אחיעזר חלק אבן העזר קכד

ח"ב סי' ל"ח [וע"ע במשובב נתיבות סי' ל'] או כמש"כ השאג"א בתשובתו בקדושי קטן לצדד בכונת הר"ן דלא אמרינן דאין אדם בועל בעילתו בעילת זנות ומסתמא קידשה בעת אחרת בפני ב' עדים כשרים דאל"כ הא בפשוטו אין כאן עדות כלל בנתיחדה בפני ע"א וכמש"כ הב"י בסי' ל' לפרש וכמו שתמה הב"ש בסי' קל"ג ולמ"ל להר"ן לומר משום דהוי כד"נ [ועי' בתשו' רעק"א סי' רכ"ב אות י"ח וכבר קדמוהו הב"ש] ומיושב ג"כ מה שתמהו ע"ד הר"ן דהא ילפינן בקדושין דבר דבר ממון ובממון עדות מיוחדת כשרה דאפ"ל דבודאי לענין חלות הקדושין ילפינן מממון אבל לענין נאמנות העדים שנתקדשה בב"ד כי היכא דתהוי א"א לחייב את הבועלה הוי ד"נ [ולפי פי' הר"ן מיושב ג"כ משה"ק החת"ס באה"ע דלרב פפא דס"ל המקדש בע"א חוששין לקדושין קשה מהתוספתא דמ"ט בנתיחדה בע"א שחרית א"צ גט דלד' הר"ן א"ש דגם לרב פפא אין ע"א מהני רק על חלות הקדושין אבל על נאמנות להעיד בב"ד דבעינן עדות של ד"נ ע"א לאו כלום הוא ורק על חלות הקדושין מהני כמו דמהני לענין ממון לשבועה], ומיושב ג"כ מה שתמה הב"י בסי' ל' ע"ד הר"ן מגיטין דל"ג דמשוה עדי גיטין לד"מ בפלוגתא דריב"ק ורבנן בעדי כתובה דהא התם לענין חלות הגט אי הוי כתיבה באם אמר זה שלא בפני זה ויש לזה דין עדי ממון דילפינן דבר דבר מממון אבל לענין נאמנות הוי ד"נ

ולפ"ז אין ראי' מד' הר"ן דעדי קדושין כד"נ רק על נאמנות העדים להעיד בב"ד שנתקדשה ועדי ידיעה שנתקדשה לא מהני אבל על חלות הקדושין דיש לו דין ממון דילפינן דבר דבר שפיר מהני עדי ידיעה דמהני בד"מ, אולם מדהתוס' במכות ד"ו ובב"ב דקי"ד דס"ל דעדי קדושין כד"נ לענין קרוב או פסול דבחלות הקדושין מיירי ואפ"ה יש לו דין עדי ד"נ ומה"ט גם עדי ידיעה בלא ראי' לא מהני ולכאורה קשה דהתוס' דהא ילפינן דבר דבר מממון א"כ כיון. דבממון לר"י אינו מבטל צירוף קרוב או פסול ומה"ט גם בקדושין לא יתבטל קרוב או פסול

ונראה למשנ"ת בסברת הר"ן דעל נאמנות העדים בב"ד שנתקדשה הוי ד"נ ולפ"ז למש"כ הרשב"א בחי' ובתשובה אלף קצ"ג דבעינן עדים לחוב לאחרינא שא"י להכחישם וכ"כ הרמב"ן בחדושיו לקדושין דכל דאיתא בכופרים איתא במודים וכל דליתא בכופרים ליתא במודים וכמו שהסביר הפני יהושע בקדושין שם דבעינן עדים שיכולים לחוב לאחרינא ושיהי' נסקל על ידם וכל דלא מהני לחוב לאחרינא לא מהני גם לגבי עצמם דאין אישות לחצאין, ולפ"ז כיון דילפינן דבר דבר ממון דבעינן שני עדים על חלות הקדושין ועדים שא"י להכחישם על נאמנותם בב"ד ממילא בעינן גם שעדי קיום על חלות הקדושין שיהי' עדים הכשרים לדיני נפשות להעיד בב"ד שנתקדשה ושא"י להכחישם, ולהכי שפיר הקשו התוס' דיתבטל ע"י צירוף קרוב או פסול עדי קדושין גם לר' יוסי דהא צירוף פסולים אי"ר להגיד בב"ד ואף אם יבואו הכשרים לבד ויעידו לפי הו"א שבתוס' דע"י צירוף ראי' גרידא מתבטל עדות הכשרים וכיון שאין עדותם ראוי' להתקבל בב"ד נגד המכחישים לסקול על ידם שוב אין אישות לחצאין ולא חל כלל, ומה"ט גם עדי ידיעה בלא ראי' בקדושין לא מהני כיון שאין עדותם ראוי להתקבל בב"ד על הנאמנות ועד ידיעה אינו מצטרף לעד ראי' והמהרי"ט לטעמו בסי' ל"ח בעדות מיוחדת בקדושין דהוי כד"נ וס"ל דאם הוכחשו בבדיקות עדותן בטלה

והקצוה"ח בסי' צ' הקשה דאמאי מהני בגט עדי חתימה כמסירה משום דנפיק הגט מתותי דה ובידוע שהבעל מסר לה ועדי חתימה כע"מ לשי' הרי"ף והראב"ד כמש"כ הר"ן והא עדי ידיעה בלא ראי' לא מהני, והנה באמת לשי' הר"ן י"ל דדוקא עדי קדושין הוי ד"נ ולא עדי גיטין כמש"כ הנובי"ק סי' ע"ב שכן צ"ל לשי' הר"ן [ולהכי משוה בגיטין דל"ג עדי גיטין לד"מ] ולהכי מהני בגט עדי ידיעה בל"ר אולם אין זה מספיק לשי' התוס' במכות ובב"ב דמשוה גיטין לקדושין דהוי ד"נ ואפשר דלשי' התוס' באמת גם בגיטין לא מהני ידיעה בל"ר אולם לדהתוס' יקשה קו' הב"י מגיטין דל"ג דמשוה גיטין בדין עדות מיוחדת לד"מ [ובמק"א תרצתי קו' הב"י די"ל דדין זה תלוי אי אמרינן דון מינה ומינה ובגזי"ש דבר דבר ילפינן לגמרי מד"מ או דאמרינן אוקי באתרא וסוגית הש"ס בגיטין אזיל למ"ד דין מינה ומינה ודמי לד"מ לגמרי], ולמשנ"ת דעיקר מה דהוי ד"נ רק בעת קבלת עדות בב"ד שנתקדשה והוי א"א וה"ה בקבלת עדות בב"ד שנתגרשה ורק דבעת חלות בעינן שיהי' ראוי עדותם להתקבל בב"ד אפשר דרק בעת חלות הקדושין והגרושין בעינן תנאי זה בעת מסירת הקדושין לידה או בעת מסירת הגט אבל בגיטין דל"ג דמיירי בעדי כתיבה בזה שפיר מהני עדות דמהני בממון דהא לא נגמר עוד חלות הגרושין [ובעדי מסירה זה שלא בפני זה לא מהני כמוש"כ הב"ש]

ג) אלא דלד' התוס' והר"ן יקשה דא"כ בעדי קדושין באחד רואה בחלון זה ואחד רואה בחלון אחר דלד"נ לא מהני וכיון דבעינן עדות שראוים להתקבל בב"ד בנאמנות של עדות ד"נ והא אחד מחלון זה הוי עדות מיוחדת הפסולה לד"נ, ובאמת כבר הקשה הנוב"י ע"ב שם ע"ד הר"ן מהתוספתא דמאי איריא נסתרה שחרית וערבית אינם מצטרפים דתיפ"ל דאפילו נסתרה בפני שניהם שלא מחלון אחד והעדים לא ראו זא"ז אינם מצטרפים וקושיתו ילה"ק ג"כ ע"ד התוס' והרא"ש במכות והתוס' בב"ב דקי"ד שכתבו מפורש דעדי קדושין וגיטין דמי לעדי נפשות שו"ר בגבורות ארי להשאגת ארי' בחדושיו למכות שהרגיש בזה, ונראה דלכאורה צ"ע במאי דיליף רב במכות ד"ו מברייתא שם דעדות מיוחדת פסולה מלא יומת על פי ע"א להביא שנים שרואין אותו אחד מחלון זה ואחד מחלון זה שאין מצטרפין דמנ"ל דילמא קרא איצטריך לעדות מיוחדת משני מעשים דבד"מ כשרה דהלכה כריב"ק ובד"נ אין מצטרפין אבל במעשה אחד מב' חלונות מצטרפים

ולכאורה י"ל דברייתא אתי כרבנן דריב"ק ורב לטעמו דס"ל בסנהדרין ד"ל דהלואה אחר הלואה אינם מצטרפים ולהכי על שני מעשים לא איצטריך קרא וע"כ דעל עדות מיוחדת ברואים מב' חלונות אתי וכה"ג תירץ הריטב"א שם בהא דדייק ר"נ דעדות מיוחדת כשירה בד"מ דלרבנן קאי דאלו לריב"ק אפילו הודאה אחר הודאה מצטרפים אבל תי' זה אינו מספיק לפי הלכה דקיי"ל כריב"ק וקיי"ל דעדות מיוחדת מב' חלונות אינם מצטרפים אפילו במעשה אחד ואי"ל דלא איצטריך קרא בד"נ בעדות מיוחדת מב' מעשים משום דא"א לצרף שני עדים מב' עבירות דלא הי' התראה והתיר א"ע למיתה לכשהי' עד אחד כמו שא"א שיצטרפו עדי קדושין על קיום הדבר כמש"כ הב"י סי' ל' אכתי איצטריך באופן שכל אחד העיד שהי' עד אחר עמו והיו שנים והתרו וכן העיד עד שני שהי' עד אחר עמו והתרו מעבירות מחולקות וכמו כן בע"א מעיד שנגמר דינו בב"ד של פלוני וע"א מעיד שנגמר דינו בב"ד של פלוני למיתה מעבירה אחרת דבכה"ג אין מצטרפין וא"כ דילמא איצטריך קרא להכי ומנ"ל למילף על מעשה אחד מב' חלונות

ד) אולם מצאתי ישוב לזה ממש"כ הרמב"ם פ"כ מהל' סנהדרין הל' כ' אין ב"ד עונשין באומד הדעת