אדיר במרום נד

דע כי עיקר הכל הוא מצד הנשמה והגוף ששרשם במאורות הוא הפנימיות והחיצוניות שהם שני מציאות שאפשר להם להיות מתדבקים ושולטים בא' בחבור א' או להיותם בלי מתדבקים בחבור כ"כ שלם ואז יוכלו לשלוט זע"ז לפעמים הנשמה ולפעמים הגוף. ותדע שבסדר זה נסדר המציאות של הספירות מתחלת המצאם שהוא בזמן הצמצום והבן מאד ענין הזה כי נשאר הרשימו בתוך החלל וממנו נעשו הכלים ואח"כ בא הקו בתוכו וממנו נעשו העצמות כי זה ההפרש שבין העצמות והכלים שהכלים הם מבחינת הצמצום והעצמות הוא סוד הא"ס ב"ה הנכנס בתוך חלל הצמצום, ודבר זה היה צריך באור גדול מאד כי הוא ענין עמוק אבל אין כאן מקומו ועתה די לך לדעת איך סדר כל המציאות הוא פנימיות וחיצוניות כי כל עליון חיצוניותו היא פנימיות התחתון עד שנמצאים כל המאורות פנימיות וכל הנמצאים מהם חיצוניות להם והם עצמם מתחלקים בסוד פנימיות וחיצוניות כי האדם הוא פנימיות ושאר כל העולם הוא חיצוניות אליו וכן באדם עצמו יש הנשמה והגוף. וארמוז לך בכאן סוד גדול ועצום מאד שהוא מ"ש אחרי ה' אלהיכם תלכו וכן בלשון הזה נאמר כמה פעמים הלא נראה שלשון יותר חביב הוא לפני ה' כמו התהלך לפני והיה תמים. אך באמת סוד גדול הוא כי חלק א' מן המל' מתלבשת בתוך הנשמות של ישראל וה"ס קדוש שרוי בתוך מעיו בסוד אלהי בקרבי וזה כמו מוחין ופנימיות לנשמה. אמנם כמו שידעת שרק אחורי העליון הם נעשים מוחין בתחתון כן מאחורי מל' הוא החלק הזה המתלבש בתוך הנשמות וזה נקרא אחרי ה' והוא המקשר הנשמות עם השכינה ומי שמטיב מעשיו הנה הוא מחזיק הקשר הזה ובכחו נדבק בשרשו כראוי ע"י המצות. ומי שמריע מעשיו איבד זה הקשר וה"ס לסור מאחרי ה', וז"ס הענין המוזכר בזוהר ובתיקונים פעמים רבות איך השכינה היא נשמה לנשמות והיא שורה בלב, והבן

ונחזור לעניננו כי ראשית הסדר הזה הוא סוד פנימיות וחיצוניות וה"ע החלל והקו שבו. אמנם צריך שתדע כי הא"ק שהוא הנאצל הא' יש בו כמה מיני עולמות לאין קץ וזה הענין נזכר במ"א ופירוש הענין זה הוא כי באמת פרטית ההנהגה היא עד אין תכלית ובעבורו נקשרים הע"ס לכמה מיני קשרים והרכבות כי יש מעשה שיצא מכח התחברות חו"ג ויש מכח חסד ות"ת או מכח חסד ונצח וכן כמה מיני הרכבות אשר אין להם חקר ומספר רק הקשר הכללי שכל השאר נחשבים כמו ענפים ממנו לבדו הוא סוד ד' אותיות השם יהו"ה ב"ה ולכן לא יש מקום שאין שם הקדוש הזה, כי כל שם מורה על איזה מדרגה פרטיית או על איזה חיבור פרטי, אך כל החיבורים וההרכבות צריכים להכנס תחת סדר ד' אותיות אלה. וזה מה שאנו מדברים בא"ק שאנו מחלקים אותו לד' שמות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן כי הם ראשי החלקים והקשרים וההרכבות שכולם נקבצים תחתיו אך באמת שאר ההרכבות אין להם קץ והבן מאד. והנה השם הזה ב"ה הוא עיקר הנהגת הבריאה ובו תלוי עבודת בני אדם, כי הלא בעיקר צריך לתקן ולא בענפים. ותבין עתה שכל מה שאנו מדברים בא"ק אינו כטיפה מן הים ממה שיש בו, וכל עסקנו אינו אלא במה שמתקבצים כל הקשרים של המדריגות לסדר הזה של ד' אותיות השם והבן מאד

ועתה אפרש לך ענין הסדר הזה ותבין סוד גדול מאד. והוא כי הנה העיגולים הם נפש, והיושר הוא רוח, והם סוד הו"ה של שם, אך יקשה לנו מהיכן נמשכו שני האותיות האחרות שהם הי"ה, אם באמת לא באו אלא השתים האחרונות שהם הו"ה. אמנם כדי שתבין זה צריך אני להקדים לך הקדמות גדולות. והוא כי הנה באדרא זוטא (דף רפ"ט ע"א) אמרו וז"ל בז"א אינון לא תליין אלא אינון ממש בעתיקא קדישא תליין דהא שמא דעתיקא אתבסייא מכלהו ולא אשתכח, וסוד הענין הזה כי הלא תראה היאך העולם נברא בשבעה ימים ובעשרה מאמרות, וזה נמשך מסוד ההנהגה אשר