אפיקי ים חלק א עב

דהספק הוא מתחלה רק על העיר הקרובה לעומת יתר כל הערים כמ"ש. מ"מ כיון דעכ"פ ע"י שנידון בזה מדין רוב. שוב יוסב מזה דאיכא חיוב דע"ע על הקרובה מיתר הערים. וכמו באם העיר הקרובה היא של אינם יהודים. וכשבאת לחייב אותה הקרובה. שוב יהי' נגדה רוב ערים ועליך לחייב הקרובה הראשונה דכן חוזר חלילה. וממילא אין הרוב מסייע לא לזו ולא לזו. ובאין רוב כנגד עלינו למיזל בתר קורבא ושפיר כתב התורי"ד ז"ל דל"ש רוב ערים כלל. ואפשר דזהו שכתב "ומאותה העיר שבא צריכה להביא ע"ע" דר"ל דכל עיר שתהי' קרובה מהערים שנמדוד להן מצד הרוב. תהיה מחויבת בע"ע. דשם קרובה עלה לעומת יתר הערים. וממילא שוב הוי לגבה רובא. וכן חוזר חלילה. וממילא ל"ש רוב כלל. והדברים עודם צריכים עיון עמוק ורחב

ט) ולמ"ש א"ש מאי דבל"ז קשה טובא על התורי"ד ז"ל. דקרובה דוקא ולא רחוקה אף דנפישא והא כמו דמרבינן מקרא דזקני העיר. דאם נמצא סמוך לעיר שאין בה ב"ד. מודדין לעיר שיש בה ב"ד. א"כ ממילא ע"כ דקרובה לאו דוקא. ועי' ברמב"ם ז"ל פ"ט מהל' רוצח דכן הדין גם בנמצא סמוך לירושלים. דמודדים לשארי הערים. והוא תוספתא מפורשת בפ"ט מסוטה ה"ג. וע"כ גם זה מרבינן מזקני העיר מ"מ. דכל דהקרובה פטורה מודדין לשארי הערים. א"כ למאי דמוקמינן בש"ס דקרא דהעיר הקרובה מיירי בדליכא נפישא. א"כ היכא דאיכא נפישא. ג"כ נרבי מזקני העיר דתתחייב הגדולה אע"ג דלאו קרובה. ולמ"ש א"ש. דבאין בה ב"ד וירושלים. כיון דבתחלה מודדין לשארי הערים מתקיים קרא דקרובה. ומשא"כ באיכא נפישא ורחוקה לא שמענו

י) ובמנח"ח מ' תק"ל נסתפק בנמצא חלל בתוך העיר אם מביאה ע"ע יעוי"ש שמביא מש"ס דיומא דכ"ג דמוכח דמביאה. ובזה י"ל קושי' התוס' ז"ל שהק' בד"ה ביושבת. דל"ל קרא דאין ירושלים מביאה ע"ע. תיפוק לי' דאזלינן בתר רובא דעלמא יעוי"ש. ולפי"ז נ"מ בנמצא חלל בתוך ירושלים למ"ש במנח"ח שם דאם נימא דבנמצא בתוך העיר מביאה ע"ע אז אף בדאיכא נפישא מינה ג"כ מביאה. דחזקה כאן נמצא וכו' עדיפא מרובא. א"כ נ"מ באם נמצא בתוך ירושלים דאי לאו קרא היתה מביאה. דל"ש רובא דעלמא דחזקה כאן נמצא כאן הי' וא"ש

סימן כז

ביאור דברי תוס' ז"ל בב"ב דף ל"ב ע"א בד"ה אנן

בבא בתרא (דף ל"ב ע"א) בתוד"ה אנן. הביאו שם מאי דאמר הש"ס בקידושין גבי ינאי המלך ויבוקש הדבר ולא נמצא. דפריך שם ה"ד אילימא דתרי אמרי אשתבאי ותרי אמרי לא אשתבאי. תרי ותרי נינהו מאי חזית דסמכת אהני סמוך אהני ואמאי לא נמצא. ופירש"י ז"ל התם דלהכי לא אמרינן התם אוקי תרי לבהדי תרי ואוקי ינאי בחזקת אמו דלא אשתבאי משום דחזקת האם לא מהניא להכשיר את ינאי לפי שאין עדים באין לפסול את האם לכהונה אלא להעיד על ינאי וע"ז כ' וז"ל ואין נראה לר"י דלמה לא יועיל חזקת האם לבן הואיל ואינו יכול להיות שתהא האם כשרה אם לא הי' הבן כשר. ועוד דהכא וכו' עכ"ל

ויש לדקדק טובא בדבריהם ז"ל. דבקידושין דס"ו שם כ' ג"כ להקשות כזה אפירש"י ז"ל וז"ל שם. וא"ת מ"מ תהני לי' חזקה דאימי' שהיתה בחזקת כשרות דהא אמרינן בפ"ק דכתובות לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה עכ"ל. הרי דלא הק' מסברא בעלמא רק מהא דקיי"ל כמ"ד לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה. ומדוע הק' הכא מסברא בעלמא. וע"ע בד' ז"ל בכתובות דכ"ו ע"ב בד"ה אנן ג"כ הק' ממ"ד לדברי המכשיר וכו'. וכן הק' כל הראשונים ז"ל שם מכח דקיי"ל כמ"ד זה יעוי"ש בר"ן. ועו"ק דלמאי דהק' הכא מסברא דלמה לא יועיל חזקת האם לבן משום דהוי תרתי דסתרי אהדדי. א"כ יק' דהיכי פליגי בזה אמוראי בכתובות. ור"א ס"ל לדברי המכשיר בה פוסל בבתה. אף דהוו תרתי דסתרי אהדדי וע"כ דמסברא אין להקשות בזה. ולא הו"ל להק' רק מהא דקיי"ל כמ"ד לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה כמו דהק' בקידושין ובכתובות

וע"כ נ"ל לכאורה בזה. דבאמת אחרת קשיא להו הכא ומסברא בעלמא ואפי' למ"ד לדברי המכשיר בה פוסל בבתה ג"כ יקשה. דנראה פשוט דע"כ לא פליגי ר"י ור"א בכתובות די"ג ע"ב לדברי המכשיר בה אי מכשיר גם בבתה. דוקא התם דראו' מעוברת ומדברת. ואין אנו יודעים אם נבעלה לממזר ונתין ונפסלה היא מכהונה מפני שנבעלה לפסול. וכן בתה שנולדה מביאה זו פסולה כיון דנולדה מפסולי כהונה. ואנו מכשירין האם לכהונה משום דמוקמינן לה אחזקתה. בזה פליגי ר"י ור"א. רי"א לדברי המכשיר בה מכשיר בבתה. אף דבתה לית לה חזקת כשרות. מ"מ כיון דמכשירין להאם ואמרינן דנבעלה לכשר ממילא גם הבת כשרה. ור"א ס"ל בשלמא איהי אית לה חזקת כשרות ולא נוכל לפוסלה מספק. משא"כ בתה לית לה חזקת כשרות ועמ"ש בסי' דפליגי אם החזקה דאם הוי בגדר בירור או לא. אבל זהו פשוט. דאם נשאת האם לכהן בודאי בני' כשרים לכו"ע. דכיון דעכ"פ מכשירין האם לכהונה מצד חזקתה. ממילא כיון דמותרת להנשא לכהונה. בודאי בני' מכהן כשרים דבהיתר נשאה. ורק בתה שנולדה מביאה זו שאנו מסופקים עלי' פוסל ר"א משום דאף דהאם נשארת כשרה לכהונה מהיום. משום דאין לפוסלה מספק ולהוציאה מחזקתה. אבל מ"מ נשאר הספק בלא בירור על הבת אולי אבי' נתין או ממזר. אבל מה שתלד מהיום מכהן. בודאי כל בני' יהי' כשרים. כיון דבהיתר נשאת לכתחלה מהיכי תיתי לפסול בני' אח"כ

וזהו שקשיא לי' לר"י ז"ל דהאיך פסלינן לינאי. כיון דהדין דאמו כשרה לכהונה דאיהי אית לה חזקה. וממילא בהיתר עפ"י הדין נשאה אח"כ אבי' של ינאי ומהיכא תיתי לפסול את ינאי. דהלא אמו איננה מפסולות לכהונה כלל. יהי' מאיזה טעם שיהי'. עכ"פ כיון דכשרה היא ממילא גם ינאי כשר כמ"ש. וזהו כוונתם במ"ש הואיל