אפיקי ים חלק א קכו

לתשיעי ולאחד עשר עשירי דהדין דקדושין. ובודאי לא מהניא בהו שאלה כיון דקדישי בטעות ג"כ מגזה"כ. והוי כמו בתמורה דפסק הרמב"ם ז"ל פ"ד מנדרים דלא מהני שאלה משום דאיתא בטעות. וא"כ א"ש דלא אמר בש"ס גבי מעשרותי' האי טעמא דאי בעי מתשיל עלייהו משום דהאי טעמא לא שייך בתשיעי ואחד עשר שקראן עשירי. והאריך עוד לפלפל הרבה בזה. והנה גם במנח"ח כתוב בפשיטות דבתשיעי ואחד עשר לא מהני שאלה כיון דאיתא בטעות. אמנם למ"ש לעיל דע"י שאלתו על העשירי נעקר כל המנין והוי כלא מנה כלל. א"כ אם ישאל על העשירי. כיון דעוקר בזה המנין למפרע. ממילא גם מתשיעי ואחד עשר תופקע קדושתן דכאילו לא העביר כלל תחת השבט דמי. וגם לזה העירני ידידי הרב הגאון שליט"א

ו) ובמנחת חינוך שם העיר בהא דאיתא במתני' דנדרים (דף י"ח ע"ב) דמעשר בהמה מקרי דבר הנדור אף דעשירי מאלי' הוא קדוש. ומטעם זה לדידי' לא מהני שאלה. וכתב דע"כ שם טעמא אחרינא. דהא חלה ותרומה לא מקרו דבר הנדור אף דשאלה איכא בהו עיי"ש. ובאמת למ"ש א"ש מאד. דאף דעשירי מאלי' קדוש מ"מ בעינן שיברר העשירי ע"י מנין לשם מעשר. ואם לא ימנה כלל. או במנין שלא לשם מעשר. לא יהי' העשירי קדוש גם מגזה"כ. וא"כ בודאי דבר הנדור מקרי. וזהו נ"ל טעמא שדחקו התוס' ז"ל במס' חגיגה (ד"ח ע"א) לתרץ דברי הש"ס דקאמר טעמא דאין מעשרין ביו"ט משום סקרתא. ולא קאמר משום דאין מקדישין ביו"ט יעו"ש. ולכאורה הלא כיון דעשירי מאלי' קדוש לא שייך הא דאין מקדישין. ומצאתי שבאמת בבכורות דף נ"ח תי' כן בסוה"ד. ולמ"ש ניחא דעכ"פ כיון דרק ע"י מנינו ומחשבתו חייל הקדושה על העשירי מגזה"כ. א"כ ממילא המנין גופי' אסור משום דאין מקדישין ושפיר קשה לתוס' ז"ל. ועי' בטו"א בחגיגה שם

ז) שו"מ בתוס' בנדרים (די"ח) אמתני' דשם וז"ל ואם של מעשר סתמא נדר אסור. וא"ת והלא עשירי מאלי' הוי קדוש וא"כ לא הוי דבר הנדור. וי"ל דבעי העברת מנין ואם הי' י' ונטל אחד בלא מנין אינו קדוש כדאמר בפרק מעשר בהמה ומיקרי שפיר דבר הנדור עכ"ל. וד' תוס' אלו כנראה נעלם מהגאון בעל מנח"ח ז"ל. עכ"פ מבואר בדבריהם כמ"ש

סימן מד

יצו ד' את הברכה. אשר והצלחה. לכבוד הרב הגאון המפורסם. חריף נפלא ובקי עצום כש"מ אליעזר שליט"א ראבינאוויץ אב"ד בסמאלעוויץ [כעת מד"א דמינסק]

אחרי דרך מבוא השלום

א) ראיתי לכת"ה שי' במכתבו במרוצת דברי' הקשה בדברי הש"ס בתמורה (דף ה' ע"ב) דפריך שם לרבא דס"ל כל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני. והרי המקדים תרומה לבכורים דאמר רחמנא מלאתך ודמעך לא תאחר. ותנן המקדים אע"פ שהוא בלא תעשה מה שעשה עשוי א"ל רבא שאני התם דא"ק מכל מתנותיכם תרימו. וקשה ל"ל קרא דמכל מתנותיכם הלא מוכח דמהני אף מקרא דמעשר מן המעשר. דדרשינן לי' מעשר מן המעשר אמרתי לך ולא תרומה גדולה ותרומת מעשר מן המעשר. דמעשר ראשון שהקדימו בשבלים פטור מתרומה גדולה. עכ"פ מוכרח מזה דמהני הקדמתו אף שעבר על ל"ת דלא תאחר, וכת"ה שי' מותיב והוא מפרק לה עפ"י מ"ש רש"י ז"ל בשבת (דף קכ"ז ע"ב) בד"ה שהקדימו בשבלים וז"ל בסוה"ד והני מילי בשנתמרח בכרי לוקה אם הקדים מעשר לתרומה אבל אם הקדים למעשר קודם לתרומה בשבלים אינו לוקה הרי נראה מדברי' דס"ל דאם הקדים מעשר לתרומה בשבלים אינו עובר בל"ת. דכיון דאכתי לא בא לכלל חיוב תרומה ומעשר אין בה איסור הקדמה. וא"כ א"ש דמקרא דמעשר מן המעשר לא מוכח כלל דמהני הקדמתו. כיון דמיירי כשהקדים בשבלים דליכא עדיין איסור הקדמה. ומוכרח לומר מקרא דמכל מתנותיכם. וא"ש. ושוב כתב שמצא שהקשה כן בשמחת יו"ט בביצה. ונעלם מכ"ת דרש"י ז"ל בשבת הנ"ל. עכ"ד כת"ה

ב) ותמה אני שלא שם לבו לדברי רש"י ז"ל (בביצה די"ג ע"א) בהא דמוקי הש"ס התם ברייתא דמי שהי' לו חבילי תלתן של טבל. בטבל טבול לתרומת מעשר ופריך כותש ל"ל לימא לי' כי היכי דיהבו לי הכי נמי יהיבנא לך. אמר רבא קנסא ופרש"י ז"ל וז"ל על שהקדים וגרם להערים לעבור על דברי תורה שהמשנה סדר המעשרות עובר בלאו מלאתך וגו' לא תאחר דהכי קאמר לא תאחר תרומה להקדים לה מעשר עכ"ל. הרי אף דמוקמינן לברייתא בשהקדימו בשבלים מ"מ קנסינן לי' ללוי על שגרם לבעה"ב לעבור על לאו דלא תאחר. מבואר מזה לדרש"י ז"ל עצמו. דגם בשבלים איכא איסור הקדמה. ובאמת צע"ג לישב סתירת רש"י ז"ל משבת לביצה שם. עכ"פ לדברי רש"י ז"ל בביצה שפיר הקשה השמחת יו"ט. דלפי"ז גם מקרא דמעשר מן המעשר דמיירי בשהקדימו בשבלים נמי מוכח דמהני הקדמתו

ג) ועוד קשה לי על מה שתי' כת"ה דלהכי לא קאמר מקרא דמעשר מן המעשר. משום דבהקדמה בשבלים אינו עובר כלל בלא תאחר. א"כ לפי"ז יקשה טובא דגם מקרא דמכל מתנותיכם לא מוכח מידי. דנראה פשוט דאם נאמר דליכא איסור הקדמה בשבלים משום דאכתי לא בא לכלל חיוב תרו"מ. א"כ ה"ה גם כשנתמרח בכרי אך לא ראה עוד פני הבית. ג"כ ליכא עוד איסורא דהקדמה דאכתי לא נתחייבו בתרו"מ עד שיראו פני הבית. ולפי"ז מנלן מקרא דמכל מתנותיכם דמהני הקדמה באיסור. דילמא מיירי קרא כשנתמרח בכרי אבל קודם שראה פני הבית. דעיקר קרא. צריך לחייבו בתרומה גדולה כשהקדימו בכרי. אבל מנלן דאשמועינן גם זה דמהני. דילמא מיירי רק קודם שראה פני הבית דאכתי לא נתחייב בתרו"מ ולא עבר בלא תאחר ולהכי מהני. אבל אם הקדים אחר שראה פני הבית דאז עבר בל"ת באמת לא מהני. ובתוס' בשבת (דף קכ"ז ע"ב) גבי הא דקאמר הש"ס שם מאי ראית. היינו