אפיקי ים חלק א לא

סימן יא

חקירה רבתא במפריש תרומת מעשר קודם מעשר ראשון אי מהני בדיעבד או לא

א) יבמות (דף פ"ו ע"א) גבי מחלוקת דר"מ ורבנן אי מעשר ראשון מותר לזרים ואמרינן בש"ס מ"ט דר"מ אמר רב אחא ברי' דרבה משמי' דגמרא כי את מעשר בנ"י אשר ירימו לה' תרומה מה תרומה אסורה לזרים אף מעשר ראשון אסור לזרים. אי מה תרומה חייבין עלי' מיתה וחומש אף מע"ר חייבין עלי' מיתה וחומש אמר קרא ומתו בו כי יחללו' ויסף חמישיתו עלי' בו ולא במעשר עלי' ולא על מעשר. ורבנן מה תרומה טובלת אף מעשר ראשון נמי טובל וכדתניא ר"י אומר יכול לא יהא חייב אלא על טבל שלא הורם ממנו כל עיקר הורם ממנו תרומה גדולה ולא הורם ממנו מעשר ראשון מעשר ראשון ולא מעשר שני ואפי' מעשר עני מניין. ת"ל ל"ת לאכול בשעריך ולהלן הוא אומר ואכלו בשעריך וגו' מה שעריך האמור להלן מעשר עני אף שעריך האמור כאן מעשר עני ואמר רחמנא לא תוכל. ואי מהתם הו"א ללאו אבל מיתה לא קמ"ל. ובתוס' שם בד"ה מה תרומה טובלת וז"ל, פי' בקונטרס בשלא הופרשה חייבין מיתה על אכילתו של טבל דהא תרומה מיתה כתיבא בי' וקשה לר"י מעשר ראשון נמי כתיבא בי' תרומת מעשר ועוד אי מטעם זה לא ליתסר טבל לכהן כיון דתרומה שריא לי', ופי' ריב"ן משום דדרשינן בפ' הנשרפין ולא יחללו א"ק בני ישראל את אשר ירימו בעתידים לתרום הכתוב מדבר ויליף חילול חילול מתרומה עכ"ל

ב) ובשי' רש"י ז"ל ע"כ צ"ל דודאי עיקר טעמא מקרא דולא יחללו כמבואר בש"ס סנהדרין שם רק דבא להסביר מ"ט פשיטא לן יותר טבל לתרומה גדולה מטבל למעשר ראשון שיש בו נמי קדשי בני ישראל דהיינו תרומת מעשר. לזה כתב דתרומה פשיטא יותר משום דבו גופי' איכא מיתה לאחר הפרשה משא"כ במעשר ראשון ליכא בו גופי מיתה להכי צריך היקישא לתרומה כ"כ בס' על"נ שם

אבל עדיין הדבר צריך הסבר מאי מתרץ רש"י ז"ל בזה. כיון דתרומה טובלת מקרא דולא יחללו ומשום דסברא הוא כיון דתרומה מיתה כתיבא בי' להכי טובל בשלא הופרש עוד ומעורב בתוכו. א"כ מעשר ראשון נמי דמעורב בי' תרומת מעשר שהוא במיתה ג"כ יטבול מהאי טעמא ויהי' בכלל קרא דולא יחללו ומה לי בזה שאין במעשר עצמו מיתה כיון דעכ"פ מעורב בי' תרומת מעשר שהוא במיתה וכמו שהק' תוס' ז"ל. ועי' מהר"ם ז"ל וצ"ב שי' רש"י ז"ל

ג) והנראה בזה מילתא חדתא. הנה סדר הפרשת תרומות ומעשרות הוא כן. מתחלה תרומה גדולה אח"כ מעשר ראשון ואח"כ מעשר שני ומהמעשר ראשון על הלוי להפריש תרומת מעשר ואנן קיי"ל כאבא אלעזר בן גמלא בגיטין (דף ל"א ע"א) דרשות ביד בעה"ב לתרום תרומת מעשר. והמשנה סדר המעשרות כגון שהקדים מעשר ראשון לתרומה או מעשר שני לראשון עובר בלאו דמלאתך ודמעך לא תאחר ומ"מ מה שעשה עשוי וחלה הפרשתו וכמבואר במשנה ו' פ"ג דתרומות ופשוט הוא. וגם מבואר בכמה דוכתי דאסור להקדים תרומת מעשר למעשר ראשון. אמנם בדיעבד אם הקדים להפריש תרומת מעשר קודם שהפריש מע"ר אינו מבואר בש"ס אם מהניא הפרשתו. וטעמא רבא איכא לחלק בזה בין הקדמה זו דתרו"מ למע"ר לשארי הקדמות כמו שיבואר לפנינו בס"ד

ד) והנה הרא"ה ז"ל בחינוך מצוה רפ"ד בדין טבל שביאר שם דטבל לתרומה גדולה ולתרומת מעשר הוא במיתה מקרא דולא יחללו את קדשי בני וגו' וילפינן חילול חילול מתרומה וטבל למעשרות לחוד אינו רק במלקות מקרא דלא תוכל לאכול בשעריך. וכתב שם עוד וז"ל נמצא מכלל דברינו שהאוכל טבל קודם שניטלה ממנו תרומת מעשר הוא במיתה ואם אכל ממנו אחר שניטלה ממנו תרומה גדולה ונטל ממנו גם תרומת מעשר וכגון שהקדים ליטול ממנו תרו"מ קודם מעשר אע"פ שהוא עדיין טבול לשני המעשרות דהיינו מעשר ראשון ושני ומ"ע. אינו חייב מיתה אבל הוא מחויב מלקות עכ"ל. הרי מבואר בדברי' ז"ל דבדיעבד אם הקדים תרומת מעשר למעשר ראשון ג"כ מה שעשה עשוי ויעוי"ש במנח"ח שהאריך בזה וכתב דדבר פשוט הוא דמהני בדיעבד. והביא מ"ש הרמב"ם ז"ל בפ"ט מה' מעשר ה"ה גבי הפרשת דמאי דמסיים מקודם מקום להמעשר ואח"כ מפריש התרו"מ משום שאינו רשאי להפריש תרומת מעשר קודם המעשר לכתחלה. ומלשון זה משמע דרק לכתחלה אין להקדים אבל בדיעבד מה שעשה עשוי

ה) ובכ"מ ז"ל בה"ו שם עמ"ש הרמב"ם ז"ל דמותר להפריש מעשר שני קודם הראשון בדמאי כ' וז"ל. משנה בפ"ק דדמאי גבי דמאי אם הקדים מעשר שני לראשון אין בכך כלום ומשמע דוקא הקדים שני לראשון אבל תרומת מעשר קודם מעשר לא. וכן בדין שהרי תרומת מעשר היא מעשר מן המעשר ואם אין המעשר היאך יפריש מעשרו ומפני כך בכ"מ במשנה דמסכת דמאי מקדים לסיים מקום תרומת מעשר בעודו חולין ואינו קורא שם עלי' עד שיקרא שם למעשר ראשון, ובמנח"ח כ' עמ"ש דכן בדין כיון שלא הפריש מעשר איך הפריש מעשר המעשר. דאין זה ראי' כ"כ דאם יש לו מאה כורים טבל טבול למעשר יכול להפריש אחד והוא תרומת מעשר. נראה שהבין כונת הכ"מ ז"ל דאינו יודע כמה עלי' להפריש תרומת מעשר קודם שהפריש המעשר. והוא תמוה דכמו שיודע חשבון המעשר עצמו ממילא יודע ג"כ חשבון התרו"מ. ועוד קשה טובא מ"ט דמותר להקדים מעשר שני לראשון בדמאי ואסור להקדים תרומת מעשר למעשר ראשון ועיי"ש מ"ש במנח"ח שדעתו דאף דמקדים מעשר לתרומה או שני לראשון בודאי עובר בלאו מ"מ במקדים תרו"מ למע"ר ליכא לאו מדלא חשיב לה במתני' דתרומות פ"ג רק דמצוה איכא לכתחלה להפריש מע"ר קודם לתרו"מ עיי"ש. א"כ באמת צריך להבין מ"ט דבדמאי הקילו שאין איסור גם לכתחלה שני לראשון ואסרו להקדים תרו"מ למעשר וכ"ז צע"ג

ו) ונלע"ד להכריח מדברי הר"ש ז"ל דאם הקדים תרומת מעשר למעשר ראשון לא מהניא הקדמתו כלל. דשנינו במשנתנו פ"ב דבכורים מ"ג יש בתרומה ומעשר משא"כ בבכורים התרומה והמעשר אוסרין את הגורן וכו' וז"ל הר"ש ז"ל שם אוסרין את הגורן משום טבל אבל בכורים אינם טובלין. ובירושלמי אמרינן ניחא