אדיר במרום י

אימא לצורך בנין זו"ן, התפשטות האורות והצטיירם בגבול ושיעור הראוי להם, ואלה הדברים נעשים בכח שני השמות האלה אל ושדי, וס"ז עולם חסד יבנה שהתפשטות האורות הוא בסוד חסד שהוא שם אל ע"כ כל האורות בהתפשטות מתפשטים בשם אל ואח"כ שדי נוטלם ומציירם בצורה, וכ"ז הדבר נעשה למעלה במקור שהוא יסוד אימא שסודו אל ג' יודין וא' שהם סוד חו"ב וח"ג שהם המוחין שבסודם מתפשטים האורות ובשם שדי מצטיירים ועיקר ציורם ע"ס מ"ב אמ"ר וק' ברכאן כי כמה שמות יש כולם מורים על הארה פרטית ופעולה מיוחדת אך כולם נכללים תחת ד' אותיות יהו"ה ב"ה וד' המילואים היוצאים משם כי זהו הסדר הכללי המנהג כל שארי סדרי האורות ומחלקות פרטיהם ודבר זה עוד יתבאר לקמן בס"ד. והנה הציור הזה הוא המעמיד האורות בסדר וציור הצריך להנהגה, ע"כ זהו מה שצריך להבין היטב לדעת סדרי ומשפטי ההנהגה הזאת. הנה כתיב אשר ברא אלהים לעשות וסה"ע הזה כי הקב"ה התחיל הבריאה והעמידה על מצב שיוכל אח"כ האדם להשלימה עד שיהיה לו השכר על מעשיו, וזה כי האדם נברא כבר בצלם אלהים ודיוקנו בדמות דיוקן של מעלה ועכ"ו איננה שלימה להדמות לעליון לגמרי עד שישלימנה במעשיו הטובים וה"ע המצות שהם תרי"ג כתרי"ג אברי האדם, ואפרש לך עתה סוד א' גדול כי במצות יש שאינן תלויות באיברי האדם ומובן היטב איך אינם ענינים שהיו ראוים ליכנס בבנין הגוף כי הם רק נמשכים מהמאורות העליונים לשלימותם כגון התפלה והקרבנות התרומות והמעשרות הם דברים תלוים בפעולת המאירות, אך שיש מצות שנראה שיהי' ענינם ראוי להמצא בבנין הגוף כמו התפילין והציצית כי הם אורות נמצאים כך למעלה וכיון שבאמת במצה שלמעלה בוקעים המוחין ויוצאים או הטלית מקיף לו על ראשו של ז"א הי' צריך אד להבנות גופו כך, וא"ת שאין התפילין באים אלא בזמן הגדלות הנה השניים אין האדם נולד בהם אבל גדלים לו אחרי כן, אמנם זה הענין תלוי ממש בשם זה של שדי שהוא המצייר, וכשתדע זה תדע נ"כ למה נק' התפלין (והציצית) אות וכן השבתות ויו"ט ועל כולם אות ברית קודש, הנה בזוהר פ' ויצא (קנ"ז א') מצה כד אתחברת בדכורא אקרי מצוה בתוס' וא"ו הה"ד כי המצוה הזאת, פירוש זה הענין כי רצה המאציל ית"ש שיהיה קשר בין המאורות ובין התחתונים עד שפעולת התחתונים תוכל להגיע אל העליונים ולצורך הקשר הזה הכין המלכות שהיא העולה והיורדת ע"פ המעשים שלהם ומעלה המעשים לכל המאורות להתעורר ע"י ובס"ז נצטיירו כל המאורות בציור תרי"ג שהוא הנקרא דמות אדם והיינו דמות מלכות שהוא אדם דמרכבה ונא' על כל החיות דמות אדם להנה, וצריך שתדע כי מציאת האיברים הנמצאים בבנין הגוף גורמים אפילו באיכות הגוף מציאות מה שלא היו נמצאים אילו לא היו האיברים ההם וכבר דבר זה נראה לעין שבהחסר לאדם ביציו הנה יחסר בחוזק קולו ויחסר ממנו הזקן ומזה תקיש על השאר כי אעפ"י שאינו נראה לעינים הנה כן יוכל להיות אך בהעלם כי לא נוכל לראות בעינינו כל עניני איכות הגוף הנסתרות לפנינו, וס"ז הענין כי סוף דבר אין יש אלא ע"ס פועלות, והאיברים אשר לגוף אינם אלא ספירות והארות אשר יתפשטו ויעשו איברים ובדרך אחר יתפשטו ויעשו איכות, ומקור זה הדבר כבר נתבאר במ"א אכמ"ל בו, נמצא שבהיות ספירה אחת נמצאת במציאות תראה בבנין ותעשה אבר א' ותמצא באיכות ותעשה תולדה א' ואם תחסר בבנין תחסר ג"כ באיכות. וכ"ה באמת בעטרת הברית כי בה תלוי דוקא שלימות הפרצוף בסוד המצות וזה כי תרי"ג תולדות נמצאים לה והם תרי"ג מצות האלה מהם פעולות למאורות ומהם הארות במאורות עצמם, והנה תראה עתה ענין המילה שבה התלוי' כל התורה, ואפרש לך ענינה לפי עתה שהתינוק נולד ומלין אותו, ואפרש לך לפי ענין אדה"ר שנברא מהול, הנה רצה המאציל ית"ש להתחיל