אחיעזר חלק חלק ג קנג

עריסה די גם מיעוטא דמיעוטא, ובכנסת יחזקאל חידש דהא דאמרינן רובא מרים ופורתא שרה כו' הולכין על פי רוב, היינו דוקא אם שמות שניהם שוין מעריסה, אבל אם שם האחד מעריסה מכריע המיעוט שבעריסה, ויעוי' בתשו' ברית אברהם סי' פ"ה, ובודאי דסגי גם מיעוטא דמיעוטא שלא יהי' שם שנשתקע

והנה לא ביאר אם שם לנא' הוא שם מעריסה או שם שקראו לה ואם איננו שם מעריסה בזה לד' הכני"ח והברי"א דין קדימה לשם העריסה והוי כעיקר השם, אם כן יש להכשיר בדיעבד אם לא כתב רק שם הענא וגם לד' הג"פ יש להכשיר במקום דחק, כמו שמובא בפ"ת סק"ה

תבנא לדינא באם הוחזקה שלשים יום בנאלציק בשם הענא, הנני מסכים ג"כ שא"צ גט אחר גם לכתחלה כעת דהוי דיעבד, ואם לא הוחזקה ל' יום בודאי צריך להשתדל להשיג גט אחר אך אם לא יהי' באפשרי להשיג גט אחר בזה יש מקום עיון וכמש"כ לדון דאף בפחות מל' יום מהני שלא יהי' כשם שנשתקע, וכאשר יבוא תשובה ובירור הדברים נעיין עוד בזה. [וקצת יש לדון בזה עפמש"כ הרשב"א הובא בב"י סי' קכ"ט דלהכי לא מהני שם אביו לחוד אף שאין לאביו בנים אחרים משום דעכ"פ אינו מוכח מתוך הגט עצמו, ויעוי' בתו"ג שם, אבל היכי שמזכיר ג"כ שם האשה המתגרשת אך שאינו מזכיר כל השמות ממילא דבצירוף שם אביה סגי שיהי' מוכח מתוכו שאותה אשה ששמה הענא נתגרשה, מ"מ י"ל דלשי' הפוסקים המחמירים שיהיו נכתבים כל השמות אין זה מוכח מתוך הגט עצמו רק בצירוף הידיעה שיש לנו שאין לאביה בת אחרת בשם זה, ואף דקיי"ל כר"א דע"מ כרתי מ"מ הא כבר כ' הרמב"ן והר"ן והסביר בתורת גיטין, דגם לר"א בעינן ספירת דברים, וכל שאינו מוכח מתוך הגט השמות אין זה ספירת דברים

ד. ע"ד דברות שניות של רומעכ"ת שי' מש"כ עמש"כ להוכיח דגם בשם האבות צריך לפרש כל השמות דהא במתניתין דגיטין ל"ד קורא לזה שה"ש, ותמה ע"ז שהרי במתניתין מיירי שהנתינה במקום אחר, לפי הנראה לא ביארתי היטב. אמת הדבר שמוכח במתניתין רק דאם הכתיבה והנתינה בשני מקומות הוי שה"ש ופסול, גם בשם האבות, וממילא דגם לכתחלה צריך לפרש כל השמות משום גזירה של שינוי המקומות או לעז, ועוד דהא כ' התוס' בגיטין ד"פ דכל היכי דא"צ לכתוב לכתחלה אף אם שינה במקום לידה כשר ור"ת ה"ר לזה יעו"ש, וא"כ ה"נ אם איתא דלכתחלה א"צ לכתוב כל השמות א"כ גם אם שינה יכשר, ורק הוספתי דלשי' הרשב"א מוכח דבשינוי שם אביהם שכתב אחד מהשמות בין כתיבה ונתינה דכשר, דשם אביהם לא קתני במתניתין ממילא לדידי' י"ל דגם לכתחלה א"צ לפרש כל השמות וניהו דבדיעבד סמכינן על שי' הרשב"א דבלא כתב שם אביו כשר, ולדידי' י"ל דגם לכתחלה א"צ לכתוב כל השמות, אבל לכתחלה הא צריך לצאת ידי כל השיטות, א"כ להשי' דאם לא כתב שם אביו דפסול, מוכח דלכתחלה צריך לכתוב כל השמות, דאל"כ גם בדיעבד אם כתב שם אחד תתכשר

ה. מש"כ לדחות ראיתי מדהתו"ס דגיטין ד"כ דמוכח דאם לא נכתב כלל השם גרע מאם כ' שם אחד. ממילא דבשם אביו דכשר באם לא כתבו כלל, מכש"כ דתתכשר באם כ' שם אחד, ועפ"ז תמהתי ע"ד המהרש"ל דמחמיר באם כ' שם אחד יותר מאם לא כתבו כלל, וע"ז כ' לתמוה דשאני בשם המגרש והמתגרשת דאם לא כתב להשם כלל הגט בטל מדאורייתא דאינו מוכח מתוכו כלל, אבל באם כ' שם אחד שם מקום הכתיבה בודאי עדיף טפי ומכיון דתצא בשם אחד מכש"כ בלא כ' כלל, משא"כ בשם האבות דאינו אלא סימן, הוא להיפוך דבאם לא כ' להשם כלל כשר, משא"כ בכותב שם הכתיבה גרע טפי עכת"ד, דבריו ראוים למי שאמרם, אלא דאכתי יש להוכיח מדהתו"ס ד"פ בד"ה שינה שכ' לאו שינה ממש כדאמר בפ"ב ד"כ וכן שם עירו ושם עירה לא ששינה ממש אלא שיש לאותה העיר שני שמות בב' מקומות והנה כונת ד' התוס' בפשוטן דגם בשינוי שם העיר אאפ"ל בשינוי ממש דא"כ נדייק מזה דאם לא נכתב שם העיר כלל כשר, כמו שדייקו התוס' בד"כ, וכ"כ המהרש"א שם בתוד"ה שם עירו, וס"ל להתוס' דאם לא נכתב שם העיר כלל פסול, אך לרבותא נקוט דגם אם יש להעיר שני שמות בב' מקומות וכ' שם אחד כמו בשינוי בד' ל"ד ג"כ פסול, והא בודאי בלא כ' שם העיר כלל אין זה כמו שלא כ' שמו ושמה דל"ה מוכח מתוכו כלל, דהא שם העיר הוי רק סימן, ובודאי דאין הגט בטל מן התורה, והוי מוכח מן התורה. מ"מ הא מוכח מדהתו"ס דאם לא כ' שם העיר גרע, ומתניתין לרבותא נקיט שינה שם העיר בב' שמות, א"כ ה"ה בשם אביו דאם לא כתב שם אביו דכשר, מכש"כ שכ' באחד מב' שמות [שו"ר שכ"כ התורת גיטין לדינא בס"ק י"ג שכ' בשינוי בשם האב בב' מקומות דיותר מסתבר להכשיר בזה מאם לא כ' שם האב כלל יעו"ש]. אבל ע"ד המהרש"ל ביש"ש אזדא לה תמיהתי דאזיל לשי' בד"פ דלדעתו בשי' התוס' דאם לא כ' שם העיר כלל כשר, מ"מ בשינה שם העיר פסול, וכ"נ בד' הרא"ש שכ' דאם לא כ' שם עירו ועירה כשר, ואעפ"כ כ' בפ' השולח דשינוי שם עירו של"כ רק שם אחד, אלא שאין הכרח כלל, דהרא"ש מפרש מתניתין דהזורק בשינוי ממש, ומש"כ בפ' השולח לפרש מתניתין דשם י"ל דדיעבד כשר, ויעוי' בפנ"י בגטין ד"פ בד' הרא"ש שם שכ"כ, ולהלכה יש לדייק כשי' המהרש"ל דהא קיי"ל דאם לא כ' שם העיר כשר, ואפי"ה פ' רמ"א בסי' קכ"ט ס"ד דאם יש לעיר שם א' במקום הכתיבה ושם א' במקום הנתינה דינו כמו בשמות הבעל ויעוי' בב"ש ובאחרונים, עכ"פ לפ"מ שצידד מעכ"ת לקיים סב' המהרש"ל ביש"ש, דגם בשם אביו בשינה בא' מב' מקומות פסול בדיעבד כמו בשינוי שם המגרש שכ' שם אחד, א"כ בודאי דלכתחלה צריך לכתוב כל השמות גם אם הוא במקום כתיבה ונתינה כאחד. שוב מצאתי ביש"ש סי' כ"ח שהביא דברי המהר"י ברונא בענין חניכא קלמן וקלונימוס שנחלקו הגדולים אם צריך לכתוב הכינוי קלמן, והכריע המהרי"ק דבשם המגרש צריך לכתוב גם הכינוי, ובשם אביה אין לכתוב הכינוי, והמהרש"ל תמה על זה למה לא יכתוב הכינוי קלמן גם גבי אביה, וכ' אבל היכי דידעינן אמאי לא יכתוב נמי מתקנת ר"ג כמו שתקן וכל שום כו' מפני הלעז ה"ה בשם אביה וגרע מאם לא כתבו כלל יעו"ש. ומצאתי מקצת דברים בשו"ת בית שלמה חאה"ע. את כל זה מצאתי לנכון להעיר מזה, אם ימצא כת"ר להוסיף דברים, ולהודיע הכרעת דעתו אמציא את המכתבים ליד הרבנים השואלים והנני ידידו מוקירו ומכבדו הדוש"ת. סימן ע"ז

א. ע"ד השאלה בגרושה מחרש שניסת לכהן אם בדיעבד תצא, ושאל חו"ד בזה. הנה כל יקר ראתה עין מעכ"ת בד' הח"מ בסי' ו' בגירושי קטנה שכתב דמשמע אפילו בדיעבד תצא. וד' המל"מ בפי"ט מהל' איסו"ב דחרש שנשא פקחת ונתגרשה דאסורה לכהן דהבן הוי חלל מדרבנן ובד' הבית מאיר אה"ע סי' י' והלח"מ פ"ד מהל' אישות

ובאמת מש"כ הח"מ דמשמע דאפי' בדיעבד תצא, כן כ' ביש"ש ביבמות מפורש דגרושה במיאון דחברי'