אגודת אזוב יורה דעה צח

ליכנס לבתים בלי פתח החצר אין החצר חייב במזוזה והוציא כן מדיוק לשון הרמב"ם שם שכתב אפי' עשרה בתים זה פתוח לזה וזה לזה הואיל והפנימית חייבת במזוזה כולן חייבי' משמע דוקא פנימית משום שא"א ליכנס לה אלא דרך כולן הא אמצעית לא מדלא כתב אם אחד מהן חייבת במזוזה וכו' וכן הוא ג"כ משמעות לשון הריא"ז בש"ג ד"ה במה ד"א כשלא היו הבתים וכו' וכמשמעות לשון הירושלמי שאמר שבהן נכנסי' לבית דירה עכת"ד בקצרה וביקש מעל"ת לעמוד על דעתי בנדון זה

תשובה עמדתי על דברי מעל"ת והנה היטב לראות בשום שכל והבן ליישב קושי' התוס' והרא"ש ומרדכי על פרש"י ז"ל עפ"י הירושלמי כנ"ל ואע"ג דאית לי' פרכא כמו שאבאר בסמוך בעזה"י שדברי התוס' והרא"ש ומרדכי נכונים מכל צד אבל תחילה אומר שגם לפי דרכו הפריז על המדה להקל נגד דעת מכרעת של רבינו הרא"ש שסובר דכל שדרכו בלי תקרה חייב במזוזה דלו יהא שאין לו ראיה עכ"פ יתכן כן מצד הסברא דהא לית לי' פרכא ג"כ דעד כאן לא הקשו בירושלמי אשערי מדינות אלא מהא דאין ראויין לדירה אבלל מהא דאין להם תקרה לא קשי' לי' להירושלמי כלל מטעם דברי הרא"ש הואיל שדרכן בכך לא אכפת לן בתקרה דידהו אפי' באין נכנסי' מהן לבית דירה כלל ולא מצינו חולק ע"ז דהתוס' והמרדכי אע"ג דלא ניחא להו בתירוצו של הרא"ש והניחו בקושי' על פרש"י הנה הם מפרשי' פי' אחר בש"ס וחולקי' על הדין הזה בכללו וסוברי' דאפי' בית שאין לו תקרה חייב במזוזה וכ"ש אותן שדרכן בלי תקרה ואעפ"י שהמרדכי כתב על פירש"י וז"ל ואין סברא לחלק בין סופו להיות מקורה ובין אין סופו להיות מקורה עכ"ל יראה לע"ד דהמרדכי לטעמי' אזיל דבמנחות שם איתא פתחי שימאי פטורין מן המזוזה ומפרש רב יוסף דלית להו תקרה וכו' ופ' המרדכי שם פתחי שימאי היינו פתחי' שוממין אבל רש"י פי' פתחי שימאי מקולקלים ואשמים כמו זקן אשמאי ובפ"ק דערובין דף י"א פרש"י פתחי שימאי פתחי' שוממין לשון אחר פתחי' מקולקלים שמחוסרין תיקון כמו זקן אשמאי חסר מתורה עכ"ל הנה מדבריו שם למדנו דלפי מה שפי' במנחות דפתחי שימאי הוא מלשון זקן אשמאי הכוונה הוא שמחוסרין תיקון וא"כ דברי הרא"ש שפתיו ברור מללו דפתחי חצירות שדרכן בכך ואין מחוסרין תיקון לאו פתחי שימאי הן ומש"ה חייבי' במזוזה ולכן השמיט רש"י ז"ל במנחות שם הפי' הראשון שפי' בעירובין דהיינו פתחי' שוממין והמרדכי שכתב דאין סברא לחלק בין סופי להיות מקורה או לאו לטעמי' אזיל שמפרש פתחי שימאי פתחי' שוממין דהיינו משום שאין להם תואר פתח בית דירה כלל ובזה לא שייך חלוקה זו דאין סופו להיות מקורה דס"ס אין כאן תואר פתח מצד עצמו והבן וא"כ דברי הרא"ש מסתייעי' מפרש"י גופי' ולכן גם לפי דרכו של מעל"ת אין בידינו להקל נגד דעת מכרעת של רש"י והרא"ש ז"ל מלבד שבנ"ד יש עוד טעמי' אחרי' לחייב במזוזה כמו שיתבאר בעזה"י

אולם מה שהקשה לשאול על התוס' והרא"ש ומרדכי מהירושלמי הנ"ל שלפי דברי הירושלמי אין מקום לקושייתם על פרש"י ז"ל לכאורה קושי' היא וצריכה ישוב ונלע"ד ליישב בטוב טעם אשר יאמר כי הוא זה דרש"י ז"ל בסוכה ח' ע"ב ובמנחות שם פי' דבית שער אפי' בית פתוח לה אינו חייב במזוזה מה"ת אלא מדרבנן וכ"כ התוס' והמרדכי והרא"ש בשם ר"ת במנחות שם וביומא דף י"א והקשו בתוס' ישינים ביומא שם על פירושם מהא דאי' בירושלמי הנ"ל גבי שערי מדינות דחייב במזוזה מטעם שנכנסי' בהן לבית דירה א"כ אמאי בית שער אינו חייב במזוזה מה"ת הלא נכנסי' דרכו לבית ותירצו דשאני בית שער שהוא דבר קטן אבל שערי מדינות וחצירות גדולי' הם ונכנסין דרכן לבתים עכ"ד ואינו מובן דתלי טעמא משום שנכנסין דרכן לבית דירה הלא שוה ומשוה קטן וגדול מה לי גדול או קטן שישבו שיעור הראוי למזוזה כיון שנכנסין דרכו לבית דירה אולם לולא דבריהם נראה לע"ד שהתוס' והרא"ש והמרדכי רוח אחרת אתם בלשון הירושלמי בזה דמה שאמרו בירוש גבי שערי מדינו' שבהן נכנסי' לבית דירה הכוונה שבהן נכנסי' לבי"ד העומד' תוך חלל הקף שבו שער המדי' וכיון שהקף השער שנכנס' בו מקיף לכל בתי הדירה הרי כולם דרין גם בתוך הקף השער ונכנסי' דרכו לבית דירה העומד בתוך הקיפו מש"ה חייב במזוזה משא"כ בית שער שהבית דירה עומד חוצה לו רק שפתוח לתוכו לבד לא מהני כיון שאין דרין בתוך הקף מחיצות שלו וזה שדייק הירושלמי ואמר שבהן נכנסים לבית דירה ולא אמר שמהן נכנסי' לבית דירה אלא ר"ל שנכנסי' לבית דירה שבהן דהיינו שעומד בתוך הקיפו משא"כ בית שער שהבית דירה עומד חוצה לו וג"כ אפשר לעשות פתח אחר להבית דירה וא"ש כנ"ל

ועפי"ז יסתלק ממילא גם קושי' מעל"ת שעל התוס' והרא"ש והמרדכי והתבונן בלשון רבותינו ז"ל שכולם כאחד הקשו משערי חצירות לבד ולא אחד בהם שיזכיר גם שערי מדינות ועוד שהרא"ש בתירוצו כתב עוד שמשמש לדירת הבית שאין וה אלא בחצירות אבל לא באויר הקף מדינות וא"כ אינו עולה תי' וה לכאורה אשערי מדינות אלא ודאי משום דבשערי מדינות ודאי עולה יפה תי' הירושלמי שבהן נכנסי' לבית דירה העומדת תוך חלל הקף השער וכנ"ל אבל משערי חצירות קשי' להו שפיר שבהם אינו עולה תירוץ הירושלמי שהרי כל חצירות שבהש"ס הם לפני הבתים כדפרש"י בעירובין ד' ה' ד"ה בתים וחצירות וכו' ובכמה דוכתי' שהבתים מקיפי' ועומדי' חוץ לחלל החצר רק שפתוחי' לחללו א"כ דמי ממש לבית שער דלא מהני מה שהבית פתוח לו ונכנסין דרכו לבית דירה ובהכרח לומר דמה שהחצירות חייבין במזוזה מטעם דהחצירות עצמן חשובין דירה לפי שמשתמשי' בו תדיר כדאיתא בשבת פר"א דמילה דף ק"ל ע"ב אי נמי חצר אית לי' דיורין ופרש"י שם כלומר עשויין להשתמש בו תדיר עכ"ל ר"ל דאעפ"י שאין הדיורין בתוכו מ"מ משתמשי' בו תדיר בתשמישי הבית וכדאי' בעירובין ס"פ עושין פסין ובפ' הדר ס"ח ב' דבית בלא חצר לא עבידי דדיירו אינשי וזה שכתב הרא"ש שמשמש לדירת הבית רצונו לומר דמש"ה חשובי' דירה מצד עצמן ולכן לא הקשו בירושלמי אלא אשערי מדינות לחוד וכי בית דירה הן לפי שהן רשות הרבים ואין משתמשי' בו בתשמישי הבית כלל אבל לא אשערי חצירות שהן עצמן חשובין דירה ולכן הקשו התוס' והרא"ש והמרדכי שפיר על פרש"י שמפרש דבית שאינו מקורה פטור מן המזוזה משערי חצירות שאין מקורין ואי משום שנכנסי' דרכן לבית דירה זה אינו כלום דהא בית שער שנכנסין דרכו לבית הפתוח לו נמי פטור מן המזוזה מה"ת כיון שהבית דירה עומד חוצה לו וה"נ גבי חצר העומד לפני הבתים ודירת הבתים הן חוץ לחלל הקף מחיצות החצר רק שפתוחי' לחצר דלא מהני כלום לחצר ועלה משני הרא"ש שפיר דשאני חצר שדרכו בכך בלי תקרה ועל מה שאינו בית דירה תי' משום שמשמש לדירת הבית חשיב גם הוא דירה והרמב"ם ז"ל שכתב גבי שערי חצירות הטעם משום דהבתים פתוחין לו לטעמי' אויל דקאי בשיטת הרי"ף בדין בית שער שהבית פתוח לו דחייב במזוזה מה"ת לכן הוא מפרש הירושלמי ג"כ דמטעם הכניסה שנכנסין דרכו לבית דירה לבד סגי וזה הטעם עולה לכולם (מיהו לדינא יתכן שהרמב"ם ז"ל יודה להרא"ש דכל שדרכו בלי תקרה חייב במזוזה אלא דהוצרך לטעמא דבתי' פתוחי' בשביל שערי מדינות שאין חשובי' דירה או דס"ל חצירות נמי אינן חשובי' דירה) אבל התוס' והרא"ש והמרדכי דקיימי בשיטת רש"י ור"ת דבית שער שהבית פתוח לו נמי פטור מה"ת בהכרח ליישב קושית התוס' על פרש"י הנ"ל כמו שיישב הרא"ש ז"ל כנ"ל

עוד יראה לע"ד לקיים דברי הרא"ש וליישב דברי התוס' והמרדכי גם לפי שיטת התוס' ישינים הנ"ל אשר יאמר כי הוא זה דודאי שערי מדינות שהן מקיפי' הבתי דירה מכל צד ובשום פנים אי אפשר ליכנס לבתים זולת דרך פתחי שערי המדינה מש"ה חשובי' שערי בית דירה חבל חצר שבהש"ס אעפ"י שהבתים פתוחי' לו מ"מ הרבה פעמי' יש להבתים ג"כ פתחי' אחרי' למבוי ולרשות הרבים כדאי' בעירובין ע"ד ושאר דוכתי' ואנן בברייתא מרבינן לשערי חצירות בסתמא בין שיש להן פתח אחר למבוי או לרשה"ר או לאו ובהכרח לומר מטעם שהחצירות עצמן חשובין דירה וכנ"ל ואהא קשי' להו להתוס' והמרדכי והרא"ש שפיר מהא דאין להם תקרה דלא דמי לשערי מדינות שהן חשובי' פתח דירה מטעם שלעולם אי אפשר ליכנס לבית דירה אלא דרכן משא"כ בחצירות שיש להבתי' לפעמי' פתח אחר ליכנס להן ואהא תי' הרא"ש שפיר לפי שדרכן בכך אבל דעת הרמב"ם ז"ל הוא דכל שבית פתוח לו אפי' שאפשר ליכנס לבית מצד אחר חייב במזוזה כמו שיתבאר להלן בעזה"י

עוד יראה לע"ד ליישב דברי התוס' והמרדכי הנ"ל ולקיים דברי הרא"ש אשר יאמר כי הוא זה דהנה התוס' ישינים ביומא י"א ב' ד"ה יכול מקשי' על שיטת הרי"ף והרמב"ם שמחלקי' בין בית שער שהבית פתוח לו דחייב במזוזה מה"ת ובין בית שער דגינה דפטור לגמרי דא"כ מאי פריך הש"ס במנחות שם אדרבה ור"ח דאמרי אכסדרה פטורה מן המזוזה מהא דתני' בית שער אכסדרה חייב במזוזה הלא שם ע"כ איירי בשהבית פתוח לה ואימא דרבה ור"ח איירי באכסדרה דגינה שאין בית פתוח לה ואי תימא דידע הש"ס דאכסדרה דרבה איירי נמי בשהבית פתוח לה (דאל"כ מאי אירי' משום דלית לה פצימין) קשה אהא דמשני דברייתא באכסדרה רומית' ודרבה ור"ח בסתם אכסדרה אכתי אמאי פטורה הלא בית פתוח לה ותתחייב במזוזה אגב בית עכ"ד ולע"ד נראה ליישב בפשיטות קושי' זו שדעת הרי"ף והרמב"ם הוא דעד כאן לא מחלקינן בין בית פתוח לו לאין בית פתוח לו אלא גבי בית שער וכן אכסדרה רומיתא דאתינן למפטרה מצד שאינן בית דירה בהא שייך חלוקה זו דכל שהבית פתוח לו חשוב כבית דירה הואיל ונכנסין דרכו לבית דירה וכשאין בית פתוח להן לאו בית דירה הן אבל באכסדרה דרבה ור"ח דאמרי שפטור מן המזוזה משום שאין להם מזוזות דלחזוקי חקרה עבידי כדפרש"י שם דאותו פתיחה לאו פתח הוא וכ"כ הרמב"ם ז"ל פ"ו דין ג' להדי' הטעם דאין להם מזונות דאותן פצימין לא חשיבי