אפיקי ים חלק א לט

היא כשרה לכהונה. כיון דיצאנו ע"י החזקה מכלל ספק. ולהכי ס"ל לר"י דמאן דמכשיר בה מכשיר בבתה. ובפרט אם נאמר כמ"ש הב"א ז"ל דזהו עצמו טעם דאמרינן דבודקת ומזנה משום חזקת צדקת. משא"כ ר"א ס"ל דכיון דבודאי זינתה ועבדה איסורא. אף דהוא איסור דרבנן מ"מ ע"י איסור דרבנן ג"כ אבדה חזקת צדקת שלה. דכבר יצאה מסתם בני אדם דלא עברי גם אדרבנן. וכמ"ש הפ"י ז"ל בפשיטות. וכיון דאבדה חזקת צדקת שלה. נמצא דאין לה רק חזקת כשרות לכהונה שעד היום. ולאו חזקה המבררת היא ורק מגזה"כ שמספק אין להוציאה מחזקתה ולפוסלה. וא"כ כיון דהספק לא הוברר לנו. ורק שאין לנו לפוסלה מספק ולהוציאה מחזקתה. ממילא הבת שלא הי' לה חזקת כשרות מעולם וספק הוא על תחילת לידתה בפסול בודאי פסולה מספק. ולזה אומר ר"א לדברי המכשיר בה פוסל בבתה. וזהו דאמר שם אמר רבה מ"ט דר"א בשלמא איהי אית לה חזקה דכשרות בתה לית לה חזקה דכשרות. ופרש"י ז"ל וז"ל אית לה חזקה דכשרות וי"ל אשה זו בחזקת כשרות עומדת ומספק אתה בא לפוסלה אל תפסילנה מספק. והוא כמ"ש דכיון דלאו חזקה המבררת היא. ורק משום שאין לפוסלה מספק ממילא הבת דלא עמדה מעולם בחזקת כשרות פסולה

ח) ולפי"ז ניחא שיטת רש"י ז"ל. וא"ש מ"ש גבי ינאי דלא מהניא לי' חזקת האם. משום דהתם דתרי אמרי אשתבאי ותרי אמרי לא אשתבאי. לא שייכה כלל חזקת צדקת דהרי אין אנו מסופקים שמא זינתה ברצון ועבדה איסורא. והספק הוא רק על מעשה השבי' אם אשתבאי או לא. ואם אשתבאי ממילא פסולה משום דנאנסה בודאי. וא"כ ל"ש חזקת צדקת בזה ורק חזקת כשרות לכהונה ולאו חזקה המבררת היא רק שאין לפוסלה מספק. וחזקה כזו שאינה מבררת לנו הספק לא מהני לבן שהרי מעידים על תחלת לידתו בפסול. ואפי' אם נאמר דשייכה בזה קצת חזקת צדקת דאילו אשתבאי ונאנסה לא היתה נשאת לכהונה. ואם נשאת מקודם לאבי' של ינאי בודאי היתה יוצאת אח"כ ממנו. ועי' פ"י בקידושין שם. מ"מ נראה דחזקת צדקת לא מהניא כלל במקום תרי ותרי. דבתרי ותרי לא מהניא רק חזקה שאינה בגדר בירור וראי' דאז מסלקין עדותן וממילא הדבר בספק עומד. ואין להוציא מחזקה קמייתא. משא"כ חזקה שהיא בגדר בירור ואנן סהדי לא מהניא כלום להכריע במקום תרי ותרי דלא עדיפא מעדים אחרים שמסייעים לאחת משתי כתות אלו. דלא הי' בכחן להכריע. וכסברת תוס' ז"ל בב"ק (דף ע"ב ע"ב) וב"ב (דל"א) גבי מגו במקום תרי ותרי ועי' בש"ש שמעתתא ו' פכ"א דפשיטא לי' דחזקה דאין אדם פורע בתוך זמנו לא מהניא במקום תרי ותרי מטעם זה. ועי' בתשו' הגרעק"א ז"ל סי' קל"ו. וא"כ כיון דלא נשאר לנו לדון כאן רק מצד חזקת כשרות לכהונה. ולאו בגדר בירור היא ממילא לא מהניא כלום לינאי כמ"ש

ט) וא"ש נמי מאי דפי' רש"י ז"ל בסוגיין דמוקמינן לי' אחזקה קמייתא דאסקיני' עפ"י העד ולא פי' דמוקמינן לי' בחזקת אבי' אף דלכאורה יש לו לאב בכאן חזקה דכשרות שלא עבד איסורא לישא גרושה וחליצה וחזקה זו מהניא להכשיר גם הבן. אכן למ"ש ניחא. כיון דבתרי ותרי לא מהניא חזקה זו שהיא בגדר בירור וראי' ואי דנוקים לי בחזקת אבי' שהי' כשר לכהונה ולאו מצד בירור דחזקת כשרות של איסור הרי חזקה כזו לא מהניא כלום להכשיר הבן וכמ"ש

י) ובעיקר דברי הראשונים ז"ל שכתבו בסוגיין דמוקמינן לי' בחזקת אבי'. לא זכיתי לעמוד על בירורן של הדברים, דמאי שייכות בכאן חזקת אבי' שהוא כהן. הלא הספק בעיקרו אינו רק על הבן. דאולי נשא גרושה ואחלי' לזרעי'. ולא דמי לסוגיין דלעיל דמהניא חזקת האם להכשיר גם הבת. דהתם גם האם בכלל הספק דאולי נפסלה לכהונה. וכיון דמכשרינן אותה מטעם דמוקמינן לה בחזקתה. ס"ל לר"י דגם הבת כשרה דחדא באידך מישך שייכי וספק אחד על שתיהן. משא"כ הכא אף לדברי העדים שנשא אבי' גרושה מ"מ לא נפסל אבי' עי"ז רק דאחלי' לבנו. וכיון דאין הספק מעיקרו רק על הבן. מאי מסייעא לי' חזקת אבי'. ואם כונתם דמוקמינן לאבי' בחזקת כשרות שלא נשא גרושה. חדא דכבר כתבנו דחזקה זו הויא בגדר אומדנא ואנן סהדי. ולא מהניא במקום תרי ותרי. ועמ"ש בפ"י ז"ל בגיטין שם דחזקת צדקת היא חזקה הבאה מטעם רוב. ולהכי עדיפא מחזקה דעלמא דרובא וחזקה רובא עדיף. ועי' בש"ש שם שכ' בפשיטות דרוב לא מהני במקום תרי ותרי. ועי' בתשו' הגרע"א ז"ל סי' קל"ז בזה

יא) ועוד דנראה דחזקת כשרות ל"ש רק אם אנו מסופקין אם נשא גרושה או לא. אבל אם אנו מסופקים באשתו אם היא גרושה או לא. כגון שהי' לה בעל מקודם ותרי אמרי דנתאלמנה הימנו ותרי אמרי דנתגרשה. בזה בודאי ל"ש חזקת כשרות שלו. לומר ולהכריע שבודאי לא היתה גרושה. דמנין יודע יותר מהעדים דהרי הוא ספק עתה לכל העולם. ועי' כתובות (דכ"ב) ע"ב תוד"ה הבא. וש"ס סתמא מיירי גם בכה"ג שיודעים את אמו של זה הנידון ומחלוקת העדים רק אם היא גרושה או אלמנה. וכמו דפרש"י ז"ל במתני' בריש מס' מכות מעידין אנו באיש פלוני שהוא בן גרושה וב"ח. דהיינו שמעידים שנתגרשה אמו מקודם שנשאת לאבי' יעוי"ש. הן אמנם דבכה"ג אף דל"ש חזקת כשרות של האב. לומר מכח זה שבודאי לא היתה גרושה כיון דספק הוא לכל העולם. אבל שייך אז חזקת כשרות של האם. שאילו היתה גרושה לא היתה נשאת לכהן. אבל לא כן משמע מסתימת הפוסקים ז"ל דמשמע דרק מטעם חזקת אבי' מכשרינן לי'. ועי' לשון הרמב"ם ז"ל בפ"כ מהל' איסורי ביאה הט"ז יעוי"ש

יב) ועוד דנ"פ כמ"ש דחזקת צדקת לא מהני במקום תרי ותרי. ומלבד מאי דנראה כן מסברא נראה עוד דמוכרח כן ממ"ש הפוסקים ז"ל דלהכי מוקמינן לי' בכאן אחזקה אף דתרי ותרי ספיקא מדרבנן ומדאורייתא הוא דמהניא חזקה אבל מדרבנן לא מהניא חזקה בתרי ותרי. משום דמיירי הכא בתרומה דרבנן. ולהכי גבי ינאי המלך דמיירי ליוחסין דהוא איסור דאורייתא החמירו באמת עי' בתוס' ז"ל בסוגיין ובקידושין. ואם נאמר דשייכא בכאן חזקת צדקת של