אגודת אזוב יורה דעה צו

יב וא"כ בנ"ד נמי שנדבקו ע"י זיעה אזדו להו הנך תרי טעמי קמאי דהמרדכי ואין לנו שיור רק הך טעמא בתרא דכיון דסכנה להסירו ולהפרידו הוה רביתי' הן אמת דבהג"ה ש"ד לא הבי' רק הך טעמא בתרא דהוה רביתי' אלא דבס"ט וס' תפל"מ שהבי' שם נסתפקו אם יש לסמוך על הך טעמא בתרא לחוד או לאו יעוי"ש אולם בתשובת פמ"א שם משמע דשפיר יש לסומך על הך טעמא בתרא לחוד אלא שגמגם שם בנדון דידי' אם יש לסמוך על דברי הרופא שאומר שיש סכנה להפרידם וזה לשונו שם דאין לסמוך על רופא כותי אפי' הות מוחזק למומחה כדאי' בי"ד סי' קפ"ז וא"כ ה"נ דאף אם הרופא הוא ישראל מי ימר שיצליח בדבר זה להסיר החולי ע"י קליעות שערות אלו ועוד מי ימר שיקבל גופה סם זה להוליד לה אותן מארלאקי"ן וכיון דלא יסיר החולי ע"י זה או לא יתהוו לה מארלאקי"ן ע"י סם זה בודאי אקפיד וגם לא שייך לומר היינו רביתא וצריכין אנו לומר דאם הי' אירע לאשה חולי כזה והי' רופא מומחה מגיד לה שאי אפשר לה להתרפאות אלא ע"י עשיית מארלאקין אלו לא היתה מקפדת וכו' ונראה דעל כך צריכין להשאר רוב שערותי' שלא יהיו נדבקין ומתערבין דאז הוה מיעוט שאינו מקפיד ולא חייצי אלא מדרבנן וסמכי שפיר על רופא מומחה שאומר שיעלה רפואה ע"י זה אבל לעשות לה כל הראש או רוב שערותי' שיש כאן ספק דאורייתא וכו' דלמא לא יעלה בידו הרפואה ותקפיד ואף בלא הקפדה היכי שכל הראש מסובך חוצץ מדאורייתא כדאי' וכו' אין בידינו לסמוך על הרופא באיסור דאורייתא בדבר שאינו ידוע בבירור עכ"ד בקוצר והנה לשונו מגומגם מאוד במ"ש דאז הוה מיעוט שאינו מקפיד ולא חייצי אלא מדרבנן וסמכי' שפיר וכו' דהא מיעוט שאינו מקפיד אפי' מדרבנן לא חייץ וסמיכה זו שעל דבר הרופא למה גם לכאורה דבריו סותרי' זה את זה דתחילה כתב כיון דכל אשה שהי' אירע לה חולי כזה והי' מגיד לה רופא מומחה שאי אפשר לה להתרפאות אלא ע"י עשיית מארלאקי"ן אלו לא היתה מקפדת ומה"ט גם כאן ודאי אינה מקפדת אפי' בספק רפואה והתהוות המארלאקי"ן ואח"כ סיים דאין לסמוך על הרופא כשהרוב שערות מסובכין משום דהוה ספק דאורייתא דלמא לא יעלה בידו הרפואה ותקפיד מה בכך הא מ"מ הוה רובו שאינו מקפיד שאינו חוצץ אלא מדרבנן כיון דעכ"פ מפאת הספק נמי אין דרך להקפיד אולם יראה כלל כוונתו שאינו סומך על ואת הסברא דמפאת הספק אינה מקפדת חלא במקום שאפי' תקפיד לא יהי' רק חציצה דרבנן כגון במיעוטו לכן אמר דבמיעוט שערות יש להתיר מתרי טעמי חדא דחשיב מיעוט שאינו מקפיד דלא חייצי אפי' מדרבנן דודאי מספק נמי אינה מקפדת (ובמקום שכ' אלא מדרבנן צ"ל אפי' מדרבנן) ועוד דבדרבנן יש לסמוך ג"כ על הרופא שיעלה בידו הרפואה והוה רבותא וכו' אבל ברוב שערות שאם מקפדת הוה חציצה דאורייתא אין לסמוך על הרופא וגם לא על סברא זו דמספק נמי אינה מקפדת כנ"ל

יג מ"מ למדנו מדבריו דיש לסמוך על טעמא בתרא דהמרדכי לחוד אפי' בשל תורה דכל שיש סכנה להסירו הוה רביתי' וגברא רבא דסמיך סמיך וכן בדין דבהגה שצד לא הבי' אלא הך טעמא בתרא לחוד אלמא דהך טעמא עיקר וכן יראה מתשו' הרשב"א ז"ל שהבי' הב"י והבאתי למעלה שכתב גבי' צבע שצובעות הנשים שערותיהן דאעפ"י שהצבע הזה פושט בכל השיער ורובו אעפ"י שאינו מקפיד עליו חוצץ כאן אינה מקפדת ורוצה להיות שם והרי הוא כאלו מגופו של שיער למה הדבר דומה לבגד צבוע זכו' ר"ל דכל שרוצה להיות שם הוה רביתי' וחשיב כאלו הוא גופו של שיער וכ"ש בדבר שרוצה להיות שם בשביל חיותה וקיומה מפני הסכנה דחשיב רביתי' ותו כיון דעכ"פ במקום שיש סכנה להפרידו ודאי אינה מקפדת ורובו שאינו מקפיד לא חייץ אלא מדרבנן ובדרבנן ודאי יש לסמוך אהך טעמא בתרא דכל שיש סכנה חשיב רביתי' וא"כ בנ"ד באותן שערות שכבר נסתבכו ונעשו מארלאקי"ן וגם שכבר ראינו שנתרפאת ע"י מארלאקי"ן אלו דוקא כפי שהעיד הנסיון שהרגישה בעצמה כאב גדול בכל איברי' כשרצתה להפרידן יש לסמוך ודאי ולומר דהוה רביתה וכ"ש אם אתמחי גברא שכבר עשה הערל הזה רפואה זו לנשים אחרות ע"י מארלאקי"ו וניכר שהועילו לכ"ע יש לסמוך עליו גם בזו כדאי' בא"ח סי' ש"א סעי' כ"ה בדין קמיע מומחה ובי"ד סי' קפ"ז נמי כתב הש"ך בשם הב"ח דאם עשה הערל רפואה לאשה אחרת והועיל לה יכולה גם זו לסמוך עליו אפי' אתחזקה יעוי"ש וא"כ ה"ה בנ"ד יש לסמוך עליו אפי' בלי שום נסיון

יד אולם בנדון מיעוט השערות שעדיין לא נסתבכו להעשות קליעה לכאורה יש מקום גם בנ"ד מה שחשש הפמ"א שם בנ"ד פן ואולי לא יתהוו מהם מארלאקי"ן ואו לא הוה רביתא וגם תהי' מקפדת ואפי' לא תקפיד הלא חציצה בכולו חוצץ מדין תורה אפי' באינו מקפיד ע כדאי' ביבמות שם וכנ"ל

אמנם יראה בנ"ד אין לזה מכמה טעמי הראשון תחילה לפי מה שבא בהצעת השאלה שכבר נסתה האשה בעצמה להפריד גם אותו המיעוט שערות והרגישה מיד כאב בגופה ואיברי' וא"כ חזר הדין של אותן השערות כמו אינך שכבר נסתבכו ונעשו קליעה דכיון שיש סכנה להפרידם הוה רביתא כפי מה שהן בין שיסתבכו בין לא נסתבכו לפי דעת הפ"א דלעיל שמבואר מדבריו דאפי' בשל תורה סמכינן אהך טעמא בתרא של המרדכי דכל שיש סכנה להפרידם הזה רביתא ודלא כדברי הס"ט ותפל"מ כמו שביארנו בסמוך באות יר מילתא בטעמא

טו וזאת שנית אפי"ת דנקטינן מילתא מציעתא דבשל תורה אין לסמוך אהך טעמא דהוה רביתא אלא בדרבנן לחוד מ"מ יש לצדד בנ"ד שאין כאן חציצה מדין תורה דהא ודאי במקום סכנה אינה מקפדת לכ"ע ורובו שאינו מקפיד אינו חוצץ אלא מדרבנן ואע"ג דהכא פשטה החציצה בכל שערות דאשה ואיתא ביבמות שם דכולו אפי' באינו מקפיד חוצץ כבר הראית לדעת באות א' שדעת התוס' כהרמב"ם ז"ל שאין השער נידון לעצמו ברובו אלא בצירוף הגוף לרוב גופו וה"ה לענין כולו אינו נידון בפ"ע אלא עם כל הגוף ואפי' לשיטת הגאונים ורש"י והראב"ד ז"ל ושא"פ הסוברים שהשיער נדון לעצמו ברובו וא"כ ה"ה לענין כולו כשיש חציצה בכל השיער לחוד נמי חייץ אפי' באינו מקפיד הנה כבר הראית לדעת באות ו' מדברי הרשב"א בתשו' והר"ן דמ"מ לא שבי בשיער הראש לבד אלא בעינן רוב שיער כל הגוף וא"כ שיער כל הראש לא הוה רק רוב שערו ולא כולו כדמשמע להדי' מלשון הרשב"א בתשו' וכן משמע מסתימות לשון שאר הפוסקים וכיון שכן בנ"ד נמי אפי' בשער כל הראש כיון שאינה מקפדת לא הוה חציצה אלא מדרבנן בשגם שהרי"ף והרמב"ם ושא"פ השמיטו לגמרי להך מימרא דרב כהנת שאמר ביבמות שם דכולו חוצץ דבר תורה אעפ"י שאינו מקפיד ונראה שלא הי' כן בגירסתם כמו שביארנו למעלה באות ו' עפ"י דברי הרוקח יעוי"ש וא"כ מכל הלין טעמי יראה שאין כאן אלא חציצה דרבנן ובדרבנן ודאי יש לסמוך אהך טעמא בתרא דהמרדכי דכל שיש סכנה להסירו הוה רביתא כנ"ל (ועכ"פ כשתוכל להפריד רק שנים או שלשה שערות סגי לכ"ע

טז ועוד יש לצדד היתר אפי' בשאין סכנה בהפרדת אותן המיעוט שערות שעדיין לא נסתבכו אלא כאב בעלמא ולא הוה רביתא באותו המיעוט מ"מ כיון דברוב השערות שכבר נסתבכו ונעשו קליעה דודאי איכא סכנה והוה רביתא דהשתא אין שם חציצה עליהם כלל דחשיב כאלו הי' כ' תשחילתן א"כ אותו המיעוט שערות שעדיין לא נסתבכו נדון לעצמו והו"ל מיעוטו שאינו מקפיד דהא באינך שערות אין חציצה כלל דהכי רביתא ואין כאן חציצה אלא במיעוטו והכי ודאי לא קפדה באותו מיעוט ציון שמרגשת כאב בהפרדתן דהא איתא במרדכי וסה"ת גבי גרב ושחין דחשיב אינו מקפיד מטעם שמצטערת בהסרתן ואע"ג שאינו אלא צער בעלמא שלפי שעה בלבד לא אח"כ כ"ש בנ"ד שמרגשת כאב אח"כ שיש לחוש שימשך הכאב כמה וכמה ואעפ"י דבס"ט אות כ"ג כתב דשאר פוסקים חולקי' על המרדכי וסה"ת בזה מ"מ מסיק התם דבמיעוט שאפי' מקפיד אינו חוצץ אלא מדרבנן יש לסמוך עליה' בזה ובנ"ד יראה שגם הפוסקי' החולקי' יודו דעד כאן לא פליגי אלא התם שאינו אלא צער בעלמא לפי שעה ולא אח"כ משא"כ הכא שהיא מרגשת כאב אח"כ ומי יודע עד כמה ימשך הכאב הזה ומה יולד מזה דודאי לא קפדה בסבוכן לכ"ע והו"ל מיעוטו שאינו מקפיד דלא חייץ כלל כנ"ל

ז עוד יש לצדד היתר בנ"ד בשגם לא בא המופת והנסיון באותן מיעוט שערות שעדיין לא נסתבכו שיכאב לה בהפרדתן זולת עפ"י אזהרת הערל לבד שהזהירה ע"ז שיש לסמוך עליו בכה"ג עפ"י מה שנתבאר דכיון שרוב השערות שנסתבכו ונעשו קליעה הוה רביתא ואין שם חציצה כלל דהו"ל כאלו הי' כן מתחילתן אותו המיעוט הנשאר שלא נסתבך עדיין נידון לעצמו שאפי' מקפיד עליו לא חיין אלא מדרבנן כדין מיעוטו המקפיד וכנ"ל והרי כבר הראית לדעת מתשו' פמ"א דלעיל אות י"ב דבדרבנן יש לדון ולומר שגם עפ"י הגדת הערל לבד חשיב אינה מקפדת משום דסתמא כל אשה כיוצא בה שהי' עלי' חולי כזה והי' ערל מומחה מגד לה ומזהירה שרפואתה תלוי בזה שלא תפריד שערותי' כלל אפי' קצתן בודאי לא היתה מקפדת להפרידם עפ"י הגדתו מפאת הספק וא"כ הו"ל בכאן מיעוט שאינו מקפיד דלא חייץ אפילו מדרבנן ותו דהרי שנינו פ"ט דמקואות ונתבאר בסעי' ו' דקלקי הראש שנעשו מחמת זיעה במיעוט שערות אפי' בשאין סכנה להסירם אין חוצצין לפי שאינה מקפדת בזה אפי' נסתבכו וכ"ש בלא נסתבכו לגמרי וכ"ש באשה זו שכבר נתקלקלו רוב שערותיה ונעשה קלקי גדולה דהוה רבית' ולא קפדה שלא תקפיד עוד על סיבוך המיעוט משאר שערותיה שנעשה ע"י זיעה והו"ל מיעוטו שאינו מקפיד דלא חיין אפי' מדרבנן

יח עוד יש לצדד בנ"ד שיש לסמוך על הגדת הערל לגמרי אפי' בשל תורה דודאי לא דמי להא דאי' בסי' קפ"ו שאין סומכין על הגדת הערל שנתרפאת דהכא שאני כיון שהערל אומר שיש סכנה בהפרדת