אפיקי ים חלק א לב

תרומה אוסרת את הגורן המעשר אוסרת את הגורן. תיפתר שהקדימו בשיבלים דאמר ר"א בשם ר"ל מעשר ראשון שהקדימו בשבלים פטור מתרומה גדולה. משמע שרוצה לפרש אוסרין את הגורן דאע"פ דלא נתמרחה קובעים אותה לאוסרה באכילת עראי כההיא דתנן בפ"ב דמעשרות ומייתי לה בפ' המביא כדי יין. פירות שתרמן עד שלא נגמרה מלאכתן ר"א אוסר לאכול מהן עראי ורבנן מודו בתורם מן הכלכלה. ולהכי קשיא לי' ממעשר היכי משכח"ל דאסר שהתרומה לעולם קודמת ומשני בשהקדימו בשבלין. ולא מייתי דר"א אלא לאשמועינן שחל שם מעשר כשהקדימו בשבלין ואע"ג דר"א איירי במע"ר ומתני' מיירי במע"ש ל"ש, ומיהו בסיפא דמתני' דקתני גבי תרומת מעשר שאוסרת את הגורן כתרומה לא יתכן לפרש בכה"ג שהקדימה דאי אפשר להפריש תרומת מעשר עד שיקרא שם למעשר ונמצא שכבר נאסר הגורן. אלא דטובלת לאסור באכילה עד שיפרישנה כתרומה גדולה מה שאין כן בבכורים ובכה"ג הי' יכול לפרש כאן. הרי מפורש יוצא מדברי רבינו הר"ש ז"ל דאפי' בדיעבד לא מהני אם הקדים תרו"מ למעשר ראשון דאל"כ הרי כמו דמפרש הירושלמי הא דמעשר אוסרת את הגורן דמיירי כשהקדים מעשר לתרומה בשבלין אף דלכתחלה אסור לעשות כן ורק דמיירי בדיעבד. ועמ"ש לקמן בסי' מ"ד בתשו' להרב הגאון מוהר"א שליט"א מד"א דמינסק. וא"כ בתרומת מעשר נמי מצינן למימר דמיירי דעבר והקדים אותה למעשר ראשון ומ"ט מכריח הר"ש ז"ל דבסיפא לא מצינן לפרש כן שהקדימה. וע"כ דדעתו ז"ל דגם בדיעבד לא מהני בהקדים תרו"מ למעשר ראשון וחולק ארא"ה ז"ל בחינוך

ז) ונראה דזהו מכ"ש ה"מ ז"ל שהובא לעיל בפ"ט מה' מעשר ה"ו דאינו בדין שיפריש תרו"מ קודם למעשר. שכונתו ג"כ דאפי' בדיעבד לא מהני ולהכי ניחא דגם בדמאי שהקילו בו להקדים שני לראשון מ"מ תרו"מ קודם למעשר א"א להקדים. דלאו מצד איסור לחוד הוא דאיכא בזה ורק דלא אהנו מעשי' כלל וכמו שיבואר לפנינו בס"ד מילתא בטעמא רק דצ"ע מ"ש הרמב"ם ז"ל בה"ה תי' לכתחלה. וכן מ"ש במנח"ח להכריח גם מדברי הרמב"ם ז"ל דבדיעבד מהני אם הקדים תרו"מ למעשר מדכתב בפ"י מהל' מאכלות אסורות ה"כ וז"ל אבל האוכל מטבל שנטלה ממנו תרומה גדולה ותרומת מעשר ועדיין לא הפריש ממנו מעשרות ואפי' לא נשאר בו אלא מעשר עני הרי זה לוקה משום טבל ואין בו מיתה שאין עון מיתה אלא בתרו"ג ותרו"מ. ומדכתב שנטלה ממנו תרו"ג ותרו"מ ועדיין לא הפריש ממנו מעשרות ומשמע דטבול לשני המעשרות דהיינו או מעשר ראשון ושני או מעשר ראשון ועני. ועכ"פ מבואר דהקדים תרומת מעשר למעשר ראשון מהני. אין זה הכרע כ"כ די"ל מעשרות דעלמא קאמר דהיינו או מע"ש או מעשר עני וכדמפרש אבל מע"ר כבר הופרש

ח) אולם מצאתי תנא דמסייע להמנח"ח ז"ל. והוא הרדב"ז ז"ל שנדפס מחדש סביב הרמב"ם ז"ל שם שכ' לתרץ השגת הראב"ד ז"ל שם עמ"ש הרמב"ם ז"ל שם דטבל למעשר עני אין בו מיתה וז"ל. כתב הראב"ד ז"ל סברא היא זו והיא יפה בעיני משום דכתיב בהנך קראי קודש ע"כ. ובעל מ"ע כתב שאין זו סברא אלא תלמוד ערוך ואיברא דסברא היא לפרש כן בדברי ר"י דאמר יכול לא יהי' חייב אלא על הטבל שלא הורם ממנו כל עיקר הורם ממנו תרו"ג ולא הורם ממנו מעשר ראשון מע"ר ולא מעשר שני ואפי' מעשר עני מניין ת"ל ל"ת לאכול בשעריך ולהלן הוא אומר ואכלו בשעריך ושבעו. פשטה משמע שלא הפריש מעשר ראשון כלל אין בו חיוב מיתה אע"פ שיש בתוכו תרו"מ. הודיענו רבינו שאין הדבר כן. אלא שהפריש תרומת מעשר ועדיין המעשר בתוך הכרי אע"פ שאין ראוי לעשות כן מ"מ אם עבר ועשה שם תרומת מעשר עלי' ונסתלק מן הכרי חיוב מיתה וזהו שכתב רבינו ועדיין לא הפריש ממנו מעשרות ואפי' לא נשאר בו אלא מעשר עני וכו' משמע שני מעשרות לבד מעשר עני ולא משכח"ל אלא שהפריש תרומת מעשר ולא מעשר ראשון ומשו"ה קלסי'. הרי שכתב ג"כ בכונת הרמב"ם ז"ל כמ"ש המנח"ח. אף דצע"ק במש"ש שזהו כוונת הראב"ד ז"ל יעו"ש. עכ"פ פשיטא לי' בדעת הרמב"ם ז"ל דאם הקדים תרו"מ למעשר מהני. נקטינן מזה שדעת הרמב"ם ז"ל והרא"ה ז"ל והרדב"ז ז"ל דמהני הקדמת תרו"מ למעשר ודעת הר"ש ז"ל וכן נראה דעת הכ"מ ז"ל בדעת הרמב"ם ז"ל דלא מהניא הקדמתי. וצ"ע באמת להני שי' דהקדמת תרו"מ הוי כשארי הקדמות דרק לכתחלה אינו ראוי לעשות הן אבל בדיעבד מה שעשה עשוי. דמ"ט דהקילו בדמאי בהקדמת שני לראשון דמותר לכתחלה ואסור להקדים תרו"מ למעשר

ט) ונראה עוד טעם לשבח דלא מהני הקדמת תרו"מ למעשר דהרי חזינן אם מעשר תבואתו קודם הוי שאר הכרי חולין גמורים ואינם טבולים לתרו"מ רק למעשר שני או למעשר עני. ורק חלק המעשר עצמו שהפריש הוי טבל לתרומת מעשר דזהו דיני' מעשר מן המעשר, וא"כ לא שייך להפריש תרומת מעשר מכל הכרי קודם שהפריש מעשר אף דלא יפריש רק חלק אחד ממאה כפי חשבון תרומת מעשר כיון דלא יהי' לעולם החיוב על כל הכרי רק על חלק המעשר וכל הכרי לא תהי' לעולם כולה טבולה לתרו"מ. וגרע ממפריש מדבר שלא נגמרה מלאכתו דמהני אף דעדיין לא בא לכלל חיוב תרומות ומעשרות דהתם עכ"פ לאחר מירוח וגמר מלאכה תתחייב זו הכרי בעצמה. וגזה"כ דמהני כמ"ש הר"ש ז"ל בפ"א דתרומות מ"י. משא"כ הכא מלבד זה דנראה דחיוב דתרומת מעשר אינו חל כלל מקודם שעישר דרק חלק המעשר נתחייב בתרו"מ בתר שהפרישו והוי לענין זה כמו בעלמא קודם גמר מלאכה דרק מעשר מן המעשר אמרה תורה ולא קודם וכמו שיבואר לפנינו. אך כיון דכל הכרי לא תהי' לעולם כולה טבולה לתרו"מ אף בתר שיפריש ממנה המעשר. א"כ שורת הדין דלא חלה כלל הפרשתו מה שמפריש מכל הכרי קודם שבירר חלק המעשר דרק זה החלק יבוא לכלל חיוב תרו"מ ולא כל הכרי. רק דצ"ע לפי"ז ממקדים מעשר לתרומה דמהני אף דחלק התרומה ג"כ אינו בא לעולם לידי חיוב מעשר ואפ"ל דגזה"כ הוא ויש להאריך בזה ואכ"מ

י) עכ"פ זה נ"ל ברור ראם נאמר דלא מהני כלל הקדמת תרומת מעשר למעשר א"כ קודם שהפריש מעשר ראשון לא הוי על הכרי רק דין טבל למעשר ראשון ולא טבל לתרו"מ. ונ"מ לשי' הפוסקים ז"ל דטבל למעשר ראשון הוא רק בלאו וטבל לתרו"מ הוא במיתה. א"כ להני שי' דלא מהני גם בדיעבד אם הפריש תרו"מ קודם למעשר וגרע עוד יותר ממפריש תרומות ומעשרות קודם שנגמרה מלאכתן בודאי דלא יהי' על הכרי לדידהו דין טבל