אפיקי ים חלק א כט

תאנים וענבים שלו ואמר קונם תאנים אלו עלי וענבים אלו עלי ועל פלוני. וחזר ואמר קונם ענבים אלו עלי. ותאנים אלו עלי ועל פלוני. דעל התאנים לכאורה וודאי דחייב שתים משום דקונם שני הוי איסור מוסיף. דהא אף בכולל דקיל ממוסיף. אילו אמר קונם תאנים עלי. וחזר ואמר תאנים וענבים עלי חייב שתים. מיהו יש לספק אם חייב גם על הענבים שתים. דבהו ליכא מוסיף בקונם שני שאמר. אולי מ"מ חל בכולל. דאחר שחל קונם שני על התאנים מדין מוסיף נשוב ונאמר. מגו דחל על התאנים חל נמי על הענבים מדין כולל. ועיי"ש שכתב להוכיח מדברי תוס' לענין זה. ובשכבר הימים ראיתי חקירה זו להגאון בעל פמ"ג ז"ל בס' ראש יוסף שהי' מעט לנגד עיני. ואם נימא דלא אמרינן תרי מגו באיסור חל על איסור. א"ש דברי הש"ס דאיסור אחות אשה לא הוה מוסיף על איסור אשת אח. ולא דיינינן מגו דאתוסף עלה איסורא ע"י מוסיף דאחוותא אתוסף נמי עלי' דהוה תרי מגו. דלגבי דידה לא אתוסף רק ע"י מגו דאתוסף על אחוותא. ושוב נדון לגבי דידי' במגו דאתוסף עלה ותרי מגו לא דיינינן

ח) ובביאור ספיקת הגאון רש"א ז"ל נמי צ"ל כמ"ש לעיל בטעמא דלא אמרינן מגו דאתוסף על האחוותא. דלכאו' מ"ט לא נימא מוסיף בזה מגו דאתוסף איסור קונם על פלוני בתאנים. אתוסף גם עלי' בענבים כיון דגם בתרי חתיכות אמרינן מוסיף וצ"ל משום דאין הקונם שחל על פלוני בתאנים גורם שיחול הקונם עלי' בענבים. ול"ד כלל לחללה בקידושין כמ"ש לעיל. עכ"פ א"ש מאי דאחות אשה לא הוה מוסיף משום דתרי מגו לא אמרינן. אבל לגבי נדה שפיר כתבנו דהתם מאי דאתוסף איסור על בעלה לאו מדין כולל ומוסיף הוא דעדיין היתה מותרת לו. לכן אמרינן בזה מוסיף מדידי' לדידה וא"ש

ו) אולם עתה השגתי ספר הריטב"א ז"ל למס' שבועות וראיתי בו (בדף כ"ד ע"ב) אהא דאמר רבא שם מ"ט דמאן דאית לי' איסור כולל מידי דהוה אאיסור מוסיף ומאן דפטר דלית לי' כי אמרינן איסור מוסיף בחדא חתיכה בשתי חתיכות לא אמרינן. וז"ל לשון קצר הוא שהרי לא באנו עכשי' לחלק בין איסור מוסיף לאיסור מוסיף וגם לא תמצא לעולם איסור מוסיף בשתי חתיכות. אלא ה"פ דכי מורינן לומר איסור חל על איסור היינו באיסור שהוא בחדא חתיכה כגון איסור מוסיף שהאיסור הראשון והאחרון בחדא חתיכה אלא שנתוספו באיסור האחרון בני אדם אחרים שלא הי' נאסרים באיסור ראשון כגון חמותו ונעשית אשת איש דמגו דחל איסור אשת איש על הרחוקים חל ע"ז אבל באיסור כולל שהוא חל מחמת שתי חתיכות לא אמרינן איסור חל על איסור כי הכולל לעולם הוא כן דאמרינן מגו דחייל איסורא אהיתירא חייל נמי אאיסורא וזה פשוט עכ"ל ז"ל. הרי דפשיטא ל' להריטב"א ז"ל דלא אמרינן מוסיף בתרי חתיכות

ז) ומלבד דלפי"ז צע"ג לתרץ סוגיית הש"ס בקידושין גבי חללה דמקרי מוסיף לכהן במגו דאתוסף עלה איסורא למיכל בתרומה אף דהוה מוסיף בשתי חתיכות. עוד יקשה טובא על מ"ש דלא תמצא לעולם איסור מוסיף בתרי חתיכות. הרי אם גם דלא ס"ל דאמרינן כן דוקא בחדא חתיכה אמרינן מוסיף דה"ה גם בשתי חתיכות הי' אפשר לפרש דברי רבא שם כפשוטן דמאן דלית לי' איסור כולל משום דס"ל דלא דיינינן מגו מחתיכה לחתיכה ולדידי' גם במוסיף דוקא בחדא חתיכה אבל לא בשתי חתיכות. אבל באמת למאן דאית לי' כולל ולדידי' דיינינן מגו מחתיכה לחתיכה מכ"ש דדיינינן גם מוסיף מחתיכה לחתיכה. וסוגיא דקידושין גבי חללה דאמר שם רבא בעצמו דדיינינן מוסיף מחתיכה לחתיכה י"ל דקאי למאן דאית לי' גם כולל. ואף דאמר שם איסור חל על איסור לית לי' איסור מוסיף אית לי' לאו למעוטי איסור כולל אתי ז"א. דבא רק לתרץ מה דפריך אי קסבר אחע"א אפי' איפכא נמי וע"ז מתרץ דלית לי' איסור חל על איסור בלא כולל ומוסיף וא"כ ניחא דלא משכח"ל איפכא בכולל ומוסיף רק בסדר הזה אלמנה וגרושה וחללה זונה. אבל לעולם דגם כולל אית לי'

ח) אכן גם לפי"ז צ"ע דמנלי' לרבא דלמאן דלית לי' כולל יחלק גם באיסור מוסיף בין חדא חתיכה לשתי חתיכות. הא חזינן דגם למאן דס"ל כולל מ"מ בכמה דברים עדיף מוסיף מכולל כמ"ש תוס' דל"ב ע"ב דכולל ל"א בשתי שמות ומוסיף אמרינן. וכן כתבו בדל"ג ע"ב דבכולל לא חל בקל על חמור ומוסיף חל. וא"כ אפ"ל דאף למאן דלא ס"ל כולל מ"מ במוסיף ס"ל גם בתרי חתיכות ואי ס"ל מסברא דמוסיף בשתי חתיכות לא עדיף מכולל א"כ גם למאן דאית לי' כולל לא נאמר מוסיף בשתי חתיכות בקל אחמור כיון דלא עדיף מכולל. וע"כ כמ"ש הריטב"א לפרש דברי רבא. רק דצ"ע מש"ס דקדושין. וכן מ"ש דלא משכח"ל מוסיף בב' חתיכות והרי עכ"פ משכח"ל שפיר כמ"ש וצ"ע

סימן י

בבא על נערה מאורסה וגמר ביאתו אי חייב שתים בשוגג על העראה וג"כ או לא (בימי הסנהדרין)

א) במנחת חינוך מצוה ל"ה חקר שם למאי דכתב המל"מ ז"ל פי"ח מה' מעשה הקרבנות דקיי"ל כר"ל לגבי ר"י בהא דפליגי בסנהדרין (דף ס"ה ע"א) ובכריתות (דף ג' ע"ב) לענין אוב וידעוני. דלר"י אם עשאן בהעלם אחד אינו חייב אלא חטאת אחת משום דשניהם בלאו אחד נאמרו בלאו דאל תפנו אל האובו' ואל הידעונים ואף דחלוקין הן במיתה דכתיב כי יהי' בהן אוב או ידעוני מות יומתו ואו לחלק מ"מ חלוקה דמיתה לא שמה חלוקה. ור"ל ס"ל דאף דשניהן בלאו אחד נאמרו מ"מ חלוקה דמיתה שמה חלוקה. וכ' המל"מ ז"ל שם דקיי"ל בזה כר"ל וחלוקה דמיתה שמה לענין חיוב תרתי חטאות אם עשאן בהעלם אחד. ולפי"ז בבא על נערה המאורסה וגמר ביאתו בהעלם אחד יתחייב שתים דאף דבלאו אחד נאמרו דלאו דלא תנאף כולל שניהן ארוסה ונשואה מ"מ חלוקין הן במיתה דנערה המאורסה היתה בסקילה ונשואה