אחיעזר חלק אבן העזר קכה

אלא ע"פ עדים בראי' ברורה אפילו ראוהו כו' וכיוצא בו נקי וצדיק אל תהרוג וכן אם העידו עליו שעבד ע"ז זה ראהו שעבד את החמה והתרה בו וזה ראהו שעבד את הלבנה והתרה בו אין מצטרפים שנאמר נקי וצדיק אל תהרוג הואיל ויש שום צד לנקותו כו' והוא מן המכילתא, וביתר ביאור בד' הרמב"ם בסה"מ סי' ר"צ ומשוה להדדי דין אומד ועדות מיוחדת משני מעשים דבד"מ מהני הלואה אחר הלואה משום דמהני אומד וידיעה בלא ראי' אומדנא דמוכח אפילו לרבנן דרבי אחא ולהכי מהני עדות מיוחדת מב' מעשים דע"י צירוף שני מעשים הוי ידיעה כללית שמחויב ממון, וידוקדק בזה לשון הגמ' בסנהדרין ד"ל ואידך והוא עד או ראה או ידע מ"מ משום דמקרא זה ילפינן ידיעה בלא ראי' משא"כ בדיני נפשות לא מהני ידיעה בלא ראי' ע"פ אומד וכן לא מהני צירוף ב' מעשים, עכ"פ הרי מפורש בדברי המכילתא דעדות מיוחדת משני מעשים נכלל בדרשא דקרא דנקי וצדיק אל תהרוג [והכונה דאיצטריך קרא להכי אף שכל אחד העיד שהי' עד אחר עמו והי' ב' עדים בהתראה והתיר א"ע למיתה] ולהכי שפיר דריש הברייתא דלא יומת ע"פ ע"א על מעשה אחת מב' חלונות דלשני מעשים הא ילפינן מנקי וצדיק

והרמב"ן בסה"מ שם תמה על הר"מ שהביא דרשת המכילתא דהא ע"כ אסמכתא בעלמא היא דהא עדות מיוחדת ילפינן במכות ד"ו דאפילו באחד רואה מחלון זה ואחד מחלון זה מצטרפים וכש"כ עדות מיוחדת משני מעשים, ולמש"כ א"ש דבא זה ולימד ע"ז דלולא דרשת המכילתא לא היינו יודעים מקרא דלא יומת ע"פ ע"א על עדות מיוחדת ממעשה אחד והיינו מוקמינן בב' מעשים ואיצטריך תרי קראי דמיני' ידעינן עדות מיוחדת מב' מעשים ועדות מיוחדת מב' חלונות [ומה שתמה הרמב"ן שם על דברי הרמב"ם באומד דהא קיי"ל כרבנן ודלא כרב אחא וגם בד"מ לא מהני אומד נראה בשי' הרמב"ם באומדנא דמוכח כמו בנחבל דמהני בד"מ לא מהני בד"נ, וע"ע ברמב"ם הל' סנהדרין פכ"ד הל' א' דיש לדיין לדון על פי אומד דעתו מה דדעתו נוטה שהוא כן ועי' בטוש"ע סי' ט"ו]

ה) ועדיין ד' הרמב"ם צריכים ביאור דניהו דדרשת המכילתא איצטריך אבל הרמב"ם שקבע בחבורו הדינים והביא בפ"ד מהל' עדות הל' א' הדינים דעדות מיוחדת דאפילו אחד רואה מחלון זה ואחד מחלון זה אינם מצטרפים ומכש"כ בשני מעשים ולמה הביא הדין דמכילתא בפ"כ מהל' סנהדרין דעדות מיוחדת מב' מעשים. ונראה דדבר גדול השמיענו בזה דעדות מיוחדת מב' מעשים שוה לדין אומד שיש בו צד לנקותו היינו שאינו ברור כל כך ויש חסרון בנאמנות דכמה מדרגות בנאמנות עדים לפי הענינים דבאיסורין עד אחד נאמן אפילו פסול ובד"מ לשבועה עד כשר ולממון ב' עדים אפילו מיוחדת משא"כ בד"נ דבעינן עדים בראי' ברורה על מעשה אחת וכל שלא נצטרפו בראי' של מעשה אחד יש צד לנקותו שהוא נקי וצדיק משא"כ באחד רואה מחלון זה ואחד רואה מחלון זה דשניהם ראו את המעשה ואין ספק בנאמנות דמאי נפ"מ אם ראו זא"ז ואם לא ראו המתרה מצרפם אלא דגזירת מלך שגזרה תורה בדין מיתה דלא יומת ע"פ אופן זה כמו שגזרה תורה הרבה דינים בדיני מיתה וכמו שפירש"י בסנהדרין דפ"א בעדות מיוחדת דאחד רואה דעדותם אמת אלא שאין מיתתו מסורה לב"ד [והרמב"ם שפ' בפ"ד מהל' רוצח הל' ח' ההורג נפשות ולא הי' שם עדים רואים כאחת אלא ראהו האחד אחר האחד ומפרש לפי הנראה גם בעדות מיוחדת בשני מעשים שי' הרמב"ם דעדות דמהני בממון די להכניסו לכיפה ולדידי' גם עדות ידיעה בלא ראי' אפשר דמהני והערוך לנר בסנהדרין ד' פ"א פי' ד' הרמב"ם במעשה אחת ותמה ע"ז דהא כל חד פלגא מעשה קא חזי ולחנם נתחבט בזה דבפי' נראה בשני מעשים נפרדים ובממון דמהני בכה"ג יש בו דין כיפה ומש"פ הרמב"ם בפ"ו מה' רוצח הל' ה' וכן כל הרצחנים שהרגו בעד אחד וכיו"ב אם הרגן גוה"ד אין להם דמים ותמה הראב"ד על זה פי' הכ"מ בעדות מיוחדת שראהו אחד אחר האחד י"ל ג"כ דניהו דבדין ב"ד ילפינן מקרא דנקי וצדיק על צד הרחוק ואין דנין עליו אבל גוה"ד שהרגו כי יחם לבבו שנתברר על פי שני עדים שהרג את קרובו שיש לו דין גוה"ד עליהם דאל"כ אין עדות השני מועיל בכה"ג אין לו דמים]

ו) והנה בדין עדות מיוחדת בגיטין וקדושין דלא דמי לממון גרידא כיון דבגו"ק אתי לידי נפשות ולא לדיני נפשות שאנו דנין בפועל על דין מיתה אבל בגו"ק אנו דנין רק על דיני אישות ויכול לבוא לידי נפשות ונראה דמה שנוגע לדין נאמנות אי אפשר למילף מעדות דדי בממון דסגי גם ידיעה בלא ראי' והודאת בע"ד מהני אבל בגו"ק דיכול לבוא לידי נפשות בעינן נאמנות המועילים גם בד"נ על המדרגה היותר גדולה של נאמנות בנפשות ועל כן עדות מיוחדת מב' מעשים לא מהני דאין זה בירור המועיל לנפשות דאפשר דיכול לבוא לידי הריגת נקי וצדיק על צד הרחוק משא"כ באחד רואה מחלון זה ואחד רואה מחלון זה דאין ספק בנאמנות העדים ויש בזה בירור שני עדים ועדותם אמת גם בדיני נפשות אלא שאין מיתתו מסורה לב"ד ובזה י"ל דהגזיה"כ דלא יומת ע"פ ע"א הוא רק בדין מיתה בפועל משא"כ במקום שאין בו דין מיתה בפועל כמו בגו"ק אע"ג דאתי לידי נפשות מ"מ שני עדים הוי בירור גם בנפשות ודי בזה

ואפילו למש"כ הפנ"י דבעדי קדושין בעינן שיהיו עדותם מועיל לסקול את הבא עליה [ואפשר דאין זה מוכרח דבעינן תנאי סקילה בפועל רק דין סקילה] מ"מ נראה דבכה"ג מהני גם לגבי סקילה ואפילו למש"כ הפנ"י בקו"א לקדושין לפרש דברי הרמב"ם בפט"ז מהל' סנהדרין דאיסור יוחזק על פי עד אחד למלקות ודוקא למלקות ולא למיתה כמו בנאמנות האב שקידש את בתו דלא מהני לסקילה שאני נאמנות האב דחידוש חידשה תורה שיש לו נאמנות ואין זאת נאמנות המספקת לד"נ אבל בשני עדים אחד רואה מחלון זה ואחד רואה מחלון זה דהוא הבירור היותר גדול של שני עדים גם בדיני נפשות רק שאין מחייבים מיתה בפועל לכשהעידו על עשית העבירה אבל בזה שבאו שני עדים להעיד שהיא א"א דאתי לידי נפשות ואינם באים להעיד שחייב מיתה רק שהיא א"א זו היא אשת איש שחייבה תורה עליה כמו דאמרינן דאיסור יוחזק על פי ע"א משום דע"א נאמן באיסורין וחלב זו אסרה תורה ויש בה לאו וה"ה בכה"ג זו היא א"א שחייבה תורה את הבא עליה וממילא אם באו עדים שזינתה נסקלת על ידם

ז) ובזה מאירים ד' הרמב"ם שחילק דיני עדות מיוחדת בפ"ד מהל' עדות והביא דרשת המכילתא בפ"כ מהל' סנהדרין בעדות מיוחדת דשני מעשים משום נקי וצדיק אל תהרוג דנפ"מ גדולה לדינא בגיטין וקדושין דעדות מיוחדת של שני מעשים דאינם מצטרפים משום דיש בזה חסרון בנאמנות ויכול לבוא לידי הריגת נקי וצדיק משא"כ ברואים מב' חלונות אין בזה חסרון נאמנות רק דאין בו דין מיתה אבל בגיטין וקדושין מהני, ואפשר דגם לענין גלות ומלקות דהוי ד"נ לענין עדות מיוחדת מב' מעשים לא מהני ול"מ בזה גם ידיעה בלא ראי' כיון דיש להם דין נפשות ואולי הוא נקי וצדיק משא"כ באחד רואה מחלון זה ואחד מחלון זה דאין בזה חסרון בנאמנות ר"ק מגזיה"כ