אחיעזר חלק אבן העזר קמה

דבעינן מטא לידי' הוא רק בתורת תנאי דמשוחרר אח"כ למפרע א"כ אין חלות השחרור בעת שטותו רק למפרע בעת שהי' בר דעת א"כ גוף השחרור נעשה ע"י בר דעת אלא קיום התנאי נעשה אח"כ

והקצוה"ח בסי' קפ"ח ס"ב יצא לדון דשליחות לא בטיל אף לאחר מיתת המשלח אלא משום דפקע רשותו ונכנס לרשות היורשים כמש"כ רש"י בגיטין דף י"ג א"כ למ"ד עדיו בחתומיו זכין לו אם נתן לאחר בין חתימה לנתינה ומטא לבסוף ליד הראשון עבחז"ל למפרע וא"כ גבי עבד אפילו מת האדון למ"ד דזכות הוא לעבד ועבחז"ל הרי מטי לידו ע"י שליח שלא נתבטל השליחות וזכה למפרע ודמי למכרו לאחר וכן בשטר מתנה אם מת הנותן יעו"ש, אולם באמת אין דמיונו עולה יפה דבמכרו לאחר הרי אם נימא דעבחז"ל ממילא מתבטל המכירה ושוב מטי ליד המקבל מהנותן ורק המכירה מעכבת והרי המכירה מתבטלת אבל במת הנותן דרשות הנותן פקע בכל גווני לא חשיב מטי ליד המקבל מהנותן שאינו בעולם וגם הנתיבות והבית אפרים דחו בזה דברי הקצוה"ח מטעמם יעוין בדבריהם, אבל בנשתטה דהנותן איכא בעולם ולא פקע רשותו וגם השליחות אינה מתבטלת רק לפי שא"א לחול מעשה השחרור ופעולת הכריתות בעת שנשתטה א"כ למ"ד עבחז"ל ומעשה הכריתות נגמר בעת חתימת העדים ומטי לידו הוא רק בגדר תנאי וכיון שנתקיימה הנתינה ע"י השליח שוב זכות העדים במקומה עומדת

ולפ"ז יש לדון למש"כ התוס' בב"מ דף י"ט דגבי גט אשה דחוב הוא לה לא שייך עדבחז"ל וא"כ במזכה גט במקום יבם או באופן שהיא מחזרת אחר הגט או ביבם עוזב דת דלכו"ע זכות הוא לה ושייך גם בגט אשה אופן דהוי זכות לה ובזה בנשתטה כיון שעשה השליח בעת שהי' שפוי בדעת והעדים חתמו ג"כ בעת שהי' שפוי בדעת ועדיו בחז"ל ואח"כ לכשנשתטה והגיע הגט לידה ע"י השליח חשיב מטי לידה דהשליחות במקומה עומדת וחלות הגרושין הוא למפרע מעת חתימת העדים

אולם למש"כ התוס' בב"מ דף כ' דהא דעדיו בחז"ל אינו אלא תקנת חכמים ומספק"ל להתוס' אי מהני לגבי איסור ואי אמרינן יש כח ביד חכמים אבל המהרש"א כתב דכ"ז למ"ד דעדי מסירה כרתי אבל למ"ד דע"ח כרתי מה"ת הוא ולפ"ז לפ"מ דקיי"ל להלכה דעדי מסירה כרתי ואין זה אלא תקנת חכמים ול"ש בגט אשה להתיר איסור תורה ואיסור א"א לעלמא או איסור יבמה לשוק ומש"כ התוס' בדף י"ט דגבי גט אשה דחוב הוא לה ל"ש עבחז"ל צ"ל דאף למדס"ל דע"ח כרתי ל"ש עבחז"ל משום דחוב הוא לה ועי' בתומים סי' ס"ה. אולם י"ל דהתוס' בב"מ דף כ' לשיטתם בריש גיטין דמאן דס"ל עדי מסירה כרתי בעי ע"מ דוקא ולא סגי בעדי חתימה לחוד לכן לא מהני הא דעבחז"ל מה"ת רק מדרבנן וכמש"כ המהרש"א שם דלר"מ דס"ל ע"ח כרתי מה"ת עבחז"ל אבל לשי' הרי"ף והרמב"ם והרשב"א דס"ל דגם למ"ד ע"מ כרתי סגי ע"ח גרידא וכמש"כ הב"י באה"ע סי' קל"ג ולדידהו עבחז"ל מה"ת גם לר"א כיון דע"ח גרידא מהני ג"כ וי"ל דהתוס' בב"מ די"ט שכתבו דגבי גט אשה דחוב הוא לה דמשמע דאי זכות הוא לה הי' מועיל מה"ת בשיטתי' קאי דע"ח מהני כשי' הרשב"א ומבואר ג"כ מדברי התוס' דמהני בגט אשה והוי נתינה מה"ת ע"י עבחז"ל ונראה בסברתם דאין זה שליח הולכה שנעשה שליח לקבלה אלא דע"י זכות הוי שליח לקבלה ואף דבעת צווי הבעל להעדים עוד לא נכתב הגט מ"מ נכלל בזה שאחר הכתיבה יהי' שליח לקבלה וא"צ לשליחות הולכה בכך דמתגרשת מיד וכ"כ בס' יהושע בפסקים [וההפלאה בכתובות דנ"ה העיר מזה דהא לא חזרה שליחותם אצל הבעל וצ"ל לדבריו דסוגי' דב"מ אזלא כר"נ דס"ל דשליח להולכה יכול לעשות שליח לקבלה וע"ע במקנה קידושין ד"ט ובבאר יצחק חחו"מ סי' א'] עכ"פ איך שיהי' בסברא נראה מדהתוס' בדי"ט דבמקום דהוי זכות גם בגט מהני מה"ת ולפ"ז שפיר יש לדון דהיכא דלא הוי שפוי בעת נתינה דמ"מ הוי גט למפרע משעת חתימה למחר (דבו ביום ל"ש עבחז"ל דאין כותבין שעות ואינו מוכח מתוכו כמ"ש התוס' בכתובות צ"ד]

אולם הדבר תמוה לחדש דגבי גט דבעינן נתינה איך יועיל עבחז"ל והא לא הי' שום נתינה מהבעל וגם בגט שיחרור באמת דברי הריטב"א דעבחז"ל הוא רק לענין ממון אבל לא להתיר איסור משום דאין כאן נתינה, גם אם נאמר דדמי לנתן לה גט לשם פקדון ואח"כ אמר לה התגרשי בו דא"צ ליטול הימנה כמבואר בגיטין דע"ח ובעת הלקיחה לשם פקדון א"צ נתינה כיון דקבלה לשם פקדון ולא לשם גירושין וגם אם נטלה מע"ג מקרקע מהני ועיקר הגירושין הוא לאחרי כן ואז הוי כנתינה מרשותו לרשותה כמש"כ התוס' ר"פ הזורק וה"נ אפ"ל שאחר החתימה כיון דזכות הוא להאשה זוכים העדים במקום הגט המושאל לבעל הגט ומופקד אצלם כרגע ואח"כ זוכים מקום הגט עם הגט עבור האשה והוי כנתינה מרשותו לרשותו, אבל תמוה הדבר דהא עדים בחתומיו זכו מבואר דבחתימה לבד נגמר הדבר ואיך אפשר שתתגרש בלי נתינה כלל. והנה בגט שיחרור אפ"ל דמהני להפקיע לגבי דין ממון מן התורה עפמש"כ הקצוה"ח בסי' ר' להקשות בהא דהלכה רווחת דג"ש שלא לשמה פסול דהא לא גרע מאם הקנהו לאחר בשטר קנין שלא לשמה ולמה לא יהי' בכוחו להקנותו להעבד והקצוה"ח העלה דבמתנה לא אמרינן גיטו וידו באים כאחד ודוקא בגט או שטר שיחרור דלא בעי קנין ורק נתינה אמרינן גיטו וידו באים כאחד משא"כ בשטר קנין ועפ"ז כתב הקצוה"ח דבשטר שיחרור שלא לשמה ע"י אחרים מהראוי שיועיל לענין קנין ממון ולפ"ז בגט שיחרור דעדיו בחתומיו זכו לו הא דבעינן מטי לידו הוא בגדר תנאי כמש"כ השימק"ו ובשו"ת פנים מאירות ובקצוה"ח בסי' קפ"ח וא"כ שפיר מהני מצד קנין ואע"ג דאין כאן נתינה וגם חזרה שליחות אצל הבעל מ"מ לגבי קנין ממון מהני ולהכי בב"מ די"ט דקאמר הניחא לרבנן דס"ל זכות הוא לעבד ועדיו בחתומיו זכו דלענין קנין ממון מיירי שפיר מהני עבחז"ל, אלא דבאמת בעיקר הדין דשטר שיחרור שלא לשמה פסול משמע דאף להפקיע ממון לא מהני אף על ידי אחרים ובפרט למאן דס"ל דהמפקיר עבדו א"צ ג"ש מ"מ שטר שיחרור של"ש פסול וגם הקצוה"ח מסיק הך דינא בצ"ע [וגוף חידוש הקצוה"ח דאין לו יד לזכות ורק להשתחרר ילה"ע מגיטין דל"ט שקיל כומתא ושדי ולא היא אלא משום דהוי בכליו של מקנה והא אף. אי אמרינן דבכליו של מקנה מהני איך תזכה האמתא דהא אין לה יד לזכות ואולי בקנין סודר דקי"ל דאי תפס לא מיתפס לא בעינן קנין ממש ובאמת מאי דמדמה הקצוה"ח לדין דאם נתן ביתו לאחר וכתב עליו שטר מתנה והניח השטר מתנה בתוך הבית דלא מהני לא דמי דשאני התם דאין כאן הוצאה מרשות בפועל כלל ובמה יזכה המקבל משא"כ בנותן לעבד שט"ש הא בפועל יש לו רשות ורצון רק דאמרינן דאין לו יד לזכות דמה שקנה עבד קנה רבו ויש עליו שיעבוד הרב בכה"ג שפיר י"ל כלפי הדינים דיד עבד כיד רבו והשיעבוד דהאדון גיטו וידו באים כאחד להשתחרר משיעבודו כיון דבפועל הוא ברשות אחר משא"כ בשטר מתנה שבפועל הוא ברשות שלו במה יזכה המקבל את השטר, [ובמק"א העירותי בישוב קושית הקצוה"ח דלהכי לא מהני שטר שיחרור בתורת קנין משום דע"י השיחרור הוי מטלטלין