אחיעזר חלק אבן העזר לב

מוכח ביבמות דע"ט דבנפלה ולבסוף נפצע דא"צ חליצה ול"א הואיל ואשתרי אשתרי היינו בשארי חיי"ל דאין ק"ת בהם ודמי לערוה אבל בספק סוטה דתפסי בה קידושין וגם אין בה טומאה כעריות נימא לרע"ק ולרב המנונא הואיל ואשתרי אשתרי ואפ"ל דבכל מקום דאמרינן הואיל ואשתרי אשתרי הוא דוקא באופן שהוא איסור שאינו מחמת היתר הקודם דאחות אשה הוא איסור בפ"ע וכיוצא בו משא"כ בספק סוטה בשו"י דעיקר האיסור בא מחמת ההיתר והזיקה ליבם וע"י איסור יבמה לשוק הוי כא"א וכיון דאיסור יבמה לשוק מחמת זיקת היבם הוא הגורם איך נימא הואיל ואשתרי אישתרי דהא ההיתר גורם האיסור, אולם ילה"ע מנודרת הנאה מיבמה ביבמות דקי"א דהוי איסור צדדי דנימא הואיל ואשתרי אשתרי

ועוד יש לדקדק לדברי הבי"מ מדברי הגמ' דיבמות ד"כ מתיב רבא פ"ד כו' אם בעלו קנו ואס"ד מדאורייתא לחליצה רמיא ליבום לא רמיא אם בעלו אמאי קנו, וקשה דלוקי בנפלה ולבסוף נפצע וכדמוקי לה רבה לברייתא זו בדע"ט דאז מה"ת רמיא ליבום מטעם הואיל ואשתרי אשתרי ורק מדרבנן אסורה מטעם גזירה אטו ב"ש ולכך אם בעלו קנו ואסור לקיימן בב"ש משא"כ באלמנה לכה"ג ושארי חייל דמה"ת לא רמין ליבום אם בעלו לא קנו אולם זה י"ל דהא רבא גופי' לית לי' הואיל ואשתרי אשתרי כמש"כ התוס' ביבמות ד"ח בד"ה רבא

ב) ומכבר אמרתי בישוב קושית הבי"מ דבאמת הא דאיצטריך קרא דעליה דלא נימא הואיל ואשתרי אשתרי כמו במצורע שנעשה בעל קרי והא לא דמי דהתם שם טומאה חד הוא אבל בזה שהאיסורים מחולקים בשני שמות מנלן כמש"כ התוס' שם לרבא, נראה דכיון ששני האיסורים תלוים זב"ז דאי נימא דיש בו איסור אחות אשה ממילא חוזר וניעור גם איסור אשת אח א"כ אנו דנין גם על איסור אשת אח ועדיף משם אחד דאיסור אשת אח הותר בכל גווני אף שנתוסף עליו איסור שני ואמרינן הואיל ואשתרי אשתרי דעד שאתה אומר שהאיסור השני יעורר איסור הראשון ויחזקהו אדרבה אמור להיפך שאיסור אשת אח שהותר גורם שיותר גם השני הנוסף הואיל ואשתרי אשתרי משא"כ בחיי"ל ועשה דאיתרבו לחליצה ואיסור אשת אח פקע וכמו שהכריעו האחרונים ואף אם לא יהי' היתר ליבום מ"מ איסור אשת אח פקע א"כ אין שייך כלל איסור אשת אח לאיסור חיי"ל שאינם תלוים זב"ז כלל וכיון דהוא איסור מיוחד מב' שמות והאיסור השני דחיי"ל אינו מעורר איסור הראשון דאשת אח דנימא דכמו שזה הראשון הותר יותר גם האחרון ולכן לא אמרינן הואיל ואשתרי אשתרי לכו"ע

, אולם סברא זו נסתרת משיטת הרשב"א דס"ל ביבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה תחזור להתירה הראשון דאין זו חוזרת ליבום רק דאיסור אשת אח שבה פקע, ונראה בדעתו דאיסור אשת אח אינו חוזר וניעור עוד דבשעה שהותרה ונאסרה לא נאסרה רק משום איסור אחות אשה אבל איסור אשת אח כבר פקע, ולפ"ז בנשא מת ומת ואח"כ נשא חי לא נאסרה עוד משום אשת אח וממילא דאינו תלוי כלל איסור אשת אח באיסור אחות אשה ואפ"ה הו"א הואיל ואשתרי אשתרי אי לאו דגלי קרא אלמא דגם באיסורים מב' שמות כה"ג שאינם תלוים זב"ז אמרינן הואיל ואשתרי אשתרי, וי"ל לסברת הרשב"א דרבא לשיטתו דס"ל יבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה תחזור להתירה הראשון ואיסור אשת אח פקע ול"ש אליבי' הואיל ואשתרי אשתרי ולא אצטריך קרא להכי ולשינויא קמא דמשני דאיצטריך קרא דעליה לנשא מת ומת ואח"כ נשא חי משום דס"ל כשמואל דהואיל ונאסרה נאסרה ולדידי' איסור אשת אח חוזר וניעור ותלוי באיסור אחות אשה והו"א הואיל ואשתרי אשתרי

ג) אולם אחרי התבוננות נראה בעיקר הסברא לשי' הרשב"א דדוקא היכא דההיתר הוא ודאי אמרינן הואיל ואשתרי אשתרי כיון דאי אפשר שאיסור החדש יחזק את האיסור הראשון וע"כ הותר איסור הראשון כמו בנשא מת ומת ואח"כ נשא חי דאיסור אשת אח אינו חוזר וניעור והואיל ואשתרי אשתרי וגם במצורע שנעשה בעל קרי הא איסור מצורע הותר וזה מצותו וטהרתו להכניס ידיו לבהונות ובודאי יטהר מצרעתו לכשיכניס ידיו לבהונות ויקבל הזאתו אף שיהי' טמא טומאת קרי ולא דמי לבע"מ ששימש בטומאה דחייב שתים כמבואר ביבמות דל"ג דשאני התם דבע"מ עבודתו פסולה וממילא לא הותרה עבודה אצלו ועי' בקידושין די"ב בתוס' ד"ה אם ובמקנה שם וכיון דאי"ח משום מצורע אף שהוא בעל קרי ובכה"ג אמרינן הואיל ואשתרי אשתרי, ולפ"ז לרבא דס"ל יבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה תחזור להתירה הראשון ולסברת הרשב"א איסור אשת אח אינו חוזר וניעור שייך לומר הואיל ואשתרי אשתרי, וסתמא דסוגיא דיבמות קאי להלכה דקי"ל כרב וכר' יוחנן דאין איסור אשת אח חוזר וניעור ושייך הואיל ואשתרי אשתרי ורבא לא ס"ל הא דעולא או משום דהוי ב' שמות כמש"כ התוס' והד"ק קושית הבי"מ בנפלה יבמה ונתמנה להיות כה"ג דנימא הואיל ואשתרי אשתרי

והנראה בזה דהנה הא דלא אמרינן הואיל ואשתרי אשתרי היכא שלא הי' שעת היתר כדאמר שם ביבמות ד"ח מי לא מודה עולא כו' הוא משום דדוקא היכא דהי' לו שעת היתר שפיר ראוי לומר הואיל ואשתרי משא"כ אם חל האיסור קודם שחל ההיתר, והיכא שבאו שני האיסורים בב"א אמרינן מאי תזית דנימא הואיל ואשתרי אשתרי אדרבה נימא להיפך דהאיסור השני מחזק את הראשון ולא אשתרי כלל אבל באופן שגם בבת אחת הותר איסור אחד בודאי הי' גורם גם להיתר השני אף שבא ביחד עם הראשון והיינו אומרין גם בב"א הואיל ואשתרי אשתרי כיון דלא חל האיסור קודם שחל ההיתר והא בגמ' אמרו דמודה עולא שאם ראה קרי בליל שמיני ונשא מת ולא מת כו' רק באופן שלא הי' שעת היתר, והנה בחיי"ל ועשה דרבי רחמנא מיבמתו דעולה לחליצה ואינה עולה ליבום ע"כ איסור אשת אח שבהם פקע מדצריכא חליצה וא"כ הי' ראוי לומר גם בב"א הואיל ואשתרי איסור אשת אח אשתרי גם הלאו והעשה ורק כיון דגלי קרא דיש לך יבמה אחת שעולה לחליצה ואינה עולה ליבום ילפינן דלא אמרינן הואיל ואשתרי אשתרי ומכיון שלמדנו דל"א הואיל ואשתרי אשתרי כשבאו בב"א אף שגם בב"א הותר איסור אחד שוב לא אמרינן הואיל ואשתרי אשתרי גם היכא שבאו האיסורים בזא"ז כגון בשו"י לכהן הדיוט ונתמנה להיות כה"ג ובנפלה ולבסוף נפצע בשו"י שזינתה ובנודרת הנאה מיבמה כיון דבחיי"ל ועשה אין שום נפקותא בין שבאו האיסורים בב"א או בזא"ז מכיון שגלתה תורה דחולצת ואינה עולה ליבום מוכח דל"א הואיל ואשתרי אשתרי בכל גוני וחיי"ל גרידא בשו"י אלמנה מן האירוסין שנפלה לכהן הדיוט ונתמנה להיות כה"ג דסתמא קתני דאסור לכנוס ואסור משום גזירה ב"ר אטו ב"ש ולא אמרינן הואיל ואשתרי אשתרי אע"פ דקרא דרב גידל מגזיה"כ דיש לך יבמה אחת כו' לפי המסקנא הוא באלמנה מן הנישואין מ"מ י"ל כיון דגלי קרא דלא אמרינן הואיל ואשתרי אשתרי אף בחיי"ל ועשה ה"ה בחיי"ל גרידא דבדין היתר אין נפ"מ בין עשה ולאו דעשה רק דוחה ל"ת ולא הותר ובפרט דעל ביאה שני'