אפיקי ים חלק א לה

דמזכיר כלל שם תרו"מ. י"ל דעיקר הוא משום מאי דמסיק דמפריש תרו"מ ונותנה לכהן וכדפרש"י ז"ל שם דמשום דאית בי' עון מיתה אחמור עלייהו שלא לעכבו אצלו כמו מע"ר ומעשר עני עיי"ש. ועמ"ש המל"מ ז"ל פ"ט ממעשר ה"ב וד' ז"ל קצ"ע שם לכאו' במש"ש לחלק בתי' שני בין תרו"מ לספק חלה ואכ"מ. ולהרמב"ם ז"ל וכן להרא"ה ז"ל דס"ל דטבל למעשר ראשון לא הוי רק בלאו ג"כ ל"ק מש"ס זה דסוטה דמוכח דאיכא עון מיתה קודם שהופרש המעשר. דלדידהו איכא מיתה משום תרו"מ גם קודם שהופרש המעשר וכמ"ש לעיל וא"ש

יח) והאיר ד' את עיני ומצאתי אח"כ בתשו' מהרי"ט ז"ל סי' כ"ה שכתב שם ג"כ לתרץ שי' רש"י ז"ל ביבמות (דפ"ו) הנ"ל מקושי' התוס' ז"ל כמ"ש. וז"ל וס"ל לרש"י שכשכתוב מיתה בתרומה ה"ה עד שלא הופרשה כיון שחייבתו תורה להפריש דכל העומד ליגזז כגזוז דמי וה"ה במעשר ראשון שהופרש ועדיין לא נטלה תרומתו כיון שנפרש חל עלי' חיוב התרומה חל עלי' חיוב מיתה. אבל טבל שלא הופרש ממנו מעשר ראשון לא מחייב מיתה משום תרומת מעשר שבו דאכתי לא חל חיובו עד שיפריש המעשר אז חל החיוב על הלוי להפרישה. וס"ד דלא טביל עד דמייתי לה מהקישא ודייקינן נמי מקרא דקרא מיירי בטבל טבול למעשר דכתיב אשר ירימו בעתידים ליתרום הכתוב מדבר כדילפינן בהנשרפין גבי תרומה גדולה וסברא זו נכונה וברורה ואף לדברי התוס' אנו צריכין לה וכו' עכ"ל. ומ"ש שגם לדברי התוס' ז"ל אנו צריכין לסברא זו אפשר דכונתו לתרץ מה שהקשיתי לעיל לתי' ריב"ן ז"ל דהא דאמר מה תרומה טובלת היינו מקרא דלא יחללו א"כ גם תרומת מעשר יטבול מהאי קרא וכמ"ש באמת הרמב"ם ז"ל. אמנם לסברא זו א"ש דבלאו הקישא לא ידעינן מקרא דלא יחללו דתרומת מעשר טובל רק לאחר שהופרש המעשר וחל החיוב דתרו"מ והוה ממילא בכלל קרא דל"י אשר ירימו בעתידים לתרום הכתוב מדבר. משא"כ קודם שהופרש המעשר לא חל עדיין החיוב דתרומת מעשר ולא הוה בכלל קרא דל"י אי לאו הקישא. אכי לפי"ז צ"ע דא"כ גם קושיתם על רש"י ז"ל לק"מ. עכ"פ מבואר בדברי' לתרץ שי' רש"י ז"ל עפ"י הדרך שכתבתי בזה

יט) ועוד כתב שם שזו היא דרשתו של יוחנן כהן דול בפ' עגלה ערופה דהא דלא הי' מפרישין אלא תרומה גדולה בלבד פרש"י ז"ל בפ"ק דבכורות שהי' סבורין שתרומת מעשר לא חל חיובה עד שיפרישו המעשר ועל הלוים רמי חיובא יעוי"ש וכונתו לדרש"י ז"ל בכורות די"א ע"ב בד"ה דמאי עיי"ש. ובאמת נראה מדברי' ז"ל דזה הי' רק הטעות של עמי הארץ שהי' סבורים דחיובא דתרומת מעשר לא רמי רק על הלוים. והאמת הוא דהחיוב על הכרי ואף קודם שהופרש המעשר וזהו דרשתו של יוחנן כה"ג בסוטה, (דף מ"ח). וז"ל רש"י ז"ל בבכורות שם משום דסבר עם הארץ ללוי הוא דפקיד רחמנא למיתב תרו"מ ולא לדידי עכ"ל. וזהו סותר למ"ש רש"י ז"ל נדרים פ"ד ע"א בד"ה ר"א וז"ל אבל בתרומת מעשר מיחייב דלא למדנו בה עון מיתה אלא מהיקשא דתרומה גדולה והואיל ולא כתיב בה בפירוש מיתה משו"ה לא ציית ע"ה להקישא ולא מפריש ממנה תרו"מ עכ"ל. ולמ"ש לעיל בביאור דרש"י ז"ל דנדרים ובביאור דברי הרע"ב ז"ל ברפ"ד מדמאי יש ליישב שלא יהי' דבר' ז"ל סותרים ושניהם צדקו יחדי' ודו"ק. ועדיין צ"ע קצת. ועמ"ש רש"י ז"ל במכות (דף י"ז ע"א) בד"ה אפרושי. ועיי"ש במהרי"ט בסוף תשו' מ"ש ליישב שי' הרמב"ם ז"ל דטבל למעשר אינו רק בלאו דה"ט משום דעיקר מאי דדרשינן מקרא דכי את מעשר בנ"י ביבמות שם היינו דכמו דתרו"מ טובל לאחר שהופרש המעשר כמו כן נמי טובל גם קודם הפרשת המעשר אבל לשאר מעשר שיטבול אין לנו כלל מזה. ובזה יומתק יותר דרש"י ז"ל בנדרים הנ"ל וא"ש דהכל הולך אל מקום אחד ומתאימים עם דברי' ז"ל בבכורות וקצרתי כי ארכו הדברים ודו"ק

כ) וראיתי בספר על"נ במס' מכות (ד"כ ע"א) אהא דמביא הש"ס שם ברייתא ר"י אומר כהן שעלתה בידו תאנה של טבל ואמר תאנה זו תרומתה בעוקצה מעשר ראשון בצפונה ומע"ש בדרומה והיא שנת מע"ש והוא בירושלים או מעשר עני והוא בגבולין. אכלה לוקה אחת וזר שאכלה לוקה שתים שאילו בתחילה אכלה אינו לוקה אלא אחת. והקשה בעל"נ שם למאי דמבואר בסנהדרין (דף פ"ג) דטבל הטבול לתרומה אזהרתי' מלא יחללו וגו' וטבל הטבול למעשר מבואר במכות (דט"ז) דאזהרתי' מלא תוכל לאכול וגו' וכ"פ גם הרמב"ם ז"ל. א"כ איך אמר שאם בתחילה אכלה אינו לוקה אלא אחת כיון דהיא טבולה לתרומה ולמעשר ויש ע"ז שני לאוין חלוקין ילקה שתים. וכ' לתרץ די"ל כיון דאסור להקדים מעשרות לתרומה א"כ לא חל שם טבל למעשרות על התאנה בעוד שלא הפריש תרומה דהוי כאילו לא נגמרה מלאכתו לענין מעשר ולכך אינה לוקה אלא אחת על טבל לתרומה עיי"ש. ולפי"ז נראה דגם בהפריש תרומה ועוד לא הפריש המעשר אינו רק טבל למעשר ולא לתרומת מעשר דלכו"ע אסור להקדים התרו"מ למעשר לכתחלה והוי לענין תרו"מ כקודם גמר מלאכה לדברי'

ועפי"ז יוצדק ג"כ מ"ש רש"י ז"ל ביבמות בסוגיין ולא תקשה קושי' תוס' ז"ל דמעשר ראשון יטבול גם קודם שהופרש משום התרומת מעשר דאית בי' דקודם שהופרש המעשר הוי לענין תרו"מ כקודם גמר מלאכה. אכן לפי"ז צ"ע משי' הרמב"ם ז"ל והרא"ה ז"ל דאם לא נטלה התרו"מ הוא במיתה אף קודם שנטלה המעשר וחזינן דליתא לסברא זו שכ' דמשום דסדר ההפרשה כן הוא ואסור לשנותו הו"ל כלא נגמרה מלאכתו ובכ"ז בשי' רש"י ז"ל אפ"ל כן. וצ"ע בהרבה משניות ערוכות בס' זרעים דנ"פ דגם קודם שהופרש המעשר הו"ל טבל לתרו"מ ועי' במס' דמאי פ"ז מ"ז. וע"כ כמ"ש המהרי"ט ז"ל דלמסקנא טובלת גם קודם הפרשת מעשר וד' יצילני משגיאות

סימן יב

עוד בענין דמקדים תרומת מעשר למעשר ובדין מרבה במעשרות דמעשרותי' מקולקלין אם הוי טבל ומעשר מעורבין בזה או חולין ומעשר ויבואר לפנינו בעזהי"ת

א) קיי"ל המרבה במעשרות פירות' מתוקנים ומעשרותי' מקולקלין והוא בריתא בתוספתא דדמאי