אחיעזר חלק חלק ג קעט

לוח השמטות ותקונים

בעמוד 8 סוף אות ו' נשמט: שו"מ מקצת דברים בהגהות הרש"ש פסחים ד"ה

בעמוד 26 סוף אות ג' יש להוסיף: אולם בירושלמי פסחים פ"ב ה"ב מבואר ישראל ונכרי שהיו באים בספינה וחמץ ביד ישראל הרי זה מוכר לנכרי או נותנו לו במתנה וחוזר ולוקחו ממנו לאחר הפסח, ובלבד שיתן לו מתנה גמורה. ועי' בק"ע שם שפירש אבל לא במתנה ע"מ להחזיר יעו"ש. ומשמע דמדינא קאמר דלא מהני מתנה ע"מ להחזיר, ועי' ביד המלך הל' חו"מ

שם סוף אות ד' נשמט: שו"מ בס' בית אל להגאון מוה"ר א"ל נטנזאן ז"ל

שם בסוף אות ה' נשמט: שו"מ בשו"ת בית יצחק חאו"ח שהרגיש בזה

בעמוד 28 סוף אות ב' נשמט: וע"ע בס' תורת חסד חאה"ע

בדף כ"א בסימן י"ג נשמט: שו"ר בשו"ת פרי יצחק ח"ב מה שכתב דברים קרובים לזה

בעמוד 44 צד ב' בסוף הדבור ולפ"ז כו' נשמט: שו"מ בשו"ת מאמר מרדכי סי' פ"ד מש"כ בזה

בדף כ"ו צד ב' בשורה מ"ב נשמט: וע"ע בחי' רעק"א לאו"ח סי' של"א מ"ש בזה

בעמוד 58 בתוך ד"ה באמת צ"ע כו', בשורה 8 אחרי התיבות "עבירת עשה מדאורייתא" יש להוסיף: אלא דיש לדון דאפילו אי נימא דחלול שבת מדרבנן לא הוי מומר מ"מ באיסור תורה דשבותין הוי מומר ופסול, אולם הפמ"ג בפתיחה להל' שבת נסתפק דאפשר דלא הוי מומר רק במלאכת שבת שיש בו חיוב סקילה ולא כן במחמר ובאיסור עשה דשביתת בהמתו וכיו"ב יעו"ש אלא דבאיסור מחמר מפורש ביבמות ד"ו שאני לאוי דשבת דחמירי ופירש"י שם דקיי"ל דמחלל שבת כעובד ע"ז, אולם באיסור עשה י"ל דלא הוי מומר, ולהלן יבואר ממש"כ בשו"ת בנין ציון סי' כ"ג דבכה"ג לא מומר]

בדף ל"ו סוף ד"ה הנה ראיתי כו' יש להוסיף: שו"מ בשו"ת בית יצחק חיו"ד ח"ב סי' צ"ט שהעלה ג"כ להלכה בפשיטות דלא כהגינת וורדים ואינה צריכה חליצה ומותרת להנשא, וכ' דישתקע הדבר וחלילה לומר כן. וע"ע בשו"ת בית יצחק ח"א שתמה ג"כ ע"ד תוס' רי"ד בשבת

בדף ל"ז בדבר קיום הצוואה ע"י ערכאות נשמט: עי' בשו"ת רדב"ז ח"א סי' כ"ז

בדף נ"א צד א' אות ב' שורה 9 אחרי התיבות "דבר קטלא הוא" יש להוסיף: ואולי י"ל דהא דפסולים להעיד בד"נ משום דאינו בזוממי זוממין ולא הוי פסול בגופו ול"ש למילף מקו"ח דבע"מ דכשר לעדות, והא דפריך מיושב שכן פסול לעדות אע"פ שאין זה פסול, אך דפרכינן דשאני יושב שהוא פסול לעדות ואינו ראוי להגיד בעת ישיבה כמו כן אינו ראוי לעשות עבודה בישיבה שו"מ בס' שושנת העמקים להפרמ"ג סוף כלל ו' שהרגיש מדהג"מ זבחים ט"ז דהא אפשר למילף מהא דמעם מזבחי תקחנו למות, וכ' ג"כ דגם בעשה תשובה לא מהני משום דאינו בזוממי זוממין, ומצדד שם דברוצח לא מהני תשובה להכשירו לעדות יעוי"ש, וכן יל"ד מלשון הרמב"ם בפ"ב מה' טו"נ דאם היו עדים שנלקה ועשה תשובה חוזר לכשרותו דמשמע דבתשובה גרידא לא מהני

בעמוד 106 סוף סי' נ"ב נשמט: ובעל מפי השמועה השיב על זה בדברים נכונים, אלא שאין הפנאי גורם לי לברר הדבר

בעמוד 112 בסוף הסימן נשמט: ועי' בס' מחנה לוי בחדושיו לחולין מה שפלפל בזה, וע"ע בס' מי נפתוח

בעמוד ס"ה סוף הדבור ואולי כו' נשמט: ועי' להלן בסי' פ"א אות ז'

בדף ס"ט צד ד' שורה ו' מלמטה נשמט: ועי' בשה"ג בסנה' מ"ז. שם ע"ד החוטים של משי נשמט בראשו "להנ"ל"

בעמוד 142 סוף סי' ע"ד נשמט: ועי' באחיעזר חיו"ד סי' ל"ו והוכפל כאן בשביל הוספת דברים

בדף ע"ה סוף אות ב' נשמט: ועי' בס' גרש ירחים לגיטין דף מ'

בדף פ' בד"ה והנה בפסחים כו' "ואיך יערב בדבר שאינו שלו" יש להוסיף: וע"ע בס' עצי אלמוגים סי' שפ"ו מה שפלפל בזה

בדף פ"ה אות ב' בתוך המוקף "אמנם יקשה" כו' דלא הוקש לחטאת עכו"ם פטור" נשמט: ועי' בס' בית יצחק חאו"ח שהרגיש בזה

בעמוד 170 סוף ד"ה ונראה כו' נשמט: שו"ר בקובץ התבונה מה שהובא שם בשם הגאון ר' יחיאל העלער שמחלק כן. ראה עוד השמטה בסוף הספר