אגודת אזוב אורח חיים מז

**(בנטמאת מבע"י דודאי לא עירב אבד תחום ביתו משעת הנחת העירוב ודאי סברת הרב ז"ל קימת דודאי אזדא לה חזקת תחום ביתו כיון דכבר נפיק לי' מחזקת בית זה ואין כאן חזקה קמייתא כלל דהא בעוד שלא עירב הי' עומד בתחום ביתו והעירוב הזה גם אם נטמא מבע"י אהני לי' מיהא להוציאו מתחום ביתו א"כ נפיק לי' מחזקה קמייתא שקודם הנחת העירוב לגמרי וא"ש כנ"ל:)** הא לרבי יהודה נמי קשה אמאי לא אוקמה אחזקת טהרה גבי עירוב ולפי הנ"ל א"ש דלר' יהודה לק"מ דגבי עירוב איכא חזקת תחום ביתו נגד חזקה דתרומה כקושית התוס' וכנ"ל משא"כ לר"מ פריך שאמר דלשיטתו סתר לא שייך חזקת תחום ביתו דאורייתא לר"מ דייקא ובזה מיושב ג"כ קושי' השא שהקשינו למעלה בהא דפריך לעיל דמ"ח דהכא אדר"מ דמקוה דאמר בדרבנן ספיקא לקולא וגבי תחומין דרבנן אזיל לחומרא הלא גבי תחומין לא שייך ספיקא לקולא דאם תאמר להקל מספיקא דקנה עירוב ויש לו אלפים אמה ממקום עירובו אתה ומפסידו האלפיים אמה שמעבר ביתו והלאה אם ימלך וירצה לצאת לשם והלא באלפיים שמעבר ביתו נמי ספיקא דרבנן הא דלמא נטמאת מבע"י וקנה שביתה בביתו ומאי את להקל בכאן להחמיר בצד השני ואם תאמר להקל בשניהם וכשירצה לצאת מעבר ביתו והלאה ניזל ג"כ לקולא הו"ל תרי קולי דסתרי אהדדי שא"כ יהי' לו ששה אלפי' אמה וכל כה"ג אפי' בדרבנן אזלינן לחומרא בתרוויי' כמ"ש התוס' בביצה פ"ק דף י"ד ובפ"ק דב"ק דף י"א ע"ש ולפי הנ"ל א"ש דהלא כבר הראית לדעת דלרבי מאיר אפי' בנטמאת התרומה מבע"י דודאי לא קנה עירוב ג"כ הפסיד אותן אלפיים אמה שמעבר ביתו והלאה משעת הנחת העירוב משום דכבר עקר דעתו מתחום ביתו ואין הפסק בכאן אלא באותן אלפיים אמה שממקום עירובו והלאה לבד אמטו הכי הכי פריך שפיר לר' מאיר דאמאי לא אמר בכאן ספיקא דרבנן לקולא וקנה עירובו דהא אין כאן ספק אלא בצד אחד דאלפים שמעבר ביתו כבר הפסיד בכל ענין וכנ"ל וא"ש

ועפ"י האמור יתיישב ג"כ קושית התוס' ד"ה בהא עם יתר הקושי' והדקדוקים דלעיל באוקמתא דר' ירמי' אשר יאמר כי הוא זה דבפ"ב דשבת דף ל"ה ב' של"ו א' נחלקו רבי יהודה ורבי יוסי בשיעור בית השמשות דלרבי יהודה מתחיל בין השמשות מיד אחר סוף שקיעת החמה (לפיר"ת ז"ל) ונמשך כדי הלוך שלשה רביעי מיל קודם הלילה והכי קיימל"ן (בא"ח סי' רע"א) ולרבי יוסי כל השיעור הזה הוא יום גמור ואח"כ הוא שמתחיל להיות בין השמשות והוא רק כהרף עין זה נכנס וזה יוצא וכתב הרא"ש שם שג"כ אינו מתחיל בין השמשות דרבי יוסי מיד אחר ביה"ש דר' יהודה אלא כדי הלוך מ"ט אמה אחר בין השמשות דרבי יהודה הוא שמתחיל בין השמשות דר' יוסי וקודם לזה לר' יוסי הוא יום גמור ולר' יהודה מיד אחר בין השמשות דידי' הוא וודאי לילה ע"ש והנה בריש מס' ברכות דף ב' ע"ב איתא דהכי קאמר לי' רבי מאיר לר' יהודה מי סברת דאנא אבין השמשות דידך קאמינא אנא ביה"ש דר' יוסי קאתינא ופרש"י שם דר"מ כר' יוסי ס"ל בשיעור בין השמשות ע"ש ועפ"י כל ההקדמות הללו יתיישב הכל בעזה"י דהא ודאי רבי ירמי' דאוקי לדרבי מאיר דאיירי כשהי' עלי' שרץ כל בין השמשות אבין השמשות דר' יוסי קאי דהא ר"מ כרבי יוסי ס"ל בשיעור ביה"ש ולר' יהודה הוא ודאי לילה ור"ל שראו השרץ על התרומה כל ביה"ש דר' אסי ומקודם לכן לא נדע אם הי' עלי' השרץ ג"כ או לאו והשתא א"ש בין לר"מ ובין לר' יהודה דהוה חמר גמל דלרבי מאיר אע"ג דודאי איטמי מבע"י כיון שהי' עלי' כל ביה"ש דר' יוסי כדפרש"י ותו דהא בין השמשות דר' יוסי אי אפשר לעמוד עליו וא"כ ודאי איטמי מבע"י ואפ"ה הוה חמר גמל דהא לר"מ אפי' בודאי איטמי מבע"י דודאי לא עירב נמי הוה חמר גמל משום דסילק עצמו בכוונתו מאלפיים שמעבר ביתו כדאי' להדי' בס"פ מי שהוציאוהו וכנ"ל ולר' יהודה כל ביה"ש דר' יוסי עם שיעור הלוך מ"ט אמה שלפניו הוא ודאי לילה הוא ולא אכפת לן בטומאתו שכבר קנה עירוב וליכא אלא ספיקא אם הי' עליו השרץ הזה מקודם זה דהיינו מקודם שיעור מ"ט אמה שלפניו או מבעוד יום ממש לכן מספיקא הוה חמר גמל דלר' יהודה לא מוקמינן תרומה אחזקתה משום דלדידי' שפיר איכא חזקת תחום ביתו כנגד חזקת התרומה כקו' התוס' דלעיל וכנ"ל מש"ה לא פריך הש"ס עלי' דר' ירמי' מידי תהא דר"ת ור"י גופי' דקאמרי ה"ו חמר גמל דלדידהו ניחא ואמטו הכי נמי הוא דמוקי ד' ירמי' להא דר"מ ור"י בשהי' עלי' שרץ כל ביה"ש ולא מבע"י אבל מדר' מסי פריך שפיר בהא לימא ר' יוסי ספק עירוב כשר דהא כשהי' עלי' שרץ כל ביה"ש דידי' ודאי איטמי מבע"י דהא ביה"ש דב"מ היינו ביה"ש דר' יוסי וא"כ ודאי איטמי מבע"י ואמטו הכי שביק המקשה בקושייתו לדרבי שמעון בר זוגו דר' יוסי בהא דספק עירוב כשר משום דלר"ש ניחא דאפשר דרבי שמעון ס"ל בשיעור ביה"ש כר' יהודה דכל שיעור ביה"ש דר' יוסי עם כדי הלוך מ"ט אמה שלפניו הוא ודאו לילה וא"כ אכתי ספיקא הות אם נטמא קודם או לאו כדאמרן לר' הודה ואהכי תנן במתניתין ואם ספק וכו' דקאי לר' יהודה כדפרש"י ז"ל בהדי' בס"פ מי שהוציאוהו אמטו הכי לא פריך אלא לרבי יוסי דבין השמשות דידי' הוא וכשהי' עלי' שרץ בביה"ש דידי' ודאי איטמי מבע"י ובזה מיושב ג"כ תמיהת התוס' והריטב"א דלעיל שתמהו עלי' דר' ירמי' איך לא הרגיש בתמיהת הש"ס על אוקמתא מהא דר' יוסי ולדרכינו יתכן דבאמת לא נדחו דברי רבי ירמי' כי אם לפום מאי דס"ד השתא דרבי יוסי טעמי' דידי' קאמר כדפריך בתר הכי קשי' דר' יוסי אדר' יוסי וכ"ה לפי האמת לפום אינך שנט דהש"ס לקמן אבל לפום הך שנוייא דמסיק הש"ס לקמן דר' יוסי משמי' דרבי' אבטולמס קאמר ולי' לא ס"ל אצטמיד אוקמתא דרבי ירמי' שפיר דמצינו למימר דאבטולמס רבי' נמי ס"ל בשיעור ביה"ש כר' יהודה ולא כר' יוסי מש"ה ספיקא הוה כמו לר' יהודה ורבי יוסי כולי מילתי' משמי' דאבטולמס קאמר ולי' לא ס"ל כוותי' לא בדין ספק עירוב דכשר כדמסיק ולא בשיעור ביה"ש כדאמרן ויתכן שפיר אוקמתא דר' ירמי' ועל דא לא אפקוה לרבי ירמי' מבי מדרשא כההיא דניפול דפ' לא יחפור אלא כדאמרן בפ' גט פשוט ועל דא עיילוה לרבי ירמי' בי מדרשא כי הוא כפתור ופרח

וראיתי בספר אהע"ו שהשיג אפרש"י שמפרש בדר' ירמי' דמוקי לה שהי' עלי' שרץ כל ביה"ש דודאי איטמי מבע"י מהא דאי' בשבת פ' ב"מ דביה"ש ספק כולו מן הלילה. ולע"ד והא לא תברא דמ"מ קניות העירוב הוא ביה"ש ולא קודם כמ"ש הרמב"ם בפי' המשניות כאן ולא מבעי' למ"ד לקמן דף ל"ו ודף ל"ח דתחילת היום של שבת קונה עירוב א"כ נהי דכולו מן הלילה הרי בהתחלת הלילה שהוא שעת קניות העירוב נטמא ולא קנה עירוב אלא אפי' למ"ר סוף היום של ערב שבת קונה עירוב הא פירש"י כאן ד"ה כל ולקמן ד' ל"ו סוף ע"א דתחילת ביה"ש הוא סוף היום של ע"ש וא"כ בשעת קניות העירוב שהוא תחילת ביה"ש נטמא ולא קונה עירוב דלכ"ע קניות העירוב הוא ביה"ש ותו דהא אליבא דר"מ ור' יוסי קיימינן דס"ל דביה"ש הוא כהרף עין ואי אפשר לעמוד עלין א"כ ודאי אי אפשר לצמצם שלא נטמא מבע"י כשהי' עליו כל ביה"ש חבל לר' יהודה דס"ל שאפי' כדי הלוך מ"ט אמה לפני ביה"ש דר' יומי נמי לינה נמי לילה הוה ודאי אפשר לצמצם ולומר שנטמא בלילה ודאי ולא קודם זה שהוא ביה"ש מש"ה ספיקא הוה אולי נטמא מבע"י או לאו וכנ"ל: **(הגה"ה ומה שפי' הרב ז"ל שם דר' ירמי' מוקי לה בין השמשו' דר"י ור"ל דאפי' בתחי' ביה"ש נמי ספיקא הוה שמא כולו מן הלילה וסוף היום של ערב שבת קונה עירוב וכבר קנה עירובו וכיון דלא שייך בזה חזקת תרומה אמטו הכי הוה חמר גמל מש"ה לק"מ מדר"מ ור' יהודה אבל מדר' יוסי פריך שפיר דהא ביה"ש דר' יהודה לרבי יוסי ודאי יום הוא עכ"ד וכבר כתבנו למעלה דלכ"ע קניות העירוב הוא בביה"ש ותחילת ביה"ש הוא סוף היו' של ע"ש ועוד דקיימל"ן תחילת היום קונה עירוב דהכי הוא מסקנא דהש"ס בדף ל"ז ול"ח ע"ב למאי דקיימל"ן בהכנה כרבה ע"ש ותו א"כ למה הוצרך רבי ירמי' לאוקמי בשהי' עלי' שרץ כל הביה"ש אפי' בתחילתו הלא אפי' באמצעו נמי ספיקא הוה והי' לו לומר בפשיטות כגון שהי' עלי' שרץ בביה"ש ותו מאי פריך בהא לימא ר' יוסי ספק עירוב כשר משום דביה"ש דר' יהודה לרבי יוסי ודאי יום הוא אכתי מצינו לאוקמי דאיטמו בביה"ש לכל מר כדאית לי' לרבי יהודה בביה"ש דידי' ולר"י בביה"ש דידי' לכן לכ"ע ספיקא הוה וכיון דליכא הכא חזקה לקול' אזיל ר"מ לחומרא ורבי יוסי לקולא גם אשתמיט' הש"ס ערו' דרי' ברכו' שהבאתי למעלה דאיתא התם דר' מאיר כר' יוסי ס"ל בשיעו' ביה"ש וא"כ הדרא קושי' התוס' לדוכתי' אמאי לא פריך מדר"מ גופי' אמאי הוה חמר גמל הא

)** ובזה מיושב ג"כ מה שיש לדקדק לפרש"י פ"ב דשבת דף נ"ד והרמב"ם פ"ו מה' עירוב דין י"ג הסוברים דאם עירב בין השמשות הוה בכלל ספק עירוב דכשר לרבי יוסי אע"ג דאין כאן חזקת כשרות א"כ אמאי לא מוקמינן מתניתי' דקתני אם ספק וכו' כשנטמאת התרומה ביה"ש ולא קודם דהשתא ליכא חזקה להיתרא דהא ביה"ש ספיקא הוא ואיירי בכל ביה"ש לכל מר כדאית לי' ביה"ש דר' יהודה לר' יהודה וביה"ש דר' יוסי לרבי יוסי מש"ה קאמר ר' מאיר דהוה חמר גמל וכיון דליכא הכא חזקה להיתרא ס"ל לר"מ ספק עירוב להחמיר ורבי יוסי ור"ש אומרי' ספק עירוב כשר אפי' בדליכא חזקה להיתרא ותו קשה גם לשיטת התוס' והרא"ש פ' במה מדליקין שם שסוברים גבי עירב בביה"ש כיון דליכא חזקה להיתרא לכ"ע לא הוה עירוב עדיין קשה טובא בדר' ירמי' דאוקי למתניתין דידן כשהי' עלי' שרץ כל ביה"ש ר"ל בתחילת ביה"ש דאין נ"מ כלל אם הי' בסופו או לא כיון שכבר נטמא בתחילתו ולמה לי' כולי האי הא כל אימת שנטמא בביה"ש יהא באמצעו או בסופו נמי א"ש דהוה חמר גמל כיון דליכא הכא חזקה דהיתרא ס"ל דספיקו רבי יוסי בהא הלא עתה דמוקי לה בשהי' עלי' שרץ בתחילת ביה"ש כ"ש דקשה מ"ט דר' יוסי דפליג בהא כדפריך בתר הכי עלי' דר' ירמי' אי הכי בהא לימא ר' יוסי וכו' אולם עפ"י האמור למעלה יתכן שפיר כיון דרבי ירמי' קאי אדרבי מאיר דס"ל בשיעור ביה"ש כר' יוסי שהוא כהרף עין שאי אפשר לעמוד עליו א"כ אם ראו שהי' עליו שרץ בסופו או באמצעו ודאי אי אפשר לצמצם לדעת בבירור שנטמא קודם הלילה כיון שהוא בכללו כהרף עין וא"כ מידי ספק לא יצאנו שמא לא נטמא עד הלילה