עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › אדיר במרום

אדיר במרום פד

Adir Bamarom 84 · אדיר במרום · free full Hebrew text

Open in the reader →

שמתפשטים מכחם ומחיבורם והם מלבישים אותם, אך באמת הם שורש לכל המלבושים אך אותם דלא אתבסמו הנה הם מתבסמים תמיד כי עולי' בירורים מהם בכל יום. אמנם מקום בירורם הוא בנוקבא וסודם שם פשתים שהם עץ היוצא מן השדה כי הנוקטג מעלתם בבאר שלה ואח"כ משם נלקחים למקום שנלקחים ועכ"ז גם הפשתן נקרא זרע אע"פ שהנוקבא היא שמעלה אותם כי הנה להעלות הניצוצות צריך ג"כ כח היסוד בשם יג"ל שבו ואב"ם ענין זה

והנה הפשתן אינו כמו הצמר שהוא הלבוש היוצא מן הפנימיות אלא הוא לבוש חיצון שיוכל להנתן על הגוף והוא נמשך מן הדין שבמ"ק פירוש הבחי' היותר דין שבהם. והנה בזה תבין איסור השעטנז כי באמת הצמר והפשתן הם ב' מיני לבושים והם בחי' חלוקות הרבה ואסור לחברם כי הוא קלקול כי אין לפשתים להיות בסוד צמר כלל שאינם ראוים לכך. ועכ"ז צריך שתדע כי בתחלה אלו הבירורים עולים במל' אך אח"כ נקחים למעלה ואז גם הם יהי' להם איזה חיבור באותם הראשונות שנתבסמו ואיזה הארה מהם מתפשטת באותן השערות הקבועין כבר שסודם צמר כנ"ל. ולכן יש פעמים שנצטוה הכלאים והוא בבגדי כהונה. ותדע שבאמת בגדי כהונה הם עשויין לתקן ענין הפשתים כי הכהן הוא איש החסד היה צריך ללבוש אלו הפשתים למתק אותם ולתקנם בכח עבודתו ולכן יש בהם גם בחי' זו של כלאים כי מכללות תיקונם הוא ג"כ זה הענין בהיותם נכללים בצמר כנ"ל, וגם כלאים בציצית מותר. ואמת כי אלה המצות הם עומדות בבחינת תיקון הפשתים בצמר כנ"ל, וכח המצוה אינו מניח המעשה להגיע אלא למקום הראוי שהוא תיקון שם אבל בלא"ה א"א לעשותו כי הוא פוגם ולא מתקן, והרי הבנת ענין השערות תמיד מה הם כי הם אור הפנימי הבוקע נקבי העור ויוצא ובצאתו יש בו חלקי המ"ק הנעשית שער סביביו, ותראה כי שע"ר עולה תק"ע וסודם ב' מנצפ"ך ועשר אותיות

ואפרש לך עתה מהו ענין עמר נקי, כי בגמרא אמרו על ענין הצמר כל דנקי אגב אמי' סליק, והוא כי השערות הנה ג"כ מקום אחיזה לקליפות אבל יש חילוק בין מקום למקום, כי השערות שיצאו בטהרה גדולה ובנקיון שלם שלא נשאר רושם רע מן המ"ק דבוק בהם, הם תיקונים גדולים מקום הארת האורות כנ"ל, אבל אותם שלא נבררו היטב ושנשאר בהם איזה רושם הנה אדרבה משם מתאחזת יותר הס"א והבן היטב. והנה הא"א שער רישיה כעמר נקי כי הם משופרי שופרי של הבירור ולכן אין שם אחיזה לס"א כלל. והנה אמר בגלגלתא דרישא תליין כו', והענין כי באמת השערות יוצאין מן הח"ס אבל הם תלויין בנלגלתא, ובאמת הגלגלתא היא ממשיכתם. וכבר שמעת כי הח"ס היא מצד עצמה נסגרת בקרום אך הגלגלתא ממשיך דרך הקרום מה שיכולה להמשיך ונשארים תלויים בה, וע"כ אמר [בגלגלתא דרישא], והיינו בגלגלתא מצד מה שהיא מסבבת הראש פירוש המוחין. וכבר ידעת סביבת הראש מהו שהיא מקפת עליהם להחזירם אל הנהגתה. ותדע ששורש של השערות עצמן היא גבורה דעתיק המלובשת בח"ס דא"א ולהיותה גבורה חנה מקבצת שם כל מה שנברר מן המ"ק ושם נעשה מה שנעשה לצאת לחוץ. והנה הגבורה הזאת מורה שם אלהי"ם דההי"ן בריבוע והם נקראים אלף עלמין דחתימין בעזקא, אך ג' דברים צריך להיות נכללין בכאן והם כל בחי' הגבורות דהיינו ב"נ"ה, ובאמת שיש זה הריבוע שעולה אלף, ויש הה' אותיות עצמן של אלהי"ם שהוא השורש, ויש הניקוד של אלהי"ם שעולה ע'. והנה אלה הג' מתפשטין בסדר בסוד הפרצופים כמו שידעת אלף אלפים רבוא הם בסוד האלף והם רבבות בסוד חפנין הא' שבעתיק, הניקוד של אלהים עושה השבע מאה אלפין בסוד המנין הב' של א"א, והה' אותיות עצמן עושין הת"ק שהם בסוד מנין הג' דאו"א: