אדיר במרום קסו

אלא ע"פ מנין הנחשים שבהיותם שס"ה לכן הוצרכו להיות המצות כך, ולכן אין גדר בלי נחש, וכל אזהרה יש לה העונש הבא אחרי' ממילא. והנה על סוד השס"ה האלה השומרות את הקדושה נאמר הנה מטתו שלשלמה ששים גבורים סביב לה, ותראה שאומר סביב, והוא בו"ק, כי זהו נקרא סביב מכל צד. והנה ו"פ ששים הם ש"ס שהם הנ' ק"ך שזכרנו, אך הה' עצמה מקומה במטה. וזהו הנ"ה מטתו שלשלמה, שגם ה"נ"ה עולה ס', כי הה' עצמה נעשית ס', וזה כי זאת הה' סובבת מן הימין לשמאל ומן השמאל לימין, וסוד זה ה"ה ואז היא ג"כ ס', שגם היא לוקחת עשרה צרופים מכל קצה מו"ק כי היא המלכות שבכולם ומגיע אלי' עשר מכל שאר הספירות וכולן נכללין בזאת הה' הרי ס', וע"כ נקראת הנ"ה. והנה מט"ט כולל אח"כ כל אלה החלקים בסוד שיתין פולסי דנורא כי הנה לכל צד הם ס' ולכן נכללין כולם ס' בתוך ס' ואז נקראים שתין פולסי כנ"ל, ובכח זה לוחם ומכניע הס"א ושומר השכינה ולכן הוא נקרא בשם זה של שומר ובו הם כל המלחמות הנעשות עם הס"א, ובו נשתמש אברהם אבינו כשנלחם עם המלכים, וסוד הענין וירק את חניכיו ילידי ביתו שמונה עשר ושלש מאות, וזהו סוד גדול. דע כי כמו שמט"ט כולל סוד ס' פולסי כנ"ל כך הוא משתמש בהם לכלי זיינין ולכן הם נחלקים בס"ז לדרך אחר, והוא כי כמה מיני מאורות צריכין להתחבר לעשות פעולה אחת, אך העיקר בפעולת המלחמה הס' פולסי אלה, וכפי מה שהם מתחברים כך ממשיכין עמהם כמה אורות מכמה מדרגות להשלים פעולתם, וסוד הענין הנה הריגת ס"א נעשה בכח שם מ"ב שהוא השם שבו הכה משה את המצרי כמפורש במ"א. ונמצא שזהו מה שצריך להשתמש ממנו בראשונה ונשארו שי"ח מהש"ס מאלה האלהי"ם והם מתגברים על הס"א להכניעה וממיתים אותה בכח השם מ"ב, וזהו כמנין אליעז"ר בעצמו שהי' בסוד שי"ח אלה, וסודם ג"כ סוד התלת עלמין הנכללין בעוג מלך הבשן וכמבואר במ"א. ונמצא כי הם מתחלקין לחילוקים הרבה לפי המקום שהם עומדים שם רק שבסוד ש"ס הם שי"ח אלה. והנה ע"ז נאמר אשר אמרו לנפשך שח"י ונעבורה, כי באלה השי"ח תלוין הכנעת הס"א ואינה יכולה לעבור תחומה מפני כח אלה השומרים, אך כשיש פגם ח"ו הנה אין כח באלה השומרים ונשפלים לפני הס"א עד שיהי' לה מקום לעבור, וזהו שח"י ונעבורה. והנה ע"ז נאמר כל רעי' בגדו בה היו לה לאויבים, ותראה שאינו אומר היו לה אויבים אלא לאויבים, והענין כי כשיש קלקול ח"ו, תחת שאלו השומרים היו שלא יניחו הס"א לעבור, אדרבא היו לאויבים לצורך אויבים לעבור בהם ולהגיעם למעלה מתחומם, כי הנה הם ג"כ השורש לס"א כנ"ל. ובאמת מנצפ"ך הוא שורש כ"ז הענין באותיות והם העומדות אם להכניע הס"א או לתת לה ח"ו מקום כניסה, וס"ז רי"ע גימט' פ"ר כמנין מנצפ"ך, ולכן כל רעי' בגדו בה שהם אלה הגבורות הבאים מצד ריע מנצפ"ך, ונמצא ששורש הכל הוא שצריך ששם הוי"ה שבז"א ימתיק אלה האלהי"ם בסוד הוי"ה הוא אלהי"ם ומנצפ"ך נמתק ואז תהיינה הגבורות לתיקון ולא לקלקול, וז"ס אם הוי"ה לא ישמור עי"ר שהוא מנצפ"ך בגימט', שוא שקד שומר שהוא מט"ט, כי כל השמירה נמשך משם הוי"ה ב"ה שבז"א שממתק את הגבורות שלא יהיו הם עצמם לאויבים

ואומר לך מהו סוד השקידה המוזכר פה שוא שק"ד שומר, אך סוד הענין הוא כי הנה כתיב אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלתותי יום יום לשמור מזוזת פתחי, הרי מן השקידה נולדת השמירה. וס"ז כי הנוקבא היא הפתח בסוד המעבר של האורות אם לצאת אל התחתונים או לעלות אל העליונים. ותראה כאן באיזה דרך היא נעשית כך, כי כבר שמעת ענין ההרכב. שבהם תלוי ענין ההנהגה בכל פרטי' וזהו עיקר גדול לזכרו תמיד להבין עניני חכמה, כי הספירות הם עשר ובהם כל עניני ההנהגה נעשית מחמת רוב קשריהם בהרכבותיהם. ונמצא שלעשות פעולה אחת תצטרך להאיר ספירה אחת