אדיר במרום פה

ואפרש לך עתה סדר המנין הזה ותראה שבאמת כח השערות האלה מתחיל מעתיק המתלבש בא"א ומתפשט עד או"א אבל לז"א אינו מגיע אלא אותו החלק שמגיע כמו שנפרש בס"ד, וה"ס [קוצין דשערי תליין כו' עד כתפוי כדלקמן בס"ד. והנה גבורה דעתיק נתלבש בתחלה בח"ס ואז היא שם אלהי"ם בלבד, אבל הח"ס מתחברת בגבורה הזאת עד שהיא עצמה נעשית בסוד יין המשומר בענביו. והענין כי הנקודות של אלהי"ם הם סוד ההתנוצצות שלו והם תוקף כחו וזה התנוצץ הרבה להחזיר הח"ס לבחינתה עד שתהא היא ראש הג' בבחי' הנהגת הדין כמ"ש למעלה וכמבואר במ"א. ונמצא שעשיית הת"ס בסוד יין המשומר נמשך מן הניצוצין של אלהים העולים יי"ן כזה אלקים, והנה אלהי"ם עצמו ה"ס כו"ס היין וזאת היא הארה הראשונה שנתנה ממנה אל הח"ס אבל היין היא הארה השנית היותר חזקה שנהנה בה ולכן בסוד הארה הראשונה יצאו השערות בסוד או"א לבד ששרשם בח"ס אבל בכח ההארה השנית יצאו השערות בסוד בחי' ח"ס עצמה שהיא היין, ואח"כ בהעשות הבירורים פירוש שכיון שח"ס נקבעה להיות הראש הג' כנ"ל הנה לה מגיע ענין הבירור וסודו כולם בחכמה עשית. והנה אז הוצרך שיתמלא האלהים הזה כי בכחו נעשה כ"ז ואז נמלא בג' מילואין דיודי"ן ודההי"ן ודאלפי"ן אלא שלהיותו בסוד גבורה הנה השולט הוא אותו של הההי"ן וזה הי' צריך לצאת לחוץ בכל כחותיהם אלא שהקרום הפסיק. וכבר שמעת שה"ס עתיק המחזיר ההנהגה אליו ואז לא היה יכול לצאת בדרך הקרום אלא האחורים של זה האלהים דההי"ן שהוא היותר דין לבד. והנה תבין באמת כי זהו לבד מה שיצא דרך הקרום אלא שבצאתו המשיך עמו כח שורש האורות הראשונות שזכרתי והיו לצורך ה"ס עצמה ואו"א כי שני הארותיהם הם הכח שלו שבכחם מתפשט ונמצא שזהו לבד מה שיצא והוציא עמו הכחות האחרות ואז נתחלקו בזה הסדר אלף אלפים רבוא לסוד עתיק בסוד חזרת ההנהגה אליו, שבעת אלפים בסוד ח"ס עצמה כנ"ל. וה' מאה בסוד או"א כנ"ל

ואמר עוד וז"ל חוור ונקי. חוור הוא בסוד חסר להיות פה מקום הנהגת החסד כידוע, ונקי שהוא מן המובחר שבבירורים של המ"ק מה שאין לס"א שייכות בו כלל וכלל. ואמר כהאי עמרא כד איהו נקי וכו', כי באמת הם בסוד הצמר כנ"ל ובסוד הנקיון שהיא שלימות התיקון כנ"ל ומכאן נמשך שאינו מסובך. ואפרש לך עתה ענין הסיבוך הזה, כי באמת בז"א הוא מסובך וכאן אינו מסובך אך הענין הוא כי למטה הוא הנהגת העולם לפי מה שצריך בסוד חד"ר שהם שולטין בשוה כי לכל א' מהם יש פעולה. והנה החסד מאיר והארות הרבה מאירים ממנו וכנגדו הדין מאיר בהארות הרבה והנה אלו ההארות משתלבות זו בזו בסוד הרחמים, וכאן נמצא הסיבוך שהוא השילוב הגדול של ההארות שמתחברות באופנים רבים, ומכאן נמשך התורה בסוד טהור וטמא שכך צריך להיות כל הדברים האלה במדרגותם ויש כמה טעמים לטהרה וכמה טעמים לטומאה ומשתלבים זה עם זה כנ"ל, אבל בא"א אין הכוונה כך אלא להיות כל הדברים בהנהגת החסד וע"כ אין להם אלא התפשטות פשוט כל הדברים במקומם בשלימות החסד, שהתפשטות של ההנהגה הצריכה למטה שהוא מקום המלחמה של הס"א ונאחז שם והוא מסיבות מתהפך אינו כן למעלה כי הדברים עומדים בפשיטות ומכאן נמצאת התורה בלא מחלוקת, והיינו דלא לאחזאה ערבובי' מתיקונוי, ותיקון זה של החסד מתפשט בשוה בכלם לקבל מיתוק שוה וזהו דלא נפיק נימא מנימא ושערא משערא. ואמר וכל וצא וקוצא אית ביה ארבע מאה ועשר נימי דשערי וכו', וה"ס גדול. דע כי ענין הקדושה ה"מ התחזקות העצמות בכלים ולפי התחזק הארת העצמות בכלים כך הוא מדרגת הקדושה שלהם. וכבר פירשתי הענין הזה בסוד קרש קדשים דקודשיא, אך יש קדש ויש קדוש, והקדש הוא הנותן, והקדוש הוא המקבל. והבן היטב כי זהו