אדיר במרום נג
Adir Bamarom 53 · אדיר במרום · free full Hebrew text
Open in the reader →ח"ו אלא המאציל ית"ש א' ותורתו אחת וממשלתו עדי עד וכל המראה מן הס"א הפוך מן האורות הכל שקר ותועה וידעו הבריות האמת הזאת בסוף ההנהגה והסיבוב וכ"ז נכלל בפרשה הזאת כי היא ממש ענין זה כולו וכמ"ש עוד בס"ד, ותדע שודאי ישראל מקבלין פנימיות הסורות שלא נמסר אפי' למלאכים ולכן אמר [זכאין אתון צדיקיא וכו'], ותראה היאך הקב"ה סידר דברי תורתנו הקדושה כי דבר כזה שהוא שורש כל העיקרים וכלל אותם בפ' אחת קטנה ששום א' לא ישגיח עלי' והוא באמת מה שדוד אומר מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וכו', ונבחין בזה שני דברים, א' מה שהקב"ה הסתיר כך סודותיו בדרך שלא יראה אותם אלא מי שזוכה, וב' גדולת התורה שאפי' פרשה שנראה שאינה אלא סיפור קטן ובלתי עיקרי הוא כולל כ"כ עיקרים גדולים, ובאמת ה"ס מי האמין לשמועתנו וכו' שבעוד שהס"א יש לה שליטה וכח צריך שהקדושה לא תראה יפיה מפניה אלא תסתיר עצמה ואורותיה הגדולים יראו כחשוכים בסוף בזמן הגלות לכולם ובזמן הגאולה יתגלו ברגע, וכמה תיקונים תלוים בזה שמירת האורות בסוד לחם עוני והפיכת השפלות לגדולה והוא תיקון מחזיר כל סיתום לרווחה וכל רע לטובה וכמה ענינים אחרים מהם ידועים לב"א ומהם רק לה' לבדו וה"ס מה רב טובך אשר צפנת כו' וע"כ אמר כמתמי' [מאן ישגח בהאי] שאין משגיח [ומאן יזכה בהאי] לגודל רזי התורה, ואמר צלותא ברעוא יהא, והיינו כי כבר הקדים תפלה למעשה וזה לצורך כל מה שהי' לו לעשות ועתה הי' צריך לגלות סודות גדולות ולכן הי' צריך להשתמש מן התפלה שכבר אמר שבכחה לא יהא נחשב לחטא מה שהוא מגלה ולא יהי' שום קלקול ח"ו, ואמר ומה יימרון חבריא וכו', כי באמת מה היתה צריכה התורה לתלות מלכות המלכים האלו במלכות ישראל. וגם במדרש אמרו ע"ז מה שאמרו אך באמת סוד נשגב ונורא הוא רזי דרזין דעתיק יומין כנ"ל ליושבים לפני ה' סחרה ואתננה קודש לה'. ואמר עוד וז"ל
תאנא עתיקא דעתיקין טמירא דטמירין וכו', דע כי שורש עניני מציאות אבי"ע בכל פרטיהם נמשך הכל מענין שבירת המ"ק ותיקונם כי היא היתה פעולה גדולה אשר נעשית לתת הכנה לעולמות שימצאו באופן שיוכל לצאת מהם העוה"ז באותו הדרך אשר הוא עתה שהעקרי בו הוא האדם וכל שאר הבריאה ענפים ממנו, והנה ענין זה הי' צריך ביאור רחב מאד אבל אומר לך ממנו מה שצריך להבנת דברי הקדוש הרשב"י זללה"ה בפיסקא הזאת. והוא הנה תחילת המחשבה היתה שימצא האדם בעל בחירה שיהי' בן שכר ועונש לפי מעשיו כדי שסוף סוף יקבל ממנו ית"ש הטוב השלם בלי בושת כלל ודברים אלה כבר נתבארו במ"א אמנם כיון שרצה לעשות זה האדם בבחירה הזאת הנה כמה דברים הוצרכו לתקן ולהכין בעבור זה הנה צריך שיהי' היצה"ר בעולם שיוכל לשלוט באדם, אך שיהיה פעמים האדם שולט על היצה"ר וזה יגרום פעולה אחת בשורש, ולפעמים שהיצה"ר שולט באדם ואז יגרום פעולה אחרת בשורש א"כ נמצאו שני זמנים בין לאדם ובין ליצה"ר ובין למאורות שהם השורש זמן שליטת הטוב וזמן שליטת הרע, ועוד אין שתי השליטות האלו שתי בחי' לבד כי הלא בהם עצמן יש היותר ויש הפחות כי בין לטוב ובין לרע יש זמן שליטה גדולה וזמן שליטה קטנה ונמצאו השליטות מינים הרבה ולכולן יש פעולה בפ"ע בכל הבריאה ועוד יש ענין התשובה שאפי' אחר שיחטא האדם יוכל לתקן ואפי' אחר ששלטה הס"א ונתגברה ח"ו על הקדושה יהי' אפשר לקדושה לחזור ולהתחזק ולהתגבר עליו ולהעביר האחיזה שכבר ניתנה לה וימשך מכאן העונשים שיהי' לפי זמן וע"י יתוקנו הפגמים. והנה כדי שכל הדברים האלו ימצאו צריך שתהי' בריאת המאורות בדרך זה שיוכלו לצאת מהם כל הדברים האלה, ובאמת זה הסדר ומציאותו הוכן להם בכח יציאתם שבירתם ותיקונם וכמו שתשמע עוד בס"ד, ואפרש לך עתה איך זה תלוי בשבירה הזאת: