אחיעזר חלק אבן העזר סט

חייבים משום אחיו של חולץ אלא משום שהיא אשת אחיו של מת ובאמת הא לפני החליצה לא נאסרו הקרובות רק משום אחות זקוקתו שאאמד"ר נמצא דאין החליצה מוסיף קנין כמו היבום דנעשית אשתו ואף אי מגרשה בגט מחזירה אלא דהחליצה פוטר ועוקר הזיקה וזהו כונת התוספתא דבחלוצה שא"י להחזירה וע"כ דלא דמי ליבום שמגרשה בגט ומחזירה ונעשית אשתו אבל בחלוצה ל"א דהוה קנין שקנה אותה וגירשה [ויעוי' בירושלמי פ"ג דמקשה למ"ד חליצה קנין מכ"ג דחולץ והרי קונה אותה] שהרי אינו יכול להחזירה אלמא דלא נעשית אשתו ע"י חליצה שתהי' קרואה ביתו וחלוצתו ובודאי דכונת התוספתא דהגרושין עצמן אינה סבה שא"י להחזירה משא"כ בחלוצה אבל מה שנשאת לאחר וא"י להחזירה אין זה מצד גרושין ואיך שיהי' בפירוש דברי התוספתא אבל בודאי אין כונת התוספתא לדרוש טעמי דקראי להקל ורק באה לבאר בטעמו של דבר דקרובת חלוצתו מותרת מן התורה

, והנה בעקר הספק שנסתפקו בזה נסתפק גם הערוך לנר בחדושיו ליבמות ד"ט ברש"י ד"ה והאמר דאפשר דאיסור דבת אשתו ל"ה אלא באותה הבת שהיתה לה כשהיתה אשתו אבל הבת שילדה אחר גרושין אינה אסורה לו משום בת אשתו דכשהיתה אשתו לא היתה בתו וכשהיא בתה איננה עוד אשתו וכתב שלא מצא דין זה מפורש יעו"ש. וכן העיר מזה הגרש"ש במהדורות לס' נתיבות עולם לדון אם נולדה אחת מהקרובות אחרי שנתגרשה אם אסורה עליו או אינה אסורה עליו ומתוספתא יבמות פ"ג ה"ב אחותה כשהיא יבמתה חולצת או מתיבמת כיצד בתו מאנוסתו נשואה לאחיו ולה אחות מאם מאיש אחר נשואה לאחיו השני ומת בלא ולד חולצת או מתיבמת והא דאמר בתו מאנוסתו ע"כ משום דמנשואתו גם השני' אסורה לו משום בת אשתו וכ"כ המפרשים שם והא גם בתו מנשואה משכח"ל שילדה אחר גירושין מאחרי שניסת לאחר אלמא דלא משכח"ל מנשואתו דאסורה גם לאחר מכאן ולזה העירני רב אחד

, ובאמת מפשטות דברי רש"י ותוס' ריש יבמות בד"ה בתו דמאנוסתו קאי דאי מנשואתו היינו בת אשתו דלא גרע מפני שהיא בתו הרי מבואר דבכל, גווני אסורה משום בת אשתו דאל"כ הו"ל למימר שנולדה אחר גירושי אשתו וגם ניסת לאחר דבכה"ג אינה אסורה משום בת אשתו דמה בכך שנולדה ממנו כיון דהלידה הי' אחר שגירשה וניסת לאחר ובטל השארות ואינו חייב עוד משום בת אשתו דבשעת לידה לא היתה עוד אשתו הרי מוכרח מדבריהם דאין חילוק לאוסרה משום בת אשתו, וכן יש להוכיח ממכות דף ט"ז בביטל באונס היכא משכח"ל אי דקטלה קלבד"מ והא משכח"ל שילדה בת מאיש אחר לאחר גירושין שלא ע"י נשואין או שנולדה לו אחות אחר הגירושין ואח"כ נשאה דנאסרה עליו האנוסה משום חמותו או אחות אשתו וביטל העשה דלא תהי' לאשה ע"י מה שנשא את בתה או אחותה [שוב ראיתי בתשו' בנין ציון שהרגיש בזה] וע"כ צ"ל דאין חלוק בין שנולדה קודם גירושין או אחר גירושין ולגבי דין עריות אין הגירושין פועל כלל ודמי ללפני גירושין וגם לאחר מיתה במקום שלא חילקה תורה אין נפ"מ אם כבר הי' בעולם וחל עליו איסור ערוה זו או שלא הי' בעולם ואשת אחיו שלא הי' בעולמו יוכיח דאעפ"י דבשעה שנולד כבר נפקע איסורה שמת מ"מ אסורה עליו באיסור ערוה דאשת אח

ומש"כ מעכ"ת לדחות הראי' ממכות דט"ז דדוקא בסתם גרושין דלאחר שגירשה אין עליו שעבוד להחזירה הגרושין מבטל הקורבה משא"כ באונס שמחויב להחזירה לא נתבטלה הקירבה ולהכי באונס אף שילדה אח"כ בת או שנולדה אחות אסורה עליו זה אינו כלום דהא לא נאסרו קרובתה קודם שנשאה דהא נושאין על האנוסה והמפותה ול"א כיון שיש עליו שעבוד ומ"ע ולו תהי' לאשה הוה שארו, אע"כ צ"ל דאין מצוה זו גוררת אחריה איסור קרובות וה"נ לכשגירשה לפי הך צד דאחר גרושין אין זו שארו לכל הדינים וגם לעניני קרובות מה שנולדו אחר שנשאה [וקצ"ע בדברי התוס' שם בד"ה כגון כו' שכתבו כגון דאמר קונם תשמישך עלי כדאיתא בנדרים והא בפשוטו נראה לאחר הגרושין שהי' בידו לקיים מ"ע דלו תהי' לאשה ואין עליו שעבוד דבעל ורק מ"ע דלו תהי' לאשה ונדרים חלים ע"ד מצוה א"כ גם באומר קונם תשמישי עליך חל ועוד דהא קונמות מפקיע מידי שיעבוד ורק דאלמוהו רבנן לשיעבודא דאשה כמו דאלמוהו לשיעבודא דבעל וכמ"ש הר"ן בפ' המדיר א"כ לא מצינו רק דאלמוהו שעבוד שבין איש לאשתו אבל לא בנוגע למ"ע דלו תהי' לאשה]

ומ"שכ לישב דהאי נל"ע דבידו לשלוח גט לבתה או לאחותה ולבטלו וע"י אפקעינהו רבנן לקדושין מיניה יהי' בידו להחזירה, ז"א דאכתי משכח"ל שנשא אחותה שנולדה אח"כ וגירשה דשוב אנוסתו אסורה עליו לעולם ואין בידו לתקן ע"י ביטול וגם ע"י ביטול הגט דאפקעינהו רבנן לקדושין מיני' אסורה מדרבנן וכמש"כ השימק"ו בריש כתובות והא מפורש ברמב"ם ובאהע"ז סי' קע"ז ס"ד דהיתה אסורה לו אפילו איסור דרבנן אינו רשאי לקיימה והראי' ממכות ראי' נכונה דאין חילוק בין שנולדה קודם גירושין או אחר גירושין [ולכאורה קשה דהא משכח"ל ביטלו כגון שנשא את אם אם אנוסתו דאינה אסורה אלא מדין שניות ושוב נאסרה אנוסתו מדין שניות וביטל לעשה ואפשר כיון דמה"ת ראוי' לו אין בזה מלקות דלא יוכל לשלחה דהוה נל"ע מה"ת וצע"ק ושו"מ בס' עצי ארזים שהרגיש בזה]

ב) וראיתי בס' שו"ת ברית יעקב חאה"ע שפלפל בדברי רש"י יבמות בחמותו ופירש"י שמת בעלה ונשאת אחיו ומת בלא בנים ולא פי' שנשא בת אחיו ומתה ואח"כ מת אחיו דאפי"ת חמותו לאח"מ אשתו איכא כרת מ"מ בכה"ג שנאסרה מתחלה משום אשת אח ולא חלה עליו איסור חמותו לאח"מ ואז איננה עוד חמותו לפי שכבר מתה אשתו יעו"ש ולכאורה הדברים מתמיהים כמשנ"ת לענין בת אשתו דמאי נפ"מ אם חל האיסור מתחלה או לא חל סוף סוף הרי היא חמותו גם עכשיו ובל"ז מה שאין אחע"א לא חשוב שלא חל מחיים דהא מתלי תלי כדאמרינן ביבמות דף ל"ב ואיסורא מיהא איכא [ובמק"א כתבתי להוכיח דאעפ"י שאין איסור חע"א מ"מ מהני האיסור השני למנוע תפיסת קידושין ולהכי כל היכא דלא תפסי קדושין לאו בני חליצה ויבום נינהו וממילא לענין חמותו אעפ"י דאין אחע"א מ"מ די בזה למנוע מיבום וחליצה ועי' בסי' ג'], ואולי י"ל דדוקא בעריות שאין חילוק בין מחיים או לאחר מיתה כמו באשת אח וכיו"ב כיון שהי' כבר אשת אח ואשת אחיו שלא הי' בעולמו יוכיח משא"כ בחמותו דאיקלש איסורא ולשי' הרמב"ן ושארי ראשונים אינו אלא באיסור דארור שוכב עם חותנתו ולא נכללה בכלל כרת דעריות ואפשר דלדידהו דוקא באם שחל איסורה מחיים איתנהו בארור שוכב עם חותנתו אבל אם בשעה שהיתה חמותו לא נאסרה עליו אין אח"כ משום איסורא דארור ולגבי חמותו לא יצויר שיחול לאח"מ דמצד אין אחע"א הא איסורא איכא. אלא שיש מקום ספק לפי"ז בבת בתה שנולדה לאח"מ אשתו אם נימא דדמי לחמותו וליכא רק איסורא בעלמא ואפשר כיון דאיקלש איסורא לא נאסרה מה"ת רק באם שהי' חל עלי' חיוב דבת אשתו או בת בתה אז אקלש איסורא משריפה לאיסורא אבל אם מעולם לא