אפיקי ים חלק א כג

למדרש מקרא דלצרור לאסור צרתה. דמקרא יהי' משמע דגם על צרתה איכא שם צרת אחות אשה. וז"א רק דשם צרת אשת אח עלה כמ"ש וכיון דע"כ קרא דלצרור לא מידרש לאסור צרות, ממילא אין להו לב"ש ילפותא אחריתא

וכ"כ שם הרשב"א ז"ל בשם הראב"ד ז"ל לתרץ מאי דקשה לטעמא דרבא משום דאאחע"א. תינח אחות אשתו אלא בתו ובת בתו ובת בנה דעריות דקורבה נינהו ולא מחמת קדושין מח"ל. וכתב הראב"ד ז"ל לתרץ דה"ק כיון דס"ל אאחע"א ולא משכח"ל באחות אשה. הלכך ע"כ אי אפשר למדרש לצרור לצרת אחות אשה דלא מיבמא. וכיון דבטיל לצרור כולהו צרות דחמש עשרה נשים שריין. דהא כולהו מאחות אשה ילפינן עיי"ש. ועי' בתוס' (דף י"ג ע"ב) בד"ה מ"ט דב"ש ובד"ה דלא אתי עיי"ש. ובזה א"ש טעמי' של ר"ש דהוא דריש לאסור צרות מקרא דולקחה כרבי לעיל (דף ח') וע"כ הכי הוא דקרא דלצרור מוקי לדרשא אחרינא לקמן (דף כ"ח ע"ב). וא"כ גם בכאן ממילא פטורה צרתה עכ"פ משום צרת אשת אח וא"ש מאד

יא) וחידוש הוא שראיתי להגאון בס' בית מאיר ז"ל בסי' קנ"ט שמביא שם ד' הרשב"א ז"ל בחידושי' (לדף ע"ט ע"ב) אהא דפריך שם הש"ס וניתי איסור פציעה ונדחי עשה דיבום מי לא תנן ר"נ אומר אם מיאנה מיאנה ואם לאו תמתין עד שתגדיל ותצא הלזו משום אחות אשה וכתב ע"ז וז"ל קשיא לי שאני התם משום דקסבר ר"ג אין זיקה והלכך קילא לה ומדחייא. אבל לדידן דקיי"ל יש זיקה לא אתי איסור אחות אשה דבתר זיקה ודחיא לה וכ"ת וכו' ולפיכך אני אומר דמהכא שמעינן דלכו"ע נשואין דלאחר זיקה פוטרין יבמה והולכת לה בלא כלום כר"ג וכו' וליכא בין ר"ג לדידן אלא דלדידי' אין זיקה וקילא למדחי לכתחלה ולדידן לא דחי לכתחלה. אבל בשעבר ונשא לכו"ע מידחייא צרתה והולכת ומותרת לשוק עכ"ל. וכתב שם הגאון בעל ב"מ ז"ל להסתפק בכונתו. אם צרה ממש קאמר. אף דלא נעשית ערוה רק לאחר מיתה וע"כ דחולק אתוס' ז"ל. או דלהזקוקה עצמה קורא צרתה מדהיא צרת אחותה שנשא בזיקה ואלי' כיון שמותרת לשוק אבל לא בצרתה ממש יעוי"ש שהניח בצ"ע. וחידוש הוא שהעלים עיני' הבדולחים מדברי הרשב"א ז"ל (בדף י"ג) הנ"ל שכתב בהדיא דערוה דלאחר מיתה אינה פוטרת צרתה. וכשי' תוס' ז"ל. וע"כ דמ"ש (בד' ע"ט) צרתה לאו צרה ממש קאמר ורק דלזקוקה עצמה קורא כן

יב) עוד אמר ידידי הרב הגאון ר' חיים עוזר שליט"א בביאור דברי רש"י ז"ל הנ"ל שכתב בדהא דפטורה כאן מיבום הוא משום ערות אחות אשה. ולא משום ערות אשת אח כמו שהקשיתי. דהנה לכאורה צ"ע מאי דפריך הש"ס על ר"ש דאין איסור חל על איסור כיון דלא חל איסור אחות אשה ותתייבם יבומי. למאי דאמר הש"ס לקמן דאף דאין איסור חל על איסור היינו דוקא לחייבו שתים אבל מ"מ תרי איסורי מיהא איכא לקוברו בין רשעים גמורים. ועמ"ש בזה לקמן בסי' כ"ט וא"כ כיון דעכ"פ איסור אחות אשה מיהו איכא א"כ ערוה היא לענין יבום דאין לומר כיון דלא חל איסור אחות אשה לענין חיוב בת יבום היא. דזהו נגד הסברא. כיון דבאמת איכא עלה איסור אחות אשה. בודאי לאו בת תפיסת קדושין היא. וממילא ג"כ לאו בת יבום. ועוד קבע בזה מסמרות בראיות חזקות

וא"כ קשה מאי פריך הש"ס ותתייבם יבומי. ובהכרח צ"ל דזהו באמת תי' רב אשי דאיסור אחות אשה מתלי תלי וקאי דאי פקע איסור אשת אח אתי וחייל. היינו דהא בהא תליא. דאם נאמר דכל היכא דאין איסור חע"א. גם תרי איסורי לקוברו בין רשעים גמורים ליתא. א"כ כיון דאיסור השני ליתי' בעולם ולא חל למידי. א"כ ל"ש ג"כ דמתלי תלי וקאי. ורק משום דלענין איסור חל תיכף נמצא דאיתי' גם לאיסור השני וממילא אי פקע ראשון אתי וחייל לגמרי וזהו שחידש רב אשי דאיסור השני מתלי תלי וקאי היינו דאיתי' בעולם. וממילא כיון דאיתי' עכ"פ לענין איסור. ממילא פוטר מיבום דערוה היא ולאו בת יבום ותפיסת קדושין. וא"כ ניחא לפי"ז מאי דקשה לי בדרש"י ז"ל שפי' דערות אחות אשה היא הפוטרת מיבום כאן דהוי כמו למ"ד דאיסור חל על איסור. דשם איסור אחות אשה עלה לכו"ע ופוטר מיבום. והאריך בזה בד' רבא לעיל דמפרש גם טעמייהו דב"ש משום אאחע"א. עכ"ד שי'

יג) אמנם יסוד זה יש לסתור למאי דפריך הש"ס אר' יוסי דמחייב שתים וסבר ר"י איסור חל על איסור והא תניא עבר עבירה שיש בה שתי מיתות נידון בזיקה הראשונה הבאה עלי'. ותניא כיצד אמר ר"י נידון בזיקה הראשונה הבאה עלי' חמותו ונעשית אשת איש נידון בחמותו א"א ונעשית חמותו נידון בא"א. אמר רבי אשתו מודה ר"י באיסור מוסיף. תינח היכא דנשא חי ואח"כ נשא מת וכו' עד דמסיק אלא אמר רבא מעלה אני עלי' כאילו עשה שתים ואינו חייב אלא אחת. ופרש"י ז"ל דלעולם לית לי' לר"י איסור חל על איסור והא דקאמר לעיל חייב משום אשת אח ומשום אחות אשה. לאו בשוגג ולחייבו שתי חטאות אלא במזיד וליעשות רשע גמור ולקוברו בין רשעים גמורים. וא"כ לפי תי' זה דר"י ג"כ ס"ל דאינו חייב אלא אחת רק דמעלה אני עלי' כאילו עשה שתים. א"כ ר"ש דפליג עלי' וס"ל דאינו חייב אלא אחת. ע"כ דס"ל דגם תרי איסורי ליכא היכא דאין איסור חל על איסור. וא"כ אם נאמר דעיקר תי' דרב אשי דאיסור אחות אשה מתלי תלי היינו משום דחל עכ"פ לענין איסור בעלמא ולקוברו בין רשעים גמורים. א"כ לתי' זה דמשני רבא דע"כ לפי"ז ס"ל לר"ש דלא חל גם לענין איסור. יקשה ותתייבם יבומי וע"כ דגם אי נאמר דלא חל איסור השני כלל כ"ז דאיתי' לאיסורא קמא. מ"מ אי פקע ראשון אתי שני וחייל וזהו תי' רב אשי. ואדרבה נאמר הא דפריך הש"ס ותתייבם יבומי היינו משום דלפי האמת ס"ל לר"ש דאיסור השני לא חל כלל. ולהכי פריך כיון דליתי' כלל לאיסור אחות אשה. הרי שפיר בת יבום היא. וע"ז משני רב אשי. דאף דכ"ז דאיתי' לאיסורא קמא ס"ל לר"ש דלא חל כלל. מ"מ מתלי תלי וקאי ואי פקע ראשון אתי שני וחייל. והלכך לא פקע. וכמו שבארנו ברחבה שי' רש"י ז"ל ותוס' ז"ל בזה: