אפיקי ים חלק א מט

שאסורה עלי' בלא"ה עתה משום א"א. עדיין יש לדבר מזה. די"ל דגם מאי דנתווסף איסור לאחר זמן ג"כ מקרי מוסיף משום זה. והכא נמי עכ"פ אתוסף איסורא על הבועל לאחר גירושין ומיתה, דאז יפקע איסור א"א ויחול איסור סוטה עלי'. וממילא כיון דאתוסף איסור עי"ז על הבועל לאחר מיתה וגירושין. מקרי איסור מוסיף וחייל גם על הבעל איסור סוטה מיד. והאחרונים ז"ל האריכו בזה אי בכה"ג חשיב כולל ומוסיף ועי' בשעה"מ פי"ז מהל' איסורי ביאה ובאב"מ סי' ט"ו בתשובותי'. וכן י"ל בזה עוד מגו. כיון דמצד איסור דחייבי לאווין ועשה אינה אסורה ליבם מה"ת דעשה דוחה ל"ת בחייבי לאווין מה"ת. ורק גזירה ביאה ראשונה אטו ביאה שניי' כמבואר ביבמות (דף כ' ע"ב) ואפי' בחייבי עשה דאינה עולה ליבום מה"ת דאין עשה דוחה עשה, מ"מ כבר האריכו בזה גדולי האחרונים ז"ל ודעתם דמ"מ בדיעבד אם בא עלי' קנאה. ועי' בנוב"י מהדו"ק בסופו ובשעה"מ פ"ו מחליצה ויבום הי"א יעוי"ש. וא"כ לכאורה הוי איסור סוטה איסור מוסיף בין לגבי בועל לאחר גירושין ומיתה ובין ליבם דהויא כערוה גמורה מה"ת. וממילא אתוסף נמי על הבעל מחיים כמ"ש

ד) אכן עדיין יש מקום לחקירתנו דהנה מצד המגו דאתוסף איסורא על הבועל. הלא בפשוט א"ש דמשכחת לה באופן דגם עלי' אסורה כמו לבעל כגון דהיא ממזרת והבועל וכן הבעל כשרים. וא"כ תו ליכא מוסיף מצד הבועל, ומצד מגו דאתוסף על היבם אף דזהו שייך גם כשהיא אסורה על היבם. דמ"מ עולה ליבום מה"ת מצד דעשה דוחה ל"ת לכתחלה וגם בחייבי עשה בדיעבד קנאה כמ"ש. אכן נ"ל דזהו לא הוי מוסיף מטעמים אחדים. חדא דנ"ל דאפי' אם נאמר בעלמא דכה"ג דמתוסף איסור לאחר זמן מקרי מוסיף. מ"מ זהו דוקא אם בודאי עתיד הדבר שיבוא לאח"ז או לכה"פ מצוי הוא שיבוא. ועי' באב"מ שם לענין מ"ש הרמב"ם ז"ל בשבועה שלא אוכל ככר זו היום שבועה שלא אוכלנה יעוי"ש. משא"כ בנ"ד דלא משכח"ל רק באופן רחוק אם ימות בלא בנים ותפול ליבם. נראה דבכה"ג ודאי לא מקרי מוסיף. ועוד נראה ועיקר דל"ש לומר דהוי מוסיף בזה. כיון דבאמת גם אם תפול ליבם אף דלא יהי' בה דין יבום מטעם דטומאה כתיב בה. מ"מ עצם איסור דסוטה לא יהי' על היבם דל"ש כלל לגבי' לאו דלא יוכל בעלה וגו'. ורק דדינא הכי דאין בה מצות יבום דטומאה כתיב בה. וא"כ כיון דעצם האיסור דסוטה לא יהי' כלל על היבם. ממילא ל"ש לומר דהוי מוסיף משו"ז דבאמת לא אתוסף כלל. ונכון. ורק י"ל דמקרי חומר משום זה דל"ח ליבום. אבל משום חומר לחוד לא חל איסור אאיסור בלא כולל ומוסיף. ולקמן בתשו' על דברי הגאון אב"ד דראסיין שליט"א נדבר עוד מזה

ח) וזהו שכתב לי בנידון זה מכבר הגאון הגדול שרש"א מוהרא"מ שליט"א לפידות הגאב"ד דראסיין יצ"ו וז"ל

ב"ה יום ב' ו' אדר ראשון תרנ"ד ראסיין יצ"ו כבוד וכו'

.. אחדשה"ט. מכתבו הגלוי הגיעני ע"ד ששאל הסכם לקבוע בדפוס את דבריי יכול לעשות כרצונו בלי שום מניעה. אדרבה הנני לתת לו ת"ח בעד זה

וע"ד חקירתו בחייבי לאווין וסוטה דאין איסור חל על איסור. וליכא כולל רק לאחר מיתת הבעל. אי רמיא היא וצרתה ליבום. עוד לא עיינתי. אך לפי ההשקפה. ודאי איסור סוטה מתלי תלי וקאי כיבמות ל"ב. והלא אין אני קורא בה בשעת נפילה יבמה יבוא עלי'. ועוד דגם זה מקרי כולל מה שכולל לאחר זמן ועוד דמ"מ עכשי' נמי איסור סוטה חמור הוא. דטומאה כתיב בה. את כ"ז באתי לעורר בהשקפה. וכ"ת נ"י יעיין בכ"ז ואתו הבחירה. ואומר שלום ידידו מרחוק דו"ש אלכסנדר משה בלאאמו"ר מ' צבי זצללה"ה לפידותזאן חופ"ק ראסיין יצ"ו

ו) וזהו מה שנלע"ד להעיר ע"ד הגאון הנ"ל שליט"א

מ"ש דאיסור סוטה מתלי תלי וקאי כיבמות ל"ב. וכוונתו למאי דפריך שם הש"ס לר"ש כיון דאיסור אחות אשה לא חייל ותתייבם יבומי. אמר ר"א איסור אחות אשה מתלי תלי וקאי. אי פקע איסור אשת אח אתי איסור אחות אשה וחייל הלכך לא פקע. והכא נמי כיון דאיסור סוטה מתלי תלי בחיי הבעל הויא כערוה לגבי יבום. ולענ"ד ז"א. דכ"ז ל"ש רק היכא דהויא בעצמותה ערוה לגבי האחין. ע"ז אמר ר"א שפיר דאף דמחיים לא חל על האחין האי איסור ערוה. מ"מ מתלי תלי וקאי ואי פקע השתא לאחר מיתה איסור דאשת אח לגבי יבום. יחול האי איסור דאחות אשה והלכך לא פקע איסור דאשת אח. משא"כ בערוה דסוטה דבעצמותה אינה ערוה לגבי יבם כלל. דעצם איסור דסוטה ליכא עלי' כלל. והא דהויא ערוה לגבי' היינו רק מכח הבעל שנאסרה עלי' באיסור סוטה דטומאה כתיב בה. ודינא הוא דאין בה דין יבום כערוה גמורה וא"כ ממילא כל היכא דלא חל על הבעל כלל איסור סוטה מחיים. ממילא ל"ש דתהי' ערוה לגבי יבם דעיקרו מכח איסור וטומאה דבעל קאתי. ומה שייך בזה דנאמר דאיסור סוטה מתלי תלי וקאי בחיי הבעל ויחול לאחר מיתה. דלגבי' מאן יחול איסורא אז לאחר שמת הבעל ואין מקום לעיקר האיסור כלל. ויבם עיקרו מכח איסורא דבעל הוא. ונכון

ומ"ש עוד דגם זה מקרי כולל מה שכולל לאח"ז וכונתו למ"ש לעיל דנימא מגו דאתוסף איסור סוטה על הבועל לאחר מיתה וגירושין אתוסף נמי על הבעל מיד. אכן כבר כתבנו דאפי' נימא דבכה"ג מקרי כולל ומוסיף. מ"מ משכח"ל באופן דגם לבועל אסורה משום איסור זה כגון שהיא מפסולי קהל ותו ל"ש לדון גם מוסיף מטעם זה, הן אמנם דלכאורה למאי דמבואר בש"ס (יבמות ל"ג) דאף דאין איסור חע"א. מ"מ היינו דוקא לענין חיוב עונשין אבל תרי איסורי יש ונ"מ לקוברו בין רשעים גמורים יעוי"ש. לפי"ז נמצא דגם מחיים דבעל ואף דאסורה ועומדת לבועל משום א"א מ"מ חל עלי' איסור סוטה ג"כ לקוברו בין ר"ג וא"כ ממילא תו הוה מוסיף גם לבעל דעכ"פ אתוסף