אדיר במרום סג

אתקיימו כו', והענין כי הגליפו הוא שלא נתקיים שהם הכלים הבאים בסוד החיצוניות שבהם הי' צריך להתפשט הפנימיות, והנה כתיב וימלוך בלע וכו' והם שמות הספירות אך לפי בחי' השבירה דוקא וע"כ מן הבחי' הזאת יצאו באמת מ"ק שהם שרשים לס"א ולנשמות הנדחות ג"כ וזהו ענין ארוך אך רצה להודיענו איך השמות הנזכרים בפרשה אינם אלא שמות לפי השבירה, והנה ע"כ נקרא זמן א' ואח"כ בזמן אחר הי' התיקון, והכל נרמז בתורה בסוד בראשית ברא אלהים וכו' והארץ היתה תהו ובהו וכו' וזהו בזמן השבירה ויאמר אלהים יהי אור זהו בזמן התיקון ובאותו הזמן של התיקון הי' מסתכל בפרסא ומתקנה כי שם השורש ולפי מה שנתקן שם הי' נתקן לחוץ

ועתה אפרש איך נמשך מן השבירה והתיקון כל הנהגת העולם ומשפטיו, והוא הנה בהיות שנפלו הכלים ונשארו רקנים מן האור שלהם ואז ניתן שליטה ומקום לס"א הנה כן נתנה הכנה לאדם ולעולם להיות בירידה שהס"א תשלוט ובהיות שהוחזרו הכלים להתעלות ולהתקן כך הוכן לאדם ולעולם להיות שב ועולה אחר הירידה, והנה כאשר נשארו ניצוצות מן האורות בתוך הכלים אפי' בזמן שבירתם כך אין האדם והעולם נעזב לגמרי אף כי הי' חרוב הרי כי כל מצב ומציאות שורש במעשה הזה של הכלים והנה תבין שזהו סוד מיתה ותחי', כי המיתה באדם הוא ממש הסתלקות האור מן הכלים האלה, והתחי' היא חזרת הכלים על תיקונם וזהו שורש במו כן לגלות ולגאולה, וה"ס מחי' מתים אתה ורב להושיע כי תחית המתים הוא ענין הגאולה ושרש הכל בתיקון הכלים וכל פרטי הדברים הנמצאים בענין הזה הכל מוליד תולדות פרטות בהנהגת העולם לפי הענין שזכרתי והנה זהו מ"ש למעלה שכשעלו ישראל מן הים הי' זמן לתקון השבירה כי הגלות הי' תולדה מן השבירה והגאולה מן התיקון והיו יכולים להשלים התיקונים בהתעוררותם, אבל טעו בסברתם כי הם חשבו שצריך לתקן המתקלקל והיינו ימלוך כנ"ל, ובאמת הי' צריך להחזיק המתוקן שהוא המתקן אחר הקלקול והיינו מלך דצל"ם כנ"ל, ואמנם אחר שנתקלקלו עוד בעגל אז צריך להחזירו לבחי' שהי' בשעת העלי' מן הים כדי שנוכל לתקן תיקון שלם ולכן אמר דוד ימלוך ה' לעולם וגו', אבל לע"ל כתיב והי' ה' למלך על כל הארץ וגו' ואז ישאר התיקון שלם

והנה אפרש לך עתה בחי' התיקון כראוי והוא מ"ש ולבתר זמנא הוי מסתכל בהאי פרסא, ואומר לך מהו ענין [ולבתר זמנא] והוא באמת סוד גדול להבין ענין הזמן כי באמת למעלה אין זמן אלא הכל אורות, אבל להתקבל המקבלים צריך זמן אך סוד הכל הוא חיי עולם וחיי שעה כי העוה"ז הוא תחת הזמן אבל לע"ל לא יהי' עוד זמן כי יהי' הכל נצחי וכל הדברים האלו צריכים ביאור גדול, דע כי הנה כתיב לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים. והענין כי כל הימים שהאדם חי על האדמה הם כלם מדרגות נתקנות אחת אחת והם כ"כ צינורות שנשארים פתוחים להשפיע שפע טוב על הנשמה ההוא ועל כל הבריאה כי כן הסדר שכל המאורות יהי' נפתחים על הנשמה ונשארים נפתחים לצורך הבריאה, והנה הימים הנגזרים על האדם לחיות הם המדריגות שהוא צריך לתקן לפתוח כ"כ צינורות שכאשר פתח כולם השלים תיקונו ואז תהיינה כל המדריגות ההם פתוחות עליו שכולם תהיינה משפיעות בכל רגע קטן עליו לנצח נצחים וזהו ענין הנצחיות שהדברים שהיו מאירין זא"ז בעוה"ז שם כולם כאחד מאירין בכל רגע, ואל יקשה אצלך לאמר שהנשמות שנגזר עליהם חיים פחות מאחרות שיהיו פתוחים עליה צינורות בפחות מאחרות וא"כ יהי' עינוגן פחות והרי אין זה תלוי בידן, כי צריך שתדע איך הענין הזה נמשך מן הגלגולים כי לא כל הנשמה מתגלגלת תמיד אלא חלקים ממנה ואותן החלקים אינן צריכין כ"כ צינורות כמו כל הנשמה אלא מספר השייך להם ואין שייך בהם מספר יותר כי זה לפי מה שהן צריכין לפי מציאותה. ונחזור לעניננו ונבאר עתה מי גורם השינוי הזה בין