אדיר במרום סא

הראשון שהוא היותם ז' ספירות ולא נגלה בהם החיבור העריך בהם מה לזה מפני הטעמים שפי' למעלה, והנה באמת מן הבחי' הזאת ראוי שתצא הס"א ולא מבחי' מתוקנת, והנה בתחלה נעשו הי' כלים והם תולדה מן הצמצום ומן הרשימו של החלל ואח"כ בתוכם הי' צריך להתפשט העצמות בסוד האורות. וצריך שתדע כי הנה בכלי נמצא שורש שיוצא הס"א פי' כי כאשר חידש המאציל חידוש העולם בסור הצמצום והניח הרשימו שממנו נעשו הכלים הנה הרשימו ההוא הי' לפי המציאות שרצה שימצא העולם וכיון שרצה שתהי' בעולם הס"א הנה ודאי שצריך שהבנת הרשימו תהי' נותנת זה אך זה צריך שתבין כי הענפי' שהן הבריות אינם יוצאין מן השורש שהם הספירות אלא כשיעמדו הספירות בערך אליהם פי' שהיו באותו הכח הראוי להוציא הבריות ההם כי בהיות הספי' בבחי' אצילות הנה לא יוציאו מלאכים כי רב הוא האור בהם ממה שצריך שיהי' להוציא המלאך וכן בהיותם בבחי' בריאה לא יוציאו של יצירה כי הם בעלי כח ואור יותר ממה שצריך לערך המלאכים ההם והנה ע"כ אע"פ שנאמר שחרשימו הוא הנותן שתהי' הס"א בעולם אבל זה פשוט שלא יהי' שורש ראוי להוציא אותה אלא לאחר שירד האור ירידות רבות שהוא עד סוף מדריגת הקדושה שאז מגיע להוצאת הס"א. והבן מאד ענין זה

והנה כשיצאו הכלים האלו שהם מסוד הרשימו הזה הנה שם הי' נתגלה זה השורש שממנה תצא אח"כ הס"א אך הענין הוא כי באמת אין הס"א יוצאת אלא מן הו"ה לבד אבל לא מן הנ"ר ולכן עד כאן לא נקרא שנתגלה שורש לזה הענין כי הכל הי' בסוד הג"ר לבד שהם הי"ה הבאים מן הדביקו' כנ"ל ולא מן הקו אבל הדברים האלו עומדים ברומו של עולם ואסור להרחיב בהם הדיבור וא"א לומר אלא ריש מילין והמשכיל יבין, נמצא שבכלים האלה נמצא השורש לס"א כנ"ל אבל הענין הזה צריך פי' גדול כי לא תחשוב ח"ו שיהי' בכאן ענין הס"א כלל כי הלא הס"א אינו אלא נברא א' שבראו הקב"ה אך אותו האור שהוא יכול להיות שורש אל הס"א להוציא אותה עליו אנו מדברים, והנה צריך שתדע כי כל מה שיש עתה מראש האצילות עד סוף העשי' הכל נכלל הי' בעשר ספי' האלו וכאלו נאמר שמה שהי' ע"ס נחלקו אח"כ לארבעים חלקים שהם ע"ס דאבי"ע, וביותר פי' נאמר שמה שהיו עשר נעשו חמשים והם ה' פרצופים ועוד ה' פרצופים אחרים ועוד ה' ועוד ה' שהם פרצופי אבי"ע נמצא שבתחילה היו י' ספירות כוללים בעצמם כ"ב חלקים וכולם בהשואה אחת כי כל הבחי' של חסד ד"מ שהי' בכל פרצופי אבי"ע הכל נקרא כלי א' של חסד ואז האור הי' לו לבוא ולהתפשט בהשוואה א' בכל חלקי הכלים, אך מפני היות שם נכלל החלק האחרון נ"כ הראוי להיות מוציא הס"א הנה לא יכול האור להתפשט בו כי האור אין ראוי שיתפשט בכח זה הגדול גם בחלק ההוא אלא יתחלק הכל לחלקיו ואז החלק העליון שבו שאין בו שייכות לס"א הוא לבדו ישאר לקבל האור בכחו זה וע"כ כשבא האור בדרך הכלי לא יכלו לעמוד ביחד כי לא הי' הכלי ראוי לקבלו ואז נשבר וירד כמו שאפרש לך בס"ד עוד. אמנם אמת שזה הדבר הי' יכול המאציל לעשותו מתחילה פי' לחלק הבלי לחלקיו ולהשאיר החלק העליון לבד לקבל האור, אך סוד הענין הוא כי רצה שיהי' כך שיכנס האור כך בתוך הכלי ואח"כ ישבר הכלי אבל תדע שאין שום פעולה לבטלה ואם נכנס האור בכלי אעפ"י שיצא ממנו הנה הכלי מקבל איזה הארה ממנו שתשאר בו וגם יש הניצוצות מן האורות הנשארים בכלים כמו שאפרש לך עוד בס"ד שלא הי' כך אם האורות לא היו באים כלל והבן היטב

והנה לפי"ז נמצא שכשאני אומר כת"ר יהי' שם ה' כתרים בכל א' והם עתידין לחלק לה' פרצופים להיות כתר דא"א ודאו"א וזו"ן וכן כולם, והנה כשנכנסו האורות מתחילה נכנסו בכח"ב ושם נתקיימו ואח"כ יצאו לחסד והוא לא עמר באות