אדיר במרום פז
Adir Bamarom 87 · אדיר במרום · free full Hebrew text
Open in the reader →הח"ס כדי לעשות השערות האלה אינה צריכה לבקוע שום דבר בקיעה ממש ועצם הגלגלתא עצמו נשאר בחזקו אלא שאין טבעו מונע שלא תצא איזה הארה מן הח"ס אע"פ שהיא נעלמת בו אלא יוצא הארה ממנו ואעפ"כ נקרא כמו בוקע אבל באמת אינה בקיעה גמורה, ובהגיע אל סוד העור שלמעלה מן העצם והיא מתקבצת בו במקומות רבים ובמקום שיתקבץ חלק מן ההארה הזאת באחד הנקבים שכבר יש בעזר מוכנים לזה הדבר נשאר אותו האור כמו מעין קטן ומקומו בעור נקרא נומא ומן המעין הזה מתפשט ויוצא השער. ונמצא שראשית הנימא הוא המעין ואינו בח"ס אלא בתחלת הנימא אבל הוא ונעשה מן ההארה של הח"ס היוצא בלא בקיעה, ולכן אמר [ובכל נימא ונימא אית מבוע וכו'], והנה זה המבוע מאיר מקומו בתחלה ואז נמשך עוד ומתארך ונעשה השער. ואומר ילך מה חילוק יש בין [להיט] ובין [נהיר] כי האורות מתפשטין בדרכים שונים לפי הענין הצריך להם. והנה בעמוד המאורות במקום א' שאינם מתפשטים יותר למטה אבל מתגלים כחותיהם שם במקומם זה נקרא התלהטות והוא ממש כמו האש המתחזק ומוציא הלהבה אבל אין זה ירידה למטה אלא אדרבה הוא תלוי ותנועתו כלפי מעלה כתנועת האש, פירוש כי ודאי האש יש בו כח המחזיקו למעלה שלא ירד והוא הלהבה ממנו אל הגלגל והגלגל ממשיך אותו, כך כל האורות המתלהטים תנועתם אל השורש שאינם מתפשטים אל הענפים היותר תחתונים, אך בעמדם להאיר למטה אז נקרא נהיר ובהתמשך המאור עצמו למטה זהו נקרא נגיד. והנה בבחינת השערות עצמן אמר להיט כי זהו התפשטות גלוי כח השערות אבל אין ההתפשטות הזה התארכות יותר אלא גילוי כחותיהם והתנועה אל השורש יען אינו מתארך עוד, אבל באור הנמשך בתוכם מן הח"ס כנ"ל אמר נהיר ונגיד, כי בהיותו במקומו בסוד גומא כנ"ל אז נהיר, ובהתמשכו באורך להגיע למטה אז נגיד
ואמר עוד וז"ל ונגיד בהאי נימא לנימין דז"א וכו'. והענין כי אע"פ שאין השערות מגיעין אלא עד ראשי כתפוי כדלקמן, הנה האורות האלה מקום נפילתם הוא ודוקא בנימין של הז"א ומשם נכנסין לפנים אל המוח ומה שהיא בסוד חכמה כנ"ל שכל המוחין הם נקראים חכמה והבינה בלב הנה מקבל מן השורש הזה ואז נתפשט הוא עצמו לל"ב נתיבות כנ"ל בסוד יו"ד. וכבר פירשתי לך סוד הענין הוה כי דרך הדיקנא נמשך התפשטות הח"ס ועושה המוחין, אך מן השערות נמשך אור מן השורש עצמו בלא התפשטות בהדרגה כמו אותם של הדיקנא אלא בכח הח"ס וזה עושה לו התפשטות של הל"ב הזה, כי באמת זה הענין הי' סתום בח"ס ומתגלה למטה וז"ס א שהוא י"ו למעלה י"ו למטה שהוא ל"ב והם כללות הכ"ב אתוון ועשר אמירין שמהם כל הבנין, ובזה הסוד מתפשט המוח עצמו בהתפשטותו בסוד היו"ד כנ"ל, וזהו זאת הא' שאמרנו שרשום בח"ס ומתגלית למטה בחכמה דז"א אך בסוד הנימין האלה היא נרמזת ג"כ כי השתי חכמות נקשרות ע"י הנימין בסוד חכמות בחוץ תרונה והם ב' יודי"ן והנימין הם ו' באמצע הרי א. ואמר וכל קוצא וקוצא מתלהטן ותליין וכו', וזה כי יש צינורות מהלכין ממאור למאור ומחוברים מזה לזה ויש אחרים שהם תלויין ועומדים ואינם מגיעים אל מאור אחר כמו אלה הקוצין ובאמת הם נשארין תלויין בכח השורש המחזיקן שהוא המבוע שהזכרנו, ולכן בסופם אינם מתפשטים עד למטה אלא ומתלהטין שהיא התנועה אל השורש כנ"ל ואז נשארין תלויין
ואמר עוד ח"ל מתתקנן בתקונא יאה בתקונא שפירא. דע כי סדר הקוצות האלה נמשך הכל מן המתקלא שהוא חיבור מ"ה וכ"ן וזה מסדר הסדרים באותו סדר הצריך להנהגה. אמנם זה מה שצריך תמיד להבחין בענין המאורות תמיד חלקיהם והרכבותיהם, והנה ודאי שהמאציל הי' יכול לעשות כנגד כ"כ הרבבות שיש בע"ס