אפיקי ים חלק א ל

חיוב דנשואה במזיד ויתחייב תרתי בהעלם אחד ויעוי"ש שכתב שלא ראה ד"ז בר"מ והניח בצ"ע

ב) ולכאורה הי' נראה דיש לפשוט ד"ז ממשנה ערוכה בכריתות (דף י"ד ע"א) יש בא ביאה אחת וחייב עלי' ששה חטאות. כיצד הבא על בתו חייב עלי' משום בתו ואחותו ואשת אחי' ואשת אחי אבי' ואשת איש ונדה. וכיון דתנא לטפויי לאווין על ביאה אחת אתי א"כ ליתני נערה המאורסה במקום אשת איש וחייב תרתי בגמר ביאתו וא"כ משכח"ל דחייב שבע חטאות ועיי"ש בשיטה מקובצת שדחקו לתרץ מדוע לא חשיב אם חמותו ועיי"ש בתוס' בע"ב בד"ה ואחות אשתו יעוי"ש. וע"כ דגם בגמר ביאתו בנערה המאורסה או שהערה ופירש באבר חי אינו חייב אלא אחת. אבל הא בורכא דלא שייך לומר דליתני נערה מאורסה וגמר ביאתו דכיון דמחייבינן לי' תרתי משום שתי ביאות לאו בא ביאה אחת הוא ומתני' מיירי דלא עשה אלא העראה ומחייב ששה חטאות ופשוט

ג) ועוד אמרתי כדמות ראי' לזה מש"ס דיבמות על מתני' דשנים שקידשו שתי נשים ובשעת כניסתן לחופה החליפו את של זה לזה. חייבין עליהן משום א"א ואם הי' אחין משום אשת אח ואם הי' אחיות משום אשה אל אחותה ואם הי' נדות משום נדה ומפרישין אותן שלשה חדשים שמא מעוברות הן ואם הי' קטנות שאינן ראויות לילד מחזירין אותה מיד וכו'. ובגמ' שם פריך ע"ז דמפרישין אותן שלשה חדשים והא אין אשה מתעברת בביאה ראשונה אמר ר"נ אמר רבה בר אבוה שבעלו ושנו אלא הא דתנא רבי חייא הרי כאן שש עשרה חטאות תלתין ותרתין הוויין וליטעמיך וכו'. ופי' רש"י ז"ל תלתין ותרתין הויין דהא מתני' כרבי אליעזר אוקמינן לעיל ושמעינן לי' דאמר חייב על כל ביאה וביאה. והנה מלשון המשנה ובשעת כניסתן לחופה החליפו משמע דהחליפו קודם החופה ועי' בהג"ה ח"ש נדפס סוף מס' נדה מה שהביא בשם התשב"ץ ז"ל בזה ובפרט לשי' הסוברים דחופת נדה אינה קונה כלל ועי' ברמב"ם פ"י מה' אישות. א"כ כיון דהי' נדות ולחד תי' בש"ס מיירי בשופעות מתוך י"ב לאחר י"ב ולמ"ש תוס' בשם ר"ת ז"ל שם מיירי שראתה בתוך ג' ולא טבלה עד אחר י"ב וכתבו הראשונים ז"ל דמזה פשיטא לי' לש"ס דהי' ביאה ראשונה אצלן עיי"ש. עכ"פ כיון דהי' נדות בשעת חופה לא קנה חופה לכלום לשי' הרמב"ם ז"ל א"כ עדיין היא נערה מאורסה ודוחק לומר דוקא בבוגרות. וא"כ כיון דמיירי בגמרו ביאתן דאל"כ הו"ל לש"ס למיפרך והא אין אשה מתעברת בהעראה וא"כ היכי תני ר' חייא שש עשרה חטאות ומיירי בנערה ולא בקטנה מדמחייבה ג"כ. וא"כ בנערה כיון דגמרו ביאתן איכא תרי חיובי על העראה וגמר ביאה לכולי עלמא ואיכא עוד ארבע חטאות לכולן ביחד והש"ס לא פריך אלא הא דתני ר"ח וכו' רק לבתר דמשני שבעלו ושנו ומשמע דמקודם ניחא. וגם לא פריך רק למאי דמוקמינן מתני' כר"א וכדפרש"י ז"ל והלא בלא"ה קשה לכו"ע ור"ח הלא נחית למנין החטאות וא"כ הלא בנערה איכא יותר וע"כ דגם בנערה המאורסה אין מחייב רק אחת בגמר ביאתו. ואף כי אין זו ראי' ברורה כ"כ מ"מ נלע"ד הדין כן

ד) והסברא בזה נ"ל דהנה מחלוקת ר"י ור"ל אי חלוקה דמיתה שמה חלוקה או לא הוא רק באוב וידעוני וכדומה שבעצמותם הוו דברים נפרדים רק כיון דנכללו בלאו אחד באנו לתת עליהם דין דאוכל שני זיתי חלב בהעלם אחד דלא יתחייב רק חדא ולא כאוכל חלב ודם בהעלם אחד דמחויב תרתי. ובזה פליגי ר"י ור"ל ר"י ס"ל כיון דנכללו בלאו אחד אף דחלוקין במיתה מ"מ הוי כאוכל חלב וחלב ור"ל ס"ל כיון דחלוקין במיתה אף דנכללו בלאו אחד הוי כאוכל חלב ודם לענין חיוב חטאת בהעלם אחד. משא"כ בנערה המאורסה דשם אשת איש עלי' כמו אשת אב ואשת אח דהוו גם מן האירוסין. (ועי' תוס' יבמות ד"ב ע"ב ד"ה בתו). ואין בה אזהרת לאו אחר רק בלאו דלא תנאף היא רק דחדשה תורה דאם יש בה באשת איש זו פרטים אלה דהיינו שהיא נערה ולא בוגרות מאורסה ולא נשואה בתולה ולא בעולה אז במזיד נידון בחמורה דהיינו בסקילה. ואם חסר אחד מפרטים אלה לא יצאת להחמיר והרי היא בחנק דאשת איש א"כ לא שייך כאן כלל לחייב שתים משום חלוקה דמיתה על העראה ועל גמר ביאה דהרי גם בהעראה אשת איש היא והוי ממש אוכל שני זיתי חלב בהעלם אחד דחיובא דא"א מישך שייכא גם בנערה המאורסה. רק דבהעראה הויא א"א חמורה שהחמירה בה תורה ולא באנו לעשותן לאוכל שני זיתי חלב משום דנכללו בלאו אחד כמו באוב וידעוני דל"ש נכללו כלל דנערה המאורסה היא היא א"א. ואטו משום דהחמירה תורה בהעראה לחייב סקילה במזיד נאמר דהוי כאוכל חלב ודם כמו באוב וידעוני לר"ל אתמהה וברור לענ"ד

ה) עוד ראיתי להמנח"ח ז"ל במצוה קכ"א שחקר שם. למאי דקיי"ל דהבא על חמש נדות בהעלם אחד חייב אכל חדא משום דגופין מחולקין. א"כ בבא על אחותו בתולה או על נערה המאורסה בתולה ואח"כ בא עלי' עוד הפעם אי הוי כגופין מחולקין דמעיקרא בתולה והשתא בעולה ועי' כתובות דף מ"ה ע"א דמקרי אשתני גופא ואפשר דהוי כגופין מחולקין וחייב על כל ביאה וביאה ומשכח"ל נמי בחד ביאה דתיכף שהערה בה נעשית בעולה ואשתני גופא וחייב שוב אגמר ביאה ג"כ או שהערה ופירש ממנה באבר חי דהוי כביאה אחרת א"כ חייב שתי חטאות. וע"ש שכתב שלא ראה ד"ז רק דנ"ל דכיון דהא דחייב תרתי בגופין מחולקין ילפינן מקרא בכריתות א"כ גופין מחולקין ממש בעינן. ובתולה ונעשית בעולה לא מקרי גופין מחולקין לענין זה ואשתני גופא הוא לענין אחר יעוי"ש

ו) ובדין זה נ"ל שהוא ש"ס ערוך ביבמות הנ"ל דמיירי שהי' בתולות כדפריך הש"ס והא אין אשה מתעברת בביאה ראשונה ומיירי שגמרו ביאתן דאל"כ בלא"ה אין אשה מתעברת בהעראה. א"כ לכולי עלמא תקשה דהיכי תני ר' חייא שש עשרה חטאות הרי תלתין ותרתין הויין דאכל אחת מחייב תרתי אהעראה וגמר ביאה אי נימא דמקרי גופין מחולקין ואפי' נימא דבדידה לא שייך לומר דמקרי גופין מחולקין. דבדין לא אשתני גופא כלל מ"מ עשרים וארבע הויין דהבועלים חייבים על כל אחת שמונה חטאות. וזהו קשה לכו"ע ואמאי לא הש"ס רק לבתר דמשני שבעלו ושנו וגם ל"פ רק למאי דמוקמינן מתני' בחד תי' כר"א. וע"כ דלא מקרי אשתני גופא לענין דיהא כגופין מחולקין: