אגודת אזוב יורה דעה צט

מזוזות (ואלו שם בדין ז' גבי אכסדרה רומיתא כתב הטעם מפני שאינו עשוי לדירה ע"ש בכ"מ) בזה אין מקום לחלק בין שהבית פתוח לו או לאו דלא עדיף מבית דירה ממש שאם אין לה פתח כדינו עם המזוזו' שהוא פטור מן המזוזה ונהי דהבית הפתוח לה עושה אותה כבית דירה עדיין היא מחוסרת מזוזות וחסרון זה לא יוכל להמלאות ע"י הבית הפתוח לה עם המזוזות כיון שבדירה אין לה מזוזות וגזירת הכתוב הוא דבעינן מזוזות פתח דוקא וכן מוכת להדי' בפ"ק דיומא דף י"א דבעי למימר התם בהני אבולי דמחוזי דפטורין מן המזוזה משום דלחזוק אקרא דכובי עבידי ולא לשם פתח ע"ש הרי להדי' דאעפ"י שנכנסין דרכן לבית דירה שבתוך העיר הפתוח להן לאו כלום הוא כיון דלא חשיב פתח משום דלחזוק הא קרא דכובי הוא דעבידי וה"נ כן הוא ולבי אומר לי שהתוס' בעצמן הרגישו בזה ולכן אעפ"י שבמס' סוכה שם השיגו על הרי"ף מסוגי' דמנחות כנ"ל ודחו פירושו הנה במנחות גופי' וכן ביומא י"א הביאו פי' הרי"ף ולא השיגוהו וכיון דלא השיגוהו במקומו מכלל דאודו לי' שאין להם עליו טענה משם מטעמא דאמרן כנ"ל: הגה"ה והא דפריך התם ואקרא דכובי גופה תיבעי מזוזה דהא אית בי' דירה וכו' ופרש"י משום אותו בנין עצמו תיבעי השער מזוזה שדרך אותו שער נכנסין יראה דר"ל שהי' בעובי השער פתח גמור ליכנס ולעלות משם לאותו בנין דכובי או דר"ל דנהי דשאר השערים לחזוקו תקרה עבידי מ"מ אותו שער שנכנסי' בו לבית דירה ודאי לשם פתח נעשה ולא לחזוק האקרא וע"ש בתוס' ישנים דיש ספרים שגורסי' ויוקרא דכובי גופה תיבעי מזוזה ופריך על היוקרא לחוד ע"ש

)** והנה בדין בית שאין לה תקרה כתב הרמב"ם ז"ל שם בדין ה' הי' מקצתו מקורה ומקצתו אינו מקורה יראה לי שאם הי' הקירוי כנגד הפתח שהוא חייב במזוזה ומעמידין הדלתות וכו' וכתב בכ"מ ע"ו שהוא תילתא דסברא ע"ש ולע"ד נראה שהוציא כן מלשון הברייתא ביומא דחשיב התם ששה שערים פטורין מן המזוזה בית התבן ובית הבקר וכו' ושער שאינו מקורה וכו' מדנקט באינך בית וגבי אינו מקורה לא אמר בית שאינו מקורה אלא שער שאינו מקורה וכן במנחות שם קרי לי' פתחי שימאי הרי שתלה הפטור מזוזה בחסרון הפתח דכל שאינו מקורה לא חשיב פתח או שער וכיון שכן בעינן הקירוי עד השער דאם מקורה עד הפתח חשוב פתח ואם לא יהי' הקירוי כנגד הפתח באורך שלשה טפחים דנפק לי' מתורת לבוד אפי' שיהי' כל השאר מקורה באורך הרבה פטור מן המזוזה משום חסרון הפתח שאינו עשוי כתקנו ואעפ"י שנכנסין דרכו להלן מן הפתח שהוא מקורה וראוי לדירה דהו"ל בית דירה ממש וזו פתחה בעצמו אפ"ה לאו כלום הוא כיון שאין הפתח כתיקונו וכמ"ש בסמוך דכל שהחסרון הוא מצד הפתח שאינו עשוי כתיקונו לא מהני מה שנכנסין דרכו לבית דירה וכיון שכן חוזר וניער קושי' התוס' והרא"ש והמרדכי אליב' דכ"ע דמאי שנא הא משערי חצירות ומדינות שאין להם קירוי כלל ואפ"ה חייבין במזוזה דאינו עולה בזה תי' הירושלמי דלעיל דמשני אהא דאינן בית דירה משום דנכנסין בהן לבית דירה או שהבית דירה עומד תוך היקף השער דהו"ל כאלו דרין בתוכן (כמש"ל לשיטת התוס' והרא"ש והמרדכי בדין בית שער דלא מהני מה שבית פתוח לה) כיון שהפטור הוא משום חסרון הפתח שאינו עשוי כתיקונו אטו מי גרע מבית דירה ממש שהוא מקורה לגמרי רק שכנגד הפתח בכמו שלשה טפחים אינו מקורה שפטור מן המזוזה משום דלא חשוב פתח כ"ש באלו אפי' תמצי לומר דחשובין דירה ע"י הדיורין שבתוכן דהו"ל כאלו דרין בהם מ"מ כנגד הפתח אינו מקורה ואינו חשוב פתח שיש לפטרן משום חסרון הפתח כנ"ל ולכן אין מקום ליישב בזה אלא עם מה שיישב הרא"ש דשאני חצירות הואיל ודרכן בכך כנ"ל

אלא שיש להבין עוד כיון דהפטור של בית שאינו מקורה הוא מצד חסרון הפתח דכל שאין הפתח מקורה לאו פתח הוא מה יועיל זה שדרכן בכך דהא שער המדינ' שהוא פתח העשוי ככיפה שאין ברחבו ד' טפחים בגובה עשרה פטורה מן המזוזה אפי' במדי' שדרכן בכך ואטו אם יהי' דרכן במדינה לדור בבית שאין לפתח מזוזות או משקוף יתחייב במזוזה משום זה יש לומר דלא דמי לשער המדינה שאין ברחבו ד' טפחי' או שאינו גבוה עשרה טפחי' דלאו פתח הוא כלל בשום מקום משא"כ בשער שאינו מקורה דודאי פתח הוא דהא צורת הבית הוא בקנה מכאן וקנה מכאן וקנה על גביהן לחוד כדאיתא בעירובין דף י"א גבי תצר ומבוי אלא דהכא גבי מזוזה בעינן תואר פתח בית דירה שדרכו להיות מקורה אבל פתחי חצירות ומדינות שדרכן בכל מקום בל שום קירוי והנה הנם חשובין דירה משום הבתים שבתוכן או שמשמש לדירת הבית סגי בתואר פתח דירתן כמו שדרכן להיות בלי קירוי וכצורת הפתח שאמרו בכל מקום דהיינו שתי מזוזות ומשקוף שזהו פתח דירה לגבי דירת חצכ דדירת בית לחוד ודירת חצר לחוד הא כדאיתי' והא כדאיתי'

או יאמר עפ"י מ"ש ל עלה דהתוס' והמרדכי לטעמייהו שמפרשי' פתחי שימאי פתחי' שוממין דהיינו שאינו חשוב פתח כלל ולכן הניחו פרש"י בצ"ע דמה יועיל זה שדרכן בכך במה שאינו חשוב פתח כלל אבל רש"י ז"ל מפרש להדי' פתחי שימאי דהיינו פתחי' מקולקלים מלשון זקן אשמאי ובעירובין י"א הוסיף ביאור דהכוונה שמחוסרין תיקון כמו זקן אשמאי חסר מתורה ע"ש וכיון שהפטור הוא מפני שהוא מחוסר תיקון פתח א"כ בפתחי חצירות שדרכן בכך ואין מחוסרין שום תיקון לאו פתחי שימאי הן משא"כ בשער המדי' רחב ד' טפחים או פתח שאינו גבוה עשרה טפחים דמעיקרא לאו פתח הוא בשום מקום פשיטא דלא יועיל אפילו במקום שדרכו בכך כנ"ל ובזה דברי התוס' והמרדכי מיושבי' ודברי הרא"ש מוכרחי' ג"כ מכל צד כמו שנתבאר

ובמה שהוסיף עוד מעל"ת מדעתו שגם שערי חצירות אין חייבי' במזוזה אלא דוקא בחצירות שלפני הבתים שאין דרך ליכנס לבית דירה אלא דרך החצר אבל לא בחצירות שאחורי הבתים או בצדן ולפי דרכו יהי' א"כ רוב החצירות שלנו פטורין מן המזוזה ופוק חזי מאי עמא דבר שלכל החצירות שלנו מתקנין מזוזה בפתחן ולא ראינו מי שפקפק ע"ו מעולם וגם בלשון הפוסקים לא ראינו שום משמעות לזה דמה שאמרו בירושלמי אשערי מדינות שבהן נכנסי' לבית דירה קושטא דמילתא כן הוא שנכנסי' מהן לבית דירה והרצון בזה הוא מה שבית דירה פתוח להן וכן הש"ג שהבי' מעל"ת לא כתב רק שיהיו בתים פתוחי' להן באיזה ענין שיהי' וגבי חצירות נמי לא כתב אלא מפני שהבתי' פתוחי' להן ולא קאמר מפני שנכנסין דרכן לבתים ולפי הבנת מעל"ת הי' העיקר חסר מלשונו וכן הרמב"ם ז"ל פ"ו דין ח' לא התנה גבי חצירות אלא שיהי' בתים פתוחי' להם לא שיהיו נכנסי' דרכן לבתים והעיקר שבנה יסודו מדיוק לשון הרמב"ם ז"ל שכתב ואפי' עשרה בתים הפתוחי' זה לזה וכו' הואיל והפנימית חייבת במזוזה כולן חייבין דמשמע דוקא פנימית שאין דרך ליכנס לה אלא דרך כולן מדלא כתב הואיל ואחד מהן חייב במזוזה הנה גם לפי דרכו לא הי' כדאי להוציא דין חדש מדיוק הלשון קצת כ"ש שאין כאן דיוק כלל דהרי כל עיקר דנקט הרמב"ם ז"ל לרבותא דעשרה בתים הוא זה לומר דאעפ"י שהבית החייב במזוזה אינו פתוח לבית זה אלא ברחוק מקום דרך שארי בתים הפתוחים זו לזו ומשם לבית זה ואמטו להכי נקט שהפנימית חייבת במזוזה לרבותא דאפי' רחוקה מן החיצונה הרבה מן הקצה אל הקצה אפ"ה גם החיצונה חייבת במזוזה וא"כ בנה בנין קבוע על יסוד רעוע זאת לא זאת שהרי כתב הרמב"ם שם בדין ז' גם בגינה שאם הי' בית פתוח לה חייבת וכל גינה היא אחורי הבית שאין דרך ליכנס לבית דרך גינה דקשי לה עינא וכ"ש דריסת הרגל לזרעי' שבתוכה ואפ"ה חייבת במזוזה וכ"ש חצר שאחורי הבית או בצדו והבית פתוח לה שחייב במזוזה וכ"ש לפי מה שנראה להדי' מלשון הרא"ש ז"ל שהחצר עצמו חשוב דירה משום שמשמש לדירת הבית וכן דעת התוס' והמרדכי כמו שהוכחנו למעלה לדעתם דאפי' באין בית פתוח לו נמי חייב במזוזה מה"ת שאין מקום לדבריו בזה וישתקע הדבר ולא יאמר

מעתה נבא לנ"ד בנדון בתי הבישול שקורין קיך שטוב שבמדינתכם פשוט הוא שחייב במזוזה לכ"ע כיון שמשמשת לדירת הבית והכלי' נשמרין לתוכה ועומדי' ומבשלין שם כל היום אעפ"י שלא יהיה מקורה למעלה במקום המעלה עשן הואיל ודרכה בכך מתחילת בנינו לא גרעה משערי חצירות כמ"ש הרא"ש ודבריו מוכרחים ג"כ מדברי רש"י והרמב"ם ושא"פ הנמשכי' אחריהם. ותו שהרי רובה מקורה מכל צד זולת אמה על אמה לבד במקום שמעלה עשן הוא מגולה וא"כ רובה ככולה שהרי בימי חכמי הש"ס רוב בתים הי' דרכן להיות להן ארובה בגג הבית כי הא דתנן משילין פירות דרך ארובה ובפ"ק דפסחים ד' ח' ארובה שבחדר והיינו בלי כסוי זכוכית כמ"ש המ"א בא"ח רסי' תל"ג ס"ק ד' ועוד שהיא פתוחה לחצר והרמב"ם כתב שם בדין ח' שער הפתוח מן הגנה לחצר חייב במזוזה ע"ש ואעפ"י שאין הגנה מקורה כיון שדרכה בכך ותו בי"ד סי' רפ"ו סעיף ז' דעת י"א הוא דאפי' שערי גינה שאין בית פתוח להן חייב במזוזה מדרבנן כמ"ש הט"ז והש"ך שם לדעת הטור (אלא שצ"ע לע"ד מהא דאי' במנחות ל"ג ב' מר סבר גינה עיקר ופטור ועוד שם כולה אדעתא דגינה עביד) ע"ש הרי דאפי' שאינו מקורה חייבת הואיל ודרכה בכך וכן בנ"ד וכ"ש הוא מכל הלין טעמי דחייב במזוזה לכ"ע בלי פקפוק דברי ידידו הק' כאוב הטרוד: משה זאב

שאלה יד

בעזה"י לפ"ק הוראדנא יצ"ו לכבוד אהובי ידידי חרב המאור הגדול החריף ובקי המפורסם כקש"ת מו"ה הלל נ"י ראב"ד ומו"ץ דק"ק הנ"ל

א אשר עוד בקשה נפשו לעמוד על דעתי בנידון מכירת חמץ ומכירת בכור בזה"ז אצל בני הכפרים דלא ידעי לאקנויי