחמיו יכפר בעד שגיוני ויאר נרי בתוה"ק

וליוסף אמר מבורכת ה' ארצו ממגד שמים מטל ומתהום רובצת תחת וממגד תבואות שמש וממגד גרש ירחים ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם וממגד ארץ ומלואה ורצון שוכני סנה תבואתה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה. בהקדם שאלת סבי דבי אתונא לריב"ח בבכורות (דף ח:) מישרא דסכינא במה קטלי לי' א"ל בקרנא דחמרי א"ל ומי הוה קרנא לחמרא א"ל ומשרא דסכינא מי הוה שצ"ע מה זו שאלה ומה זו תשובה בדברים שאין להם שום מציאות. בהקדם הנמצא בכתובים תואר ההצלחה בלשון הרמת קרן. רמה קרני בה' וחז"ל במגלה (דף יד.) דרשו קרני ולא פכי וירם קרן למלכו. והמקונן אמר הרים קרן צריך. בהקדם מה שפי' דברי הגמ' שבת (דף מט.) ומ"ש כנפי יונה משאר עופות משום דאמתיל כנסת ישראל ליונה שנא' כנפי יונה נחפה בכסף וגו' מה יונה כנפי' מגינות עלי' אף ישראל מצות מגינות עליהן פירש"י בד"ה כנפי יונה מפני שהם מצוה והם מגינין לישראל והו"ל ככנפים ליונה שהיא נמשלת ליונה והמצות ככנפים. ובד"ה כנפי' מגינות עלי' מן הצנה ומכל עוף ואדם הבא להלחם עלי' היא נלחמת ומכה בראש גפה משא"כ בשאר עופות (ובדף קל) הובא ג"כ מאמר זה בקצת שינוי ותוספות ופירש"י בד"ה מגינות עלי' אינה נלחמת בחרטומיה אלא בכנפיה. שיש להעיר במה שהביא דמיון כנסת ישראל ליונה מפסוק כנפי יונה שהו"ל להביא מפסוקי שה"ש יונתי תמתי יונתי בחגוי הסלע וכדומה ותו דהגם שנדמו כנסת ישראל ליונה הלוא גם לשאר בע"ח נדמו והדק"ל מ"ש כנפי יונה גם איזה דמיון יש לכנפים עם המצות נוסף על דמיון כנסת ישראל ליונה עד שיעלה דמיון כנפי יונה למצות ישראל בדמיון שלמות גמור והנלע"ד דהנה כל הדברים שבבע"ח נשלמו בשעת הבריאה אולם את הכנפים לא השלימה הבריאה כי אם כח ניתן להם בשעת הבריאה לגדלם אח"כ ושהם בעצמם יוסיפו להם שנימות זה והנה כמו כן בריאת האדם השלימה לו כל עניני תיקון אבריו. אולם סגולת שמירת המצות ועסק התורה לא השלימה הבריאה רק שבכח יצירתו ניתן בו כח שכלי לסגל מצות ומעש"ט ולקנות חכמה בתורה מעצמו. וע"כ ידמו התורה והמצות לכנפים. והנה כל הבע"ח שנלחמים בחרטומיהם ושאר אבריהם הנם נושעים ע"י דברים שהשלימה להם הטבע בשעת הבריאה לא כן היונה שנלחמת בכנפי' יבוא תשועתה ע"י דברים שלא הושלמו לה ע"פ הטבע בשעת הבריאה כי אם במה שהטבע נתנה בה כח בבריאה שתוסיף לעצמה זה השלימות אח"כ. וכ"כ תשועת האוה"ע כולם שהוא מצד עוצם כחם וזרוע ידם משלה להם כפי שלימותם מצד הבריאה יודמה לתשועת כל הבע"ח אשר יושעו ע"י הלחמם באבריהם שהשלימה להם הטבע. לא כן תשועת ישראל שעליהם אמר הכתוב כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא הושיעה למו וכדברי העקדה (שער פ"ד) ע"ד ריב"ז אשריכם ישראל ורצון הבורא ית' היא תשועתם ותקותם .ואינו אלא ע"י עסק התורה וקיום המצות במה שניתן להם כח אלהי להוסיף אומץ על שלימות הטבע ביצירה הרי הוא דומה לתשועת היונה שנלחמת בכנפי' מה שלא השלימה הטבע בבריאה כי אם שניתן בה כח להוסיף לעצמה השלימות הזה

והנה המקשן שהק' ומ"ש כנפי יונה דקאמר ולא הק' ומ"ש יונה דקאמר נראה שהוקשה לו גם על מה שאמר כנפי ולא ניחא לי' דקאמר כנפי לפי שביד יוקחו דא"כ למה לי' להקשות מ"ש כנפי יונה לימא מ"ש יונה ולזה כשבא לתרץ לו הוצרך לומר דנמשלו ישראל בקיום המצות בכנפי יונה ונקט קרא זה שמעלה שפיר הכרחת אומרו כנפי יונה לדמיון ישראל במצותיהם דהגם שנמשלו ישראל גם לשאר בע"ח ענין דמיונם בקיום המצות לא ישוה כי אם לדמיונם לכנפי יונה לא לכנף שאר הבע"ח מצד מה יונה כנפי' מגינין עלי' אף ישראל מצות מגינות עליהן האומנם התשועה נחלקת לשני סוגים א' תשועת ההצלה לבל יעבור עליהם מקרה רעה ב' תשועת ההצלחה להתגבר על אויביהם ולדרוך על במותם. וכמאה"כ אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה' והנה תשועת ההצלה מהקמים עליהם להרע עמדם נמשלה בכנפי יונה וכמו שביארנו אולם תשועת ההצלחה להתגבר על העו"ג כמו שאירע לנו בגאולת מצרים וכיבוש ארץ ישראל וזמן המקדש וכמקווה לנו לימות המשיח שיתגלה ב"ב שתהי' ע"י קיום המצות ועסק התורה נמשלה לקרן שהיא ג"כ מה שלא השלימה הטבע בשעת הבריאה רק שבכח הטבע הבע"ח מוסיף לעצמו זה השלימות וע"י מתגבר על הבע"ח האחרים ולזה נמשל נצחון המלחמה של ישראל להחליש את אויביהם לקרן. ולפי שכל עניני נביאי השקר בימי המקדש הא' הי' להטעות את ישראל כי נוכח ה' דרכיהם עשה לו כנעני' בן צדקי' קרני ברזל ואמר באלה תנגח את ארם. והנה חנה שהיתה עקרה ועל ידי התפלה נפקדה בבן כמו שהורה בשם שמואל כי מה' שאלתיו אמרה רמה קרני בה' ירצה שנושעה בבחי' קרן שלא ע"י השלמת הטבע כי אם שבכח אלהי השתדלה לעצמה תוס' זה

אמנם חז"ל דרשו רמה קרני ולא רמה פכי העמיקו שכיונה עוד לענין נשא מאוד. כי ענין משיחת המלכים בשמן המשחה להורותו בא שהצלחתו וקיום מלכותו לזרעו אחריו אינו נתלה בדרכי הטבע כ"א למעלה מן הטבע במעשה נסים כדרך שהי' ענין שמן הקודש כדאיתא בכריתות ומטעם זה אין מושחין מלך בן מלך אם לא מפני המחלוקת להורותו שברית שלומו הרי הוא נתלה במעשה נסים שלא בדרכי הטבע וכדרך שאמר הכתוב בפ' המלך וכתב לו את משנה התורה הזאת והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל שכל עניינו נתלה במה שיוסיף שלמות לעצמו ולבל יעלה על דעתו שהצלחתו ע"פ מעשה נסים יהי' תחת מעטה דרכי הטבע הוצרך שיוצק שמן הקודש מהקרן ולא מהפך. כי ענין הפך הוא דבר הנגמר ע"פ דרכי הטבע גיבול הטיט במים מלאכתו על האבנים וחיסומו באש. לא כן הקרן נגמר ע"י הכח שנתנה לו הטבע ולא על פי השלמת הטבע ולזה התפללה רמה קרני שהבן אשר ישפוט את ישראל והמלכים שיומשחו על ידו ועל ידי תלמידיו יהיה הרמת הצלחתם במעשה נסים הנגלים בכל עניניהם ובדמיון הקרן שהוסיף לעצמו שלימות בכח הטבע יהי' מעטהו. ולא רמה פכי שחוצויותו נראה דבר נגמר בדרכי טבע. ואחז"ל שהמלכים שנמשחו בקרן המורה על שלימות הנוסף ע"י כח הטבע היינו ע"י עסק התורה וקיום מצותי' בכח האלהי שבאדם נמשכה מלכותם אולם הנמשחים בפך המורה על מעטה השלימות של הטבע וכעין זה בטחו בכח טבעם לא נמשכה מלכותן

והנה בזמן החורבן בעו"ה לא די שהצליחו העובדי כוכבים בכח טבעם וחוזק גופם כי אם גדלו, ועשו פרי הצלחה למעלה מן הטבע כמו שפי' ע"פ הגר אשר בקרבך וגו' ע"כ התאונן הרים קרן צריך: והנה במק"א ביארתי ענין התיחסות מדת הענוה שגורמת מדת ההשתוות והקרירות כטבע החמור עם עסק התורה שע"ז נמשל שבט יששכר לחמור והתייחסות מדת הכעס שגורמת הקפדה וחמימות