אדיר במרום פו

ההפרש שיש בין השערות ובין הדיקנא, כי במזלא אמרו דכל קדושי קדושין דקודשיא ביה תליין, והענין כי קדושה האצילות נמשכת מא"א אבל קדושת הא"א רבה יותר שהוא ימה שלמעלה, והנה הדיקנא מאירה בסוד מה שצריך להתפשט מאריך אל מה שתחתיו וזהו בבחינת קדוש לבד, אבל השערות הם מאירין מן המוח בבחי' מה שהוא עצמו בבחי' הקדוש שהוא מקבל מסוד קדש. ותבין בכאן סודות גדולים כי הא"א מקבל קדושתו כמו שורש לכל האצילות ומה שתחתיו, וזאת הבחי' היא המתגלית בשערות ואח"כ בדיקנא נותן הקדש הראוי להם

ואפרש לך ענין הקדושה הזאת. הנה שם ע"ב הוא הראשון שבהויו"ת והוא השורש לכל האחרים והעיקר במילוי שלו הוא ד' יודי"ן שבו שהוא שורש לכל הויו"ת האחרים המתפשטים בד' פרצופים או"א וזו"ן ובאלה הד' נכללין כל העשר אותיות שלו. והנה הד' יודי"ן בהיותם מאירים ונכללים בהארתם נעשי' ת' והי' אותיות נקשרים שם והם ת"י, ובחי' זו דוקא הוא מקבל הקדושה בעצמות שלו. והנה הת"י אלה בהיותם מתפשטים בך הם ת"י ומתפשטים לת"י וכולם בסוד ע"ב כי כל אלה הם רק בסוד השורש של העולמות בסוד הע"ב כנ"ל, וע"כ הם ת"י נימין להטין בת"י עולמות כי כל בחי' עולם האצילות נשרש בכאן והוא נקרא עולם, פירוש זה השורש נקרא עולם ובהיותו נשרש בכל בחינת הת"י לכן הם ת"י עולמות. ובאמת שהוא נשרש ת"י פעמים בכל נימא להיות כל ניסא כוללת כל ת"י חלקי הקדושה ובהיות החילוק העיקרי בכאן ת"י ע"ב כל אחד מאלה כוללת ת"י והם שרשי האצילות בבחי' זו. אמנם אע"פ שהחילוק הוא בסוד ת"י הנה כבר שמעת שזהו התלהטות א' הנעשה בסוד ד' יודין לבד של ע"ב אבל הדבר מגיע לכל הע"ב כלו בסוד שורש האצילות כמ"ש, וע"כ כל עולם יהיו בו שבע מאות ועשרין עיבר בסוד עשר פעמים ע"ב והבן היטב. והנה זאת היא בחינת הקדושה הנמצאת בא"א עצמו בסוד מה שהוא שורש לכל התחתונים, אך זהו הדבר שאינו נוגע אלא לא"א אלא שעכ"ז הוא מתגלה בהתפשטות הזה של השערות עצמן אך לא להגיע למטה, ופירוש הדבר כי יש בשערות ב' דברים, א' התפשטות השערות עצמו, וב' האור שבתוך השערות, והתפשטות השערות הוא לפי בחי' א"א כי הלא הם מהמוח שבפנים שהוא בוקע ויוצא וע"כ מתפשטים הדברים לפי בחינותיהם שהם הכחות הנכללין בו אבל אין זה כדי להגיע אל התחתונים אלא מה שימשך בתוכם כשיעור הראוי להם הוא יגיע להם, וע"כ אמר שהעולמות הם סתומים וגנוזים ולית דידע לון בר איהו, כי באמת הצינורות נעשים בסדר ובבחי' א' והשפע הנמשך בהם יהי' בבחי' אחרת, ועכ"ז אפי' זה הערך להיות הצינורות בסדר הזה והשפע בסדר אחר פועל פעולה מיוחדת בעניני ההנהגה. והנה השפע הזה נמשך רק מן הח"ס דבתר כותלא, כי השערות הם תלויין בגלגלתא והשפע בא מן הח"ס שתחת הגלגלת' והקרום מה שראוי לבוא לתקן המוח של הו"א שבסוד החכמה עצמה כנ"ל מתפשט לל"ב נתיבות החכמה. וז"ש ובכל נימא ונימא אית מבוע וכו', אינו אומר וכל נימא ונימא איהו מבועא שאז הי' ר"ל שבח"ס עצמה היו נמצאים אלה המבועין לצורך הנימין, אלא אמר ובכל נימא ונימא וכו', וזה נמשך מאחר כותלא שאמר פה ג"כ, וזהו ממש ענין הגומא שאמרו רז"ל שיש לכל שיער ושיער:

ואפרש לך עתה הסדר איך נעשין אלה השערות. הנה זה ההפרש בין האור היוצא בסוד השערות ובין הבוקע דרך הנקבים, שאותו האור של הנקבים הוא בוקע ממש את החיצוניות ויוצא לחוץ ואין שום דבר שילבוש אותו אבל היוצא דרך השערות אינו כך אלא העור עצמו במהותו הוא עשוי נקבים דקים ונקראים חרכים שהוא כמו חרכים בכותל ובהתפשט בו האור הפנימי הוא יוצא דרך הנקבים הדקים האלה ואז נמשך לחוץ מן החיצוניות עצמו להתלבש עליו בסוד הב"ן שהוא הגליפו כנ"ל ונעשים השערות. והנה