אחיעזר חלק אבן העזר קנה

חליצה מדאורייתא לא כן היכא דמדאורייתא הותרה בחליצה יעוי' בבית מאיר סי' ק"ע ובישועות יעקב סי' קס"ט בתשובה ולפי"ז י"ל כיון דאין אחר החליצה כלום כבר הופקעה לגמרי והא דצריכה חליצה אחרת הוא לא מדין זיקה רק גזירת חז"ל והחמירו גם לכשנשאת ולהכי אין הקדושין והנשואין מפקיעים הזיקה ולא כן בגט הפסול מדרבנן שבתורת זיקה מדרבנן היא נאסרת ולהכי לא עדיף מדאורייתא דמהני עתה להפקיע הזיקה וכמ"כ בדרבנן דכיון דהקידושין תופסין והוי ערוה פקע הזיקה דרבנן וצל"ע בזה, ובמק"א נסתפקתי [עי' סי' ב'] גם בערוה דאורייתא ביבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה לרב דס"ל דתחזור להתירה הראשון וס"ל דאין קדושין תופסין ביבמה לשוק אם נתקדשה בשעה שקידש היבם אחות היבמה ונשאה דהותרה היבמה לשוק ונתקדשה וניסת ואח"כ מתה אחותה אי פקע הזיקה לפמש"כ דלרב דאין קדושין תופסין ביבמה לשוק לפי תי' השני בדין שאם הקדושין חלין מפקיעין הזיקה ולפ"ז הא חל בכה"ג הקדושין באותה שעה ולא נפקעו ג"כ אח"כ אף לרב והא לרב דלא תהי' אשת המת לאין קדושין תופסין אתי וא"כ אין לנו לימוד שאין קדושין מפקיעין זיקה כנ"ל, ולפי שי' הרשב"א דס"ל ביבמה שהותרה ונאסרה וחזרה והותרה אין עוד איסור אשת אח וזיקת יבום אין מקום לספק זה אבל לפי ההלכה ברמב"ם בשו"ע סי' קנ"ט דמבואר שם רצה חולץ ורצה מיבם אלמא דדין זיקת יבום ומצות יבום איכא בגוה דלא כהרשב"א ולפ"מ דקיי"ל ספק אי תפסי קדושין א"כ לפי הך צד דלא תפסי קדושין היכא שנתפסו הקדושין דהיתר פקע זיקה אלא דמ"מ צריכה חליצה דהוי ספק תורה אי קדושין תופסין והא אי ק"ת הוי גזיה"כ דאין הקדושין מפקיעין הזיקה ודבר זה תלוי בשני תירוצי התוס' בדט"ז וצ"ע לדינא

ומש"כ כת"ר על זה דמאי חילוק בין יבמה לא"א דגם א"א שנתגרשה בגט שהוא כשר מה"ת א"כ לכשנשאת נפקעה אישותו של ראשון ומאי צריכה עוד לגט ועכצ"ל משום דאזלינן בתר תק"ח ולפי הך צד אין הגט גט ולחומרא אמרינן שאין קדושי שני תופסין בה א"כ מה"ט צריכה חליצה ג"כ דלגבי דרבנן לא הוי גט זהו תו"ד, אבל לא כן עמדי דבודאי לא אמרינן נתרוקנה אישותו של הראשון כמש"כ התוס' בגיטין דפ"ב בד"ה כגון שבא ראובן וקידשה חוץ משמעון ובא שמעון וקידשה סתם דלא פקע אישות דראובן דדוקא בגירושין כיון שהתחיל לנתקה ע"י שנשאת מנתקה לגמרי אבל הכא שבא לקדשה ע"י שנתקדשה לאחר לא ניתקה עכ"ל, ומבואר דאישותו של הראשון לא נפקע ע"י קדושי השני משא"כ בזיקה שנשא מת ומת ואח"כ נשא חי דנפטרת ע"י קדושי אחותה משום ערוה ואשת איש הוי ערוה ככל העריות דפקע זיקה עי"ז היכא שחלו הקדושין מה"ת לרב לתי' השני שבתוס' יבמות דט"ז ושאני זיקה מקדושין דבקדושין כל שנתפסו לא נתבטלו וקדוה"ג לא פקע בכדי בלא גט כמו שאמרו בנדרים דכ"ט בהיום את אשתי ולמחר אי את אשתי וכמש"כ התוס' ביבמות דמ"ט להשיג ע"ד רש"י ובזיקה הא מבואר דאף דנתפסה הזיקה מ"מ לכשנשא אחותה נפקע זיקתה משום דאיסור ערוה פוטר גם אחרי כן וכיון דגם בזקוקה מה"ת נפטרת משום ערוה ולכשנישאת והוי א"א ולרב לא נפטרת משום דאין ק"ת ביבמה לשוק אבל באופן דתפסי קדושין לרב הרי נפטרת משום ערוה ואף דלגבי דרבנן דהגט פסול לא נפקע אישותו של הראשון ויש בה זיקה מדרבנן מ"מ כיון דק"ת יש בה דין ערוה דא"א ונפטרת ככל העריות

ובמק"א הקשיתי [עי' סי' א'] בהא דמבואר ביבמות דע"ט בנפל ולבסוף נפצע א"ל אביי וניתי איסור פצוע ונדחי עשה דיבום כמו דאתי איסור אחות אשה ומדחה מצות יבום דמאי מקשה דהא י"ל דוקא אחות אשה דהוי ערוה ובזה אף ערוה דתפסי קדושין כמו סוטה פטורה מן החליצה ולהכי משום חומר ערוה דהוי גזיה"כ כמו שהיתה ערוה מתחלה כמ"כ אחרי כן פטורה משא"כ חיי"ל לרע"ק דהעיקר הוא משום דלאו בת קדושין היא ולאו בת זיקה כלל א"כ י"ל היכא שנתפסה הזיקה מתחלה דמי לכבר נתקדשה ומוכח מזה דס"ל להש"ס דשאני זיקה מקדושין דזיקה תלוי במסובב ביבום וכל שאי"ע ליבום אי"ע לחליצה וזיקה פקע בכדי משא"כ בקידושין כל שחלה לא פקע בכדי ולהכי בקדושין ל"ש הפקעת אישות של ראשון וכל שהי' בה קדושין דרבנן אף שקידשה אחר קדושין דאורייתא צריכה גט מדרבנן מן הראשון, [ונראה דגם לפרש"י ביבמות דמ"ט שפי' בסוטה דתפסי בה קדושין מדלא פקע קדושין הראשונים בודאי דגם רש"י מודה בכל חיי"ל לרע"ק דלא נפקע קדושין כדמוכח מיבמות דע"ט בנפל ואח"כ נפצע וכמש"כ בדו"ח ביבמות שם ובשאג"א החדש וכן מוכח מגיטין דפ"ב שבא ראובן וקדשה חוץ משמעון ובא שמעון וקידשה סתם דאסרה על ראובן משום א"א ולא נפקעו הקדושין מראובן וכמ"כ ילה"ק לפי פרש"י דא"כ נילף לרע"ק דבאיסור זונה לכהונה ק"ת מדלא פקע הקדושין באשת כהן שזינתה דאסורה משום זונה ג"כ ונראה דגם כונת רש"י דוקא באופן דסוטה דמעלה מעל באישה והאיסור בא מחמת הקדושין שלו דמחמת האישות שלו נאסרה עליו ואינה אסורה לכל העולם וע"כ ס"ל לרש"י בפי' דהג"מ דאי נימא דאיסור סוטה גורם שלא יתפסו הקדושין לבעלה מה"ט ראוי שיפקעו הקדושין ג"כ שנתחללו מקדושתן ופקעי בכדי משא"כ באיסור פ"ד וכן באיסור א"א שאינו מחמת הקדושין כמ"כ באיסור זונה שאין זו איסור מחמת אישות ואסורה לכל הכהנים בודאי לא נפקע קדושת הגוף ומיושב ג"כ קוהתו"ס מנדה דלא פקע דאיסור נדה אין זו מחמת אישות ולהכי לא פקע]

ויש לפלפל בגיטין דמ"ב חצי' שפחה וחצי' ב"ח שנתקדשה לראובן ונשתחררה וחזרה ונתקדשה לשמעון רב יוסף אר"נ פקעי קדושי ראשון ר"ז אר"נ גמרי קדושי ראשון ובנובי"ת סי' נ"ד תמה למה נקיט נתקדשה לשמעון תיפ"ל דאף אי לא נתקדשה איכא נפ"מ אי גמרי קדושי ראשון וצריכה גט אי פקעי וא"צ גט, והרמב"ם בפ"ד מהל' אישות הל' ט"ז כ' המקדש אשה שחצי' שפחה וחצי' ב"ח אינה מקודשת קידושין גמורין עד שנשתחררה וכיון שנשתחררה גמר קידושיה כקדושי קטנה שגדלה וא"צ לקדשה קדושין אחרים בא אחר וקדשה אחר שנשתחררה הר"ז ספק קדושין לשניהם עכ"ל מבואר שי' הרמב"ם דכל שלא נתקדשה לאחר גמרו הקדושין ורק לכשבא אחר וקידשה אח"כ הוי ספק קדושין והדבר צריך טעם כיון דכשלא נתקדשה גמרו הקידושין מהכ"ת אם נתקדשה לאחר הוי ספק קדושין ועי' בהשגות הראב"ד שם ונראה בשי' הרמב"ם דהא דפקעי קידושי ראשון אין הטעם משום דלכשנשתחררה הוי כקטן שנולד כמו שפירש"י אלא משום דקדושי שמעון מפקיעים קידושי ראשון וכל זמן שלא נתקדשה לאחר א"צ קידושין אחרים דפשטה קדושה בכולה ויש בה קדושי שפחה חרופה דהוי בלאו, ולמש"כ האבני מלואים לחלוק על הפנ"י דבשפחה חרופה דל"ה אלא חיי"ל תפסי קדושין של אחר דגם א"א היו ק"ת רק לפי שהיא בחנק ולהכי כשנשתחררה ונתקדשה לשמעון דק"ת בחיי"ל וקדושי שמעון הוו קדושין מעליא ודין א"א עלה דבחנק וממילא נפקע קדושי ראשון, ואף להתוס' החולקים ע"ד רש"י ביבמות וס"ל דלא פקעי קדושין ראשונים וגם למש"כ דרש"י מודה בזה היינו דוקא בקדושי א"א שמונעים קדושי אחרים מלחול ולא יוכלו להתפקע אבל קדושי שפחה חרופה דהן מין קדושין אחרים של איסור לאו ואין בהן קדוה"ג של קדושין וגם חלין עליה קדושין אחרים כמש"כ הא"מ ולהכי כשחלו קדושין אחרים פקע קדושין של שפ"ח ולא דמי לקדושין דרבנן