אדיר במרום פח

כ"כ חלקים נפרדים והיתה ההנהגה בהם ג"כ כך, אלא שהי' ריבוי בריות, ועכשיו הנה. האציל הע"ס לבד וכח הצירוף וההרכבה מצרף כל בריות העולם, והבן מאד הענין הזה. והנה כח ההרכבה עושה שיולד דבר מדבר ובמסיבות גדולות ילכו הדברים והוא תוקף הנהגת המאציל את עולמו בתחבולותיו העמוקות מששה ימי בראשית ועד הסוף. והנה הסדרים עצמן שרשי הפעולות שבהנהגה הם נגזרים ועומדים וזהו נקרא טוב ויפה שהוא מה שצריך לכל ההנהגה, אבל ההרכבה המוציא דבר מדבר ולפעמים דבר מדבר שהוא רחוק ממנו הרבה והתולדה הוא חידוש גדול זה נקרא נעים כי באמת הוא נועם ההנהגה המולידה השמחה הרבה בנשמה המשגת וזה פשוט

ואפרש לך עתה היטב החילוק שיש בין שערות הז"א ובין שערות הא"א, כי באמת השערות של ז"א הם מסובכין, והשערות של א"א אינם כך, והענין כי הז"א עומד דוקא להנהגה וההנהגה היא כך מורכבת וזהו ענין הסתבכות, אבל א"א אינו עשוי לזה אלא להגדיל כח החסד בהנהגה ואז ישקיף אל כל החלקים של המאורות הנמצאים וכ"א מהן בפ"ע יחזיקהו בחסד כ"א חסד הוא ירבה כחו ואם דין ימתיקהו ממש וזהו דוקא פעולת הא"א בהנהגה, וע"כ אין כאן הסתבכות כי מה שמורכבת למטה הוא נפרד למעלה כל חלק בפ"ע להתמתק בחסד. אמנם זה פשוט כי אעפ"כ הנה כל מה שימצא למטה צריך שיתמתק למעלה והיינו אף לפי ההרכבות עצמן כי ע"כ התיקון צריך שיהי' לפי בחינת ההרכבות אלא שכל דבר יעמוד בפ"ע לפי מציאותו בסוד ההרכבות, ונמצא זה התיקון [יאה] בסוד הסדרים עצמו של ההנהגה והוא [שפירא] ג"כ בסוד נועם ההנהגה העומד בסוד ההרכבות. ואמר מחפיין על גולגלתא וזהו ענין אחר הנמצא בשערות, כי זהו כלל, שהמאורות עושין פעולות רבות לפי רבוי בחי' הנמצאות בהם והשערות יש בהם בחינת המשכת השפע לז"א כנ"ל, ויש עוד בהם בחי' אחרת והיא היות לבוש אל הגלגלתא. ואומר לך פה סוד גדול, והוא מה שנאמר בשאול המלך המלבישכן שני עם עדנים וה"ס הפסוק לבשי בגדי תפארתך ירושלים עיר הקדש. ודע כי הלבושים נמצאים אל הנוקבא מצד הזכר וזהו הכבוד הגדול שלה. ואומר לך עתה ענין זה מהו, כי כלל גדול הוא שכל ענף מכסה עץ שרשו, וסוד הענין הוא עטרת זקנים בני בנים, וזה כי שלימות המוליד הוא בהולידו ואז תולדתו היא שבחו והוא מנהיג על ידו כי לכן הולידו ונקרא לבוש אל המוליד כי הוא באמת מתכסה בו. והנה ע"ז הסוד אמרו בכל אדם: מתקנא חוץ מבנו ותלמידו, כי להיותו ענף מתכסה עליו, וכך הוא בחק המאורות להיות רוצים בכסוי הענף. אמנם האמת הוא שהלבוש הזה הוא מבחינת הזכר כי הנקבה מולדה בדמות הזכר, וה"ס כי הדשאים מכסים את הארץ, וז"ס "ד"ש"א ר"ת "דיוקנו "של "אביו וז"ס בגדי תפארתך שהבגדים האלה מהזכר הם באי', וע"כ נאמר על שאול המלך המלבישכן שני עם עדנים. וצריך שתדע כי אע"פ שאמרנו שהח"ס הולכת אל הנוקבא והגלגלתא ממשיך אל הזכר, אבל בבחי' אחרת הנה סוד הח"ס כוללת סוד יו"ד ה"א וא"ו שהם מוחין של הזכר והגלגלתא בסוד נוקבא המקפת את הזכר והח"ס מוציאה את השערות להלביש את הגלגלתא בסוד זה של המלבישכן שני עם עדנים וזהו [מחפיין על גולגלתא]. והנה יש עוד תיקון אחר בשערות האלה והוא התחלקם לפי סדר ההנהגה על הגלגלתא ולכן אמר מהאי סטרא ומהאי סטרא על גולגלתא

ואמר עוד וז"ל ותאנא כל נימא ונימא אקרי (ס"א איהי) משיבא דמבועא וכו'. והנה תבין היטב שאינו אומר כל נימא איהו, אלא אקרי. ואומר לך מהו כונת הענין הזה, כי הנה השערות נאמר שהם תלויין בגלגלתא ובאמת הם לוקחים גם מן הגלגלתא איזה דבר אבל עכ"ז אינם נקראים אלא ע"ש המוח. והענין כי האורות של הח"ס יוצאות דרך העצם של הגלגלתא כנ"ל והיא מקבצת במקומות רבים והקבוצים האלה הם