אפיקי ים חלק א קכה

עבירת הלאו דליתי' בחזרה למפרע. ובתוכ"ד זה יהי' הדין דמתני' דישראל מחזיר ואינו לוקה וכהן לוקה ואינו מחזיר. כללו של דבר. דע"כ הוא דקיום העשה בכאן הוא בתוכ"ד שני. ושפיר אמרינן דכהן לוקה. אבל בתוכ"ד קמא עוד לא נגמרה העבירה דיכול לעקרה למפרע. וא"ש

סימן מג

יחקור בענין אם מהניא שאלה במעשר בהמה או לא. [וכבר נדפס בשמי בקובץ כנסת חכמי ישראל. תרנ"ו סי' קנ"ג]

א) הטורי אבן ז"ל במס' ר"ה (דף כ"ח) כתב בפשיטות דמהני שאלה במעשר בהמה. אמנם במנחת חינוך מצות ש"ס חולק ע"ז וכתב דנראה לו פשוט דעל מעשר בהמה אין יכולים הבעלים לישאל דכל התרומות והקדשים דיכולים הבעלים לישאל עליהם הוא משום דע"י דיבורו הוא קדוש. משא"כ במעשר בהמה דקיי"ל בבכורות (דף נ"ט ע"א) דעשירי מאלי' הוא קדוש. וכיון דלא קדיש ע"י אמירתו רק מגזה"כ לא מהני שאלה

ב) ולכאורה הי' נראה לי להוכיח דין זה מש"ס ערוך בבכורות (דף ל"א ע"א) דאיתא התם תנו רבנן כל הבכורות אדם רואה חוץ משל עצמו ורואה את קדשי' ואת מעשרותי' וכו' ומפרש הש"ס. ורואה את קדשי' דאי בעי מתשיל עלייהו ומעשרותי' דאי בעי שדי בי' מומא בכולי' עדרי'. ומדלא אמר גם במעשרותי' הטעם משום דאי בעי מתשיל עלייהו. ע"כ דבמעשר בהמה לא מהניא שאלה וכדברי המנח"ח. אכן אין זה מוכרח די"ל דלהכי לא שייך במעשר בהמה דנהימני' במגו דאי בעי מתשיל עלייהו. משום דכיון דאם ישאל על המעשר יצטרך לעשר מחדש א"כ לא ירויח כלל בשאלתו. וממילא לא הוי מגו דנהימני' עי"ז. ומוכרח לומר הטעם דאי בעי שדי מומא

ג) שבתי וראיתי דזה אינו. דנ"ל לחדש דאם נאמר דמהניא שאלה במעשר בהמה. שורת הדין דלא יצטרך לעשר מחדש למאי דקיי"ל בבכורות שם דמנין הראוי פוטר. ואם מנה תשעה ומת העשירי כולן פטורין אפי' בלאו טעמא דעשירי מאלי' קדוש. משום דבשעה שמנה הי' מנין הראוי להשלים ופוטר. משום דכתיב אשר יעבור תחת השבט ולא שכבר עבר. וכמבואר בש"ס שם. ולפי"ז נראה לכאורה דאם קרא שם מעשר על העשירי ואח"כ נשאל עלי'. ונימא דמהניא שאלה לעקור ממנו שם עשירי למפרע. מ"מ יהי' כל התשעה פטורין ולא יצטרך לעשר עליהם מחדש. דכבר איפטרו להו במנין דשפיר קרינן בהו יעבור ולא שכבר עבר ולא גרע מאילו מת העשירי ולא קרא עלי' שם מעשר כלל מעיקרא. ולא עוד אלא דנ"ל דבכאן. גם העשירי יפטר ולא יצטרך לצרפו לגורן אחר דגם בי' שייך האי טעמא דיעבור ולא שכבר עבר. ודיני' כמו התשעה בכה"ג. ולפי"ז לכאורה קמה ראייתי מש"ס דדף ל"א שם מדלא אמר גם במעשרותי' הטעם דנאמן משום דאי בעי מתשיל עלייהו. ואז הי' פטור מלעשר עוד הפעם משום דאיפטרו כולהו במנין הראוי. וע"כ דבמעשר בהמה לא מהניא שאלה משום דמאלי' קודש. ודלא כטו"א ז"ל. וסברא זו דיהי' שייך בכה"ג לפטור במנין הראוי הצעתי בשכבר הימים לפני כבוד הגאון הג' מוה' ר' חיים שליט"א אב"ד דבריסק והסכים על ידי בזה

ד) והנראה בזה לתרץ דברי הטו"א ז"ל. דבאמת צריך להבין דעתו דמהניא שאלה במעשר בהמה. דמאי מהני אם ישאל ויעקור דיבורו למפרע כיון דמאלי' הוא קדוש. ונראה דהסברא כך היא. למאי דמבואר בבכורות שם (דף נ"ח ע"ב) יכול הי' לו מאה ונטל עשרה. עשרה ונטל אחד יכול יהי' מעושרין ת"ל עשירי ואין זה עשירי. ומבואר מזה דבעינן דוקא שיהא מנין לשם מעשר ואז הוי על העשירי קדושת מעשר. ופשוט דאף אם העביר הצאן בפתח הדיר ומנה א' ב' עד י'. ולא הי' בדעתו כשמנה. לשם מעשר להקדיש העשירי. בודאי לא שייך במנין כזה שלא הי' במחשבה לשם מעשר כלל. דנימא דהעשירי מאלי' קדוש. וגם דיפטרו במנין הראוי. דלא הוי מנין מעשר כלל. וא"כ כיון דלא קדוש העשירי. אם לא בירר ע"י מנינו מי הוא העשירי. שקרא ומנה א' ב' עד ט' ונברר מאלי' העשירי ושיהי' מנינו כולו לשם מעשר דוקא. נמצא דגם העשירי אף שגזה"כ הוא שקדוש מאלי' אף אם לא קרא שם עשירי. מ"מ ע"י מנינו התשעה הוברר להיות עלי' שם עשירי. ומה לי אם קרא עלי' שם עשירי בהדיא. או דע"י שקרא להיוצא בתשיעי תשיעי. ממילא גרם ובירר בזה דעל הבא אחרי' הוה שם עשירי וממילא שוב קדיש מאלי'. אבל כיון שע"י מנינו הוה עלי' שם עשירי ועי"ז קדיש. שוב מהני שאלה דהוי ככל הקדש פי' דעלמא דמהני שאלה. והכא נמי ע"י המנין שלו נתקדש העשירי וע"י שאלתו באמת עוקר כל עיקר מנינו שהי' לשם מעשר ועי"ז נתקדש העשירי. וזה לא קשה דאיך שייך שאלה אמנין דהוי מעשה ולא דבור. דז"א. דהמנין בעצמו אינו כלום בלא מחשבת עשורי. ונמצא דעיקר הוא דבורו ומחשבתו וע"י שאלה הוי למפרע כמנין בעלמא שלא במחשבת מעשר. וממילא לא שייך דיהי' העשירי קדוש מאלי' דכ"ז דוקא אם מנה תשעה ובמחשבת מעשר, משא"כ כאן דע"י שאלתו עוקר מנינו למפרע. ואין על עשירי שם עשירי כלל. ולא שייך גם דין דמנין הראוי בזה. דכ"ז אם הי' מנין לשם מעשר, אבל כאן דעוקר המנין למפרע. ל"ש בזה יעבור ולא שכבר עבר. דעקר מחשבת מעשר ממנינו למפרע. ולא עבר תחת השבט לשם מעשר כלל. ומנין כזה אינו כלום לפטור. וא"ש סברת הטו"א ז"ל דמהני שאלה. ולא תקשה גם מש"ס דף ל"א דלא קאמר גבי מעשר מגו דאי בעי מתשיל עלייהו. דאף דמהני שאלה. מ"מ ל"ש דיפטרו במנין הראוי כמ"ש. וא"כ כשישאל יצטרך תו לעשר מחדש. ולא ירויח כלל מזה ולא הוי מגו. וא"ש

ה) וידידי הרב הגאב"ד דוואשילקאווע יחי' העיר בזה בתשו' הארוכה אלי. דזה פשוט דאפי' אם נאמר דמהני שאלה במעשר בהמה. מ"מ אם קרא