אדיר במרום יא

הבריאה ולהניח השלימות אל האדם כמ"ש ואומר לך מהו השלימות הזה כי הוא תלוי בב' דברים, הא' ענין הרע אשר נתן לו הכנה בענין שבירת המ"ק ואח"כ התחיל התיקון במ"ה החדש שהספירות שלו בוררים מן הקליפות אך התיקון הזה לא נשלם כי לא כלה הבירור ועוד צריך להגיע הב"ן למדרגות הס"ג כבראשונה וכל אלה אפרש לך לקמן יותר בס"ד, ונמצא שהרע נמצא עדיין בבריאה והגוף הוא עדיין בעל יצה"ר ואלמלי השלים הקב"ה ברייתו הנה לא הי' רע נמצא כלל ולא הי' יצה"ר בגוף ורצה הקב"ה שהגוף בעל יצה"ר יתקן א"ע בזכותו בתורה ובמצות ואז נשאר טהור ונקי. וזהו ענין הא' שבו תלוי השלימות הזה, והשני הוא ענין המשכת השפע, כי מלכות אספקלריא דלא נהרא דלית לה מגרמא כלום והמאציל רצה בזה כי הניח בעבודת התחתונים האלה שבכח הזכותם הנה ממשיכין אליה השפע וכשגמרו להמשיך לה שפע כנ"ל כמו שצריך לכל חלקי' אז נשלמה עבודת האדם, והבן היטב כי הנה שני הדברים האלה נקשרים זב"ז הרבה כי כל זה ה"ס והי' אור הלבנה כאור ההמה שזהו ממש ענין מיעוט הירח כי לא נבראת מתחילה הירח קטנה שאין טובה לה כן אלא ירידה הי' לה כמו השבירה במ"ק, וביד בני אדם להחזירה למקומה הראשון, וכאשר תחזור בשלימות עוד לא תרד כאשר יחזור הב"ן למקומו הראשון דהיינו ס"נ, ואז והי' אור הלבנה כאור החמה כי כבר נמשך לה השפע הצריך לה והוא אינו פוסק, והבן היטב כל אלו הדברים איך דק למלכות מגיעים כי כל זה הוא להיות מל' הקשר שאמרנו ונמצאו התחתונים כחלקיה ממש ולכן היא אינה שלימה אם חלקיה אינם שלימים וחלקיה לא רצה המאציל ית"ש להשלים כי הניח להם להשלים את עצמם ובהיותה נשלמת בהם הנה ככל שאר הספי' כך היא ולא תהי' עוד דלה וענייה כהיום הזה להיותה בסוד אספקלריא דלא נהרא, והבן היטב כי באמת הנוקבא איננה עשוי' אלא לקבל מן הזכר ולהשפיע לתחתונים ונמצא ששלימות מציאותה היא הקבלה מן הזכר וההשפעה וזה המתחסר ממנה כשאינה שלימה עדיין וכשהיא שלימה נקבע בה השפע, כי אעפ"י שנראה שענין זה הוא חוץ ממנה כי אורה מן הזכר אינה כך אלא שלימות הנוקבא וכמו חלק ממנה הוא ממה שנמשך בה שפע הזכר ומתחבר בה להשפיע בה ובזאת הבחי' היא עשירה ויש לה אור גדול אך בהחסרה זה מה שנשאר היא דלות ועוני כי לא נשאר בה אלא מה שיש לה מצד עצמה, ולעתיד לבוא שאור החמה שעתה לפעמים חסר ממנה ולפעמים רב בה יהי' נקבע בה בקביעות ונמצא שעכ"פ האור שלה לא יברא חדש אלא אור השמש הוא שיהי' נשאר בה אך זה נקרא חלק הנוקבא כמו שכתבנו

ותראה שבזמן מיעוט הירח המ"ס של הנוקבא נכנסו בז"א עצמו ובאמת זה האור הנמצא בה מבחי' הז"א עצמו, וכבר נודע טעם המיעוט זה כדי לתת מציאות לבחירה ושכר ועונש כדי שמה שהי' יכול המאציל לעשות בעצמו יעשוהו בני אדם, וכבר פירשתי זה במ"א כי באמת שאר הספי' נבררו כל חלקיהם אך נוקבא לא הובררה כל חלקי' כדי להניח מקום לעבודה אפילו בשאר ספירות נשאר לברר מה שראוי להיות בהם לצורך המל' ותיקונה, והאור הרב שלה אינה ראוי' להמצא בה אלא אם כל חלקי' נבררין לכן בתחלה נמצאת גדולה ואח"כ קטנה יען לא הי' אז זמנה להיות כן, והרי הבנת הב' דברים הצריכים להעשות לשלימות בני אדם, הסרת הרע והמשכת השפע, וזהו הסוף באמת כי מטהרה הנשמה נמשך זה שיגיע השפע הראוי אל נוקבא, ויהי' בה אור החמה שהוא זאת הבחי' שבנוקבא המשלמת אותה כנ"ל, וזה סוד מצה ומצוה, כי מצה הוא לחם עוני והיא בחינתה לבדה ולא בחי' השלימות מצד הז"א, והמצוה היא שלימה בסוד אור הלבנה כאור החמה, ולכן אמר כד אתחברת בדכורא אתקריאת מצוה בתוספת וא"ו, ואינו אומר שזו"ן ביחד נקראו מצוה מצה וא"ו