אפיקי ים חלק א לג

לתרו"מ קודם שהפריש מעשר ורק טבול למעשר הוי ולא לתרו"מ. והא דכתב הרמב"ם ז"ל לפי' הרדב"ז ז"ל וכן גם הרא"ה ז"ל דרק לאחר שניטל תרומה גדולה ותרומת מעשר אינו במיתה אבל קודם שניטלה תרו"מ אף שגם מעשר לא הפריש עוד מ"מ יש בו עון מיתה. הרי דגם בעודו טבל למעשר ראשון מ"מ יש עלי' גם טבל לתרו"מ. היינו משום דס"ל ע"כ דחיוב דתרו"מ חל תיכף לאחר מירוח כמו כל המעשרות ורק סדר המעשרות הוא שמקודם עלי' להפריש מעשר ואח"כ תרומת מעשר ובדיעבד מהני גם אם שינה הסדר לדידהו אבל להני שי' דלא מהני גם בדיעבד אם הקדים תרו"מ למעשר נראה ודאי דס"ל דאין החיוב דתרו"מ חל כלל רק בתר שהפריש המעשר חל החיוב דמעשר מן המעשר ואין מקום לחיוב זה כלל קודם שהפריש המעשר. דאין תלוי במירוח רק בהפרשת מעשר ואפי' בדיעבד לא מהני אם תרם תרו"מ קודם מעשר

יא) והנראה עוד לכאורה בזה. דדין זה אימתי חל החיוב דתרומת מעשר אם ע"י מירוח או ע"י הפרשת המעשר. אפ"ל דתלוי במחלוקת רש"י ז"ל והרמב"ם ז"ל בהא דאמרינן בפ"ק דביצה (דף י"ג ע"א) אר"א אמר רשב"ל מעשר ראשון שהקדימו בשבלין שמו טובלו לתרומת מעשר. וכ' רש"י ז"ל שמו טובלו שם מעשר שקרא עלי' טובלו ואוסרו באכילת עראי ובמיתה כדין טבל עד שירים תרומת מעשר שלו ולקמי' יהיב טעמא עכ"ל. וס"ל דהוי טבל גמור מה"ת ובמיתה הוא ע"י שקרא עלי' שם מעשר ושם בע"ב אמרינן בש"ס מאי טעמא אמר רבא הואיל ויצא עלי' שם מעשר וז"ל רש"י ז"ל ורחמנא אמר והרמותם ממנו מעשר מן המעשר משנקרא מעשר הזקיקם לתרומתו עכ"ל. וכיון דס"ל לרש"י ז"ל דטעם זה שנקרא עלי' שם מעשר מהני לחייבו מה"ת בתרומת מעשר מירוח משום דהתורה לא חלה החיוב במירוח ורק משנקרא מעשר הזקיקם לתרומתו. א"כ דוק מינה לאידך גיסא דקודם שנקרא שם מעשר אינו חייב בתרומת מעשר אף בתר מירוח דעיקרו של חיוב זה אינו תלוי כלל במירוח רק בהפרשת המעשר ושם מעשר הוא דטובלו מה"ת בין קודם מירוח בין לאחר מירוח

אבל שי' הרמב"ם ז"ל דלא כשי' רש"י ז"ל בזה דשם מעשר טובל מה"ת. דז"ל בפ"ג מה' מעשר הי"ט. מעשר ראשון שהקדימו בשבלין אסור לאכול ממנו עראי שיפריש תרומתי ואם אכל מכין אותו מכת מרדות הרי דס"ל דלא הוי טבל גמור מה"ת קודם מירוח ושם מעשר אינו טובל רק מדרבנן ועמש"ש במל"מ ובפ"ג מה' תרומות וברי"ט אלגזי ריש הל' חלה ע"ש. וא"כ לשי' הרמב"ם ז"ל החיוב דתרומת מעשר הוי כשאר חיוב דתרומות ומעשרות דתלוי במירוח ולא בהפרשת המעשר לפי"ז אפ"ל דגם קודם שהפריש המעשר חל חיובא דתרומת מעשר והוי על הכרי' דין טבל לתרו"מ שהוא במיתה ולא רק טבל למעשר שהוא בלאו זו היא שיטתו ז"ל ולא רחוק הדבר לכאו' לומר כן דתלוי בשתי שיטות הנ"ל

ומהאי ברייתא שמביא הש"ס שם בביצה. בן לוי שנתנו לו שבלין במעשרות' עושה אותן גורן ענבים עושה אותן יין זתים עושה אותן שמן ומפריש עליהן תרו"מ ונותנן לכהן שכשם שתרו"ג אינה ניטלת אלא מן הגורן ומן היקב כך תרומת מעשר אינה ניטלת אלא מן הגורן ומן היקב. אין ראי' מזה דגם תרו"מ עיקרה תלוי' במירוח כתרו"ג. דז"א דמש"ס דהתם גופא מוכרח דנה דרשה גמורה היא דהרי האי קרא בלוים כתיב ואדרבה מן התורה כשלקח בן לוי שבלין במעשרותי' מלבד שנתחייב מיד בתרו"מ והוא טבל גמור לשי' רש"י ז"ל אלא גם לכהן יכול ליתן התרו"מ קודם מירוח. ורק משום דקנסוהו משום שגרם לשנות סדר המעשרות. וכ"ז הרי מבואר שם בהדיא ועי' מ"ש המל"מ ז"ל בפ"ג מה' תרומות בזה

יב) ואם צדקנו בדברינו אלה מה מאד יומתק לנו בזה לפרש דברי הירושלמי בפ"ק דתרומות בסופו דאי' התם. חייא בר אדא בשם רשב"ל מעשר ראשון שהקדימו בשבלין אסור לוכל ממנו עראי ומ"ט את קדשי בנ"י לא תחללו וגו'. מהו שילקו על טבלו ד"ת רבי אשיאן בשם ר"י מתניתא אמרה כן אין לוקין על טבלו דבר תורה דתנינן תמן תרומת מעשר שוה לבכורים בשני דרכים ולתרומה בשני דרכים. ניטלת מן הטהור על הטמא ושלא מן המוקף כבכורים ואוסרת את הגורן ויש לה שיעור כתרומה אית לך מימר אוסרת את הגורן אלא לאחר מירוח הדא אמרה שאין לוקין על טבלו ד"ת. ועי' ברי"ט אלגזי ריש הל' חלה שתמה על הר"ש ז"ל בפ"ב דבכורים מ"ג ולשונו ז"ל מובא לעיל שכתב דסיפא דמתני' שם דתנן גבי תרו"מ ואוסרת את הגורן לא מיירי בהקדים בשבלין א"כ אינו מובן כלל מאי ראי' מביא בירושלמי מזה למעשר שהקדימו בשבלין יעוי"ש מ"ש בזה

ולמ"ש דעיקר הספק אם מעשר שהקדימו בשבלין הוי טבל מה"ת לתרו"מ או לא תלוי בזה. אם שם מעשר הוא דטובלו ואינו תלוי במירוח או דתלוי במירוח דוקא ורק מדרבנן שם מעשר טיבלו וכמ"ש לעיל דזהו מחלוקת רש"י ז"ל עם הרמב"ם ז"ל. וזהו דבעי בירושלמי מהו שילקה על טבלו ד"ת ר"ל אם נאמר דשם מעשר טובלו מה"ת ולא מירוח. ופשיט לה מדתנן דשוה תרו"מ לתרומה שאוסרת את הגורן ומשמע דלגמרי דמיא לתרומה דכמו דבתרומה תלוי במירוח דכתי' ראשית דגנך ה"נ תלוי במירוח מה"ת וממילא ע"כ דשם מעשר אינו טובל מה"ת וזהו דקאמר אית לך מימר אוסרת את הגורן אלא לאחר מירוח והיינו מדאמרינן דשוה לתרומה בזה ובתרומה הא דאוסרת היינו לאחר מירוח. הדא אמרה שאין לוקין על טבלו ד"ת ור"ל דלא אמרינן דשמו טובלו מה"ת דאם נאמר שמו טובלו בהקדימו בשבלין א"כ ה"ה במירח בכרי לא הוי טבל לתרו"מ כ"ז שלא עישר המעשר. נמצא דלא משכח"ל שיאסר הגורן במירוח לחוד משום תרו"מ וא"כ לא הוי דומיא דתרומה בזה. דבתרו"ג ע"י מירוח אוסרת הגורן ובתרו"מ דוקא שם מעשר טובל בין קודם מירוח ובין לאחר מירוח וא"ש

יג) נקטינן מיהא דהאי דינא אי מהניא בדיעבד הקדמת תרומת מעשר קודם למעשר תלוי באשלי רברבי בשתי שיטות הראשונים ז"ל כאמור לעיל ואף דלשי' הרמב"ם ז"ל ולש' הרא"ה ז"ל דמהניא ההקדמה י"ל דגם החיוב דתרו"מ חל ג"כ אף קודם הפרשת המעשר ולא נאמר דמעשר מן המעשר דוקא ורק מצוה איכא להקדים מעשר לכתחלה. מ"מ נ"פ דלשי' הר"ש ז"ל דלא מהניא הקדמתו גם בדיעבד כאשר הכרחנו לעיל בודאי גם עצם חיובא דתרו"מ אינו חל בעיקרו רק לאחר הפרשת המעשר ומעשר מן המעשר דוקא הוא דזהו שטובל לתרו"מ וכמ"ש לעיל: