אדיר במרום קסז

אך בבחינת קשר פרטי אשר תתקשר לאחרים כי זולתו לא הי' כך ונדבר עתה מן הפתח, וגם זהו כלל גדול כי לפי הקשרים שמתקשרים למעלה כך תצא הצורה בכל חלקי' למטה. ונמצא שיש בפתח למטה המזוזות והדלת כי בלא"ה אין פתח, והדלתות על הרוב הם שנים כי הנה גם משקוף וגם מפתן יש וכולם יש להם שורש. אך נדבר עתה על הפתחים שהם בני שתי דלתות ושתי מזוזות שבהם תבין ענין הפסוק הזה ששאר החילוקים אינם שייכים לעניננו. והאמת הוא שהנוקבא היא השער כמו שאמרנו, ויש בה שתי בחינות פנימיות וחיצוניות, והם תלוין בנו"ה דז"א, הפנימיות בנצח, והחיצוניות בהוד. והנה הגו"ה עצמם הם שתי המזוזות, ושתי הבחינות של הנוקבא הם השתי דלתות, ובאמת בסוד האותיות הם שני דלתין, וסודם ג"כ ב' פעמים כ"ב אותיות כי הד' צורתה ד הרי כ"ב (שני ווי"ן ויו"ד) והם שני פעמים כ"ב וכשתחבר כ"א מהם נעשה ד' אחת לבד, ובהתחבר שני הדלתות נעשה ם סתומה וה"ס הנוקבא בסוד פתח הנפתחת והנסגרת בסוד מ' פתוחה ום' סתומה. והבן היטב הענין הזה שבו תבין ענין המצוה של המזוזה על מתכונתה, הנה הנוקבא היא אחרונה שבספי' והיא אות רביעית ה' אחרונה של שם ולכן נקראת דלת. וצריך להבין היטב טעם הקריאה כך, כי אמת שהר' הוא כ"ב אותיות כנ"ל אבל כמה אותיות אחרות יוכל להצטייר כך כי גם אות ה' היא כך אם הציירו כזה ה הוא כ"ב. אמנם ענין האותיות באמת הוא ענין גדול שבהם כלולים כל משפטי ההנהגה, והנה הדלת הוא הסוגר השער ובבחי' הזאת נקראת הנוקבא דלת בסוד מה שהיא סוגרת את הז"א שלא יהי' מושג אל התחתונים, ובס"ז היא רביעית אל הז"א אפי' בזמן העיבור שהיא תלת כלילין בתלת והיא רביעית אליו כי משלימתו הוא זה להיות סגור ממנה, ובהבנותו צריך להבנותו כך, וכן אח"כ בזמן הגדלות היא מתפשטת כנגד ד' ספירות תנה"י שהם הצריכין להיות נסגרים להיותם הקרובים יותר אל התחתונים. וכמה טעמים יש בהם שהם צריכין להסגר והוא ענין ארוך לפרטם, וכללות הענין הוא להיותם קרובים אל התחתונים ומוכנים להאיר יותר בלא שמירה אחרת ע"כ צריך ההסגר הזה, ובס"ז ההסגר נקראת דלת, וכ"ז נעשה בשם שלה שהוא אדנ"י, וזה השם עצמו לפעמים יפעול בסוד דלת הסוגר השער, ולפעמים בסוד שער פתוח, וזה נמשך לפי ההארות, כי הנה כתיב אז ירדו לשערים עם ה', וכן כתיב אז לחם שערים. דענין זה נתפרש בס"א איך ג' שמות אדנ"י יש ביסוד נוקבא שעולין קצ"ה בסוד קצ"ה הארץ, וכשג' הויו"ת יורדין להם שהם כמנין לח"ם אז יתמלאו האדני"ם ויעשו כ"א מהם שער ואז הוא שער מוכן להכנס הראוי לכנוס ולצאת הראוי לצאת, אך כשאין השם הוי"ה ב"ה מאיר בהם אז נשארים בבחי' ד' אותיות לבד, ובס"ז הם דלתות הסוגרות השער, וז"ס זה השער לה' צדיקים יבואו בו, כי נעשה שער בכח שם הוי"ה ואז צדיקים יבואו בו, ונמצא שיש ב' בחינות לנוקבא בחינת שער ובחי' דלת, והדלת התחיל אפילו מזמן העיבור, וה"ס דלה כי באמת היא כך בזמן שאין התפשטות כלל כי אפי' ד' אותיותי' נכללין בד' אחת לבד כי בבוא אח"כ שם הוי"ה ב"ה הנה יתמלאו כל האותיות ויהי' הכל רווחה בסוד שער פתוחה. והנה מכאן נמשכין אח"כ הי"ב שערים של ירושלים, כי הנה ג' אדנ"י הם וג' הוי"ה נמשכו אליהם יעשו אותם שערים כנ"ל, ואח"כ כל אות של הוי"ה אחת יוצאה ממנה הוי"ה שלימה בסוד הי"ב שבטים, ואז כל אחד א' מהם שנתחברו אל אות א' מן אדנ"י נעשו לו ג"כ שער שלם ואז הם י"ב שערים. נמצא ענין הדלת פעולה פרטית לנוקבא בסוד סגירתה ופתיחתה ותלוי הכל בשם אדנ"י. והנה יש בנוקבא ב' בחינות כנ"ל, ולכן הם שתי דלתות ובשתי דלתות אלה נכללין ג"כ הכ"ב אותיות לצורך מה שאפרש לך אח"כ בס"ד, אך כדי להעשות בה פתיחה וסתימה צריך שיגיע אלי' התעוררות מלמעלה, וזה כי הנו"ה דז"א הם שורש לנוקבא כנ"ל, ולכן הם